נועה ויוסי הם הורים לשלושה ילדים קטנים. הבכורה שלהם בת 9, ואחריה יש להם שני ילדים בני 7 ו-5. ביתם תוסס, שמח ומלא פעילות, אך כשמגיעה שעת ההירדמות הילדים מתקשים לכבות את האור ולהירדם. הם מבקשים עוד חיבוק, עוד סיפור ועוד... אחרי פרק זמן שנראה כמו נצח, נועה ויוסי מאבדים את הסבלנות. מבוגרים או ילדים, כולנו זקוקים לטכניקות שיעזרו לנו להירגע ולהוריד הילוך ברגעים של מתח ועוררות.
כשאנשים נמצאים במתח ובלחץ, הם חווים תגובה של מערכת העצבים המרכזית. קצב הלב, לחץ הדם ורמת החרדה עולים. כאשר משתמשים בטכניקות של הרגעה, אנחנו מלמדים את הגוף איך להשיג איזון והרגעה. למוח שלנו קשה מול אי-ודאות, הוא בנוי ומחווט מבחינה הישרדותית למצוא סיבה ותוצאה לדברים. על ידי שחזור דברים מוכרים, המוח מתמודד עם חוסר ודאות. המוח מנסה לייצר דפוסים וחוקיות כדי לאפשר לנו להתמודד עם מצבים חדשים. אותו סיפור מדי לילה או כוס היין הקבועה לפני השינה מייצרים חזרתיות.
אנחנו יכולים ללמד את עצמנו ואת ילדינו טכניקות של הרגעה במצבי לחץ, התרגשות ופחד. 
1. שיח רגשי, לדבר: היכולת "לדבר את הרגשות" חשובה מאוד לריפוי. לזהות מה אני מרגיש: האם הכאב משתנה, והאם זה עוזר להקשיב ולשתף ברגשותינו. לא להעמיס על הילדים ולהגזים. גם אנשים בוגרים יכולים להתאמן בשיח רגשי, כמו שלומדים לבשל או לעשות יוגה. חשוב שהשיח יהיה תואם גיל ומצב רגשי. 
2. ילדים אוהבים לערוך סרטונים או למצוא תמונות ברשת, אז אפשר לתת להם למצוא משפטי השראה ולערוך סרטון ולשלוח אותו בוואטסאפ המשפחתי.
3. מגע: ליטופים וחיבוקים מרגיעים ויוצרים תחושת גבולות גוף. עם ילדים קטנים אפשר לעשות יצירה מפלסטלינה או לאפות ביחד. המגע בבצק מרגיע. אפשר לעשות תחרות מסאז'ים בכפות הרגליים/כתפיים בבית, וגם להעניק מדליה למנצח. וכמובן - חיבוקים ארוכים. אבל גם חשוב לראות שהמגע מתקבל בשמחה וברצון, ואם לא נעים - לא נוגעים. כמו כן, אפשר לנקות את הבית, לשטוף את המרפסת, וכל מה שקשור במגע ומשחרר.
4. מיינדפולנס/ מדיטציה: הגורם העיקרי למתח ועצבים הוא המחשבות שלנו, ולכן מיינדפולנס ומדיטציה יכולות לעזור. מדובר בשתי טכניקות המבוססות על מודעות, תוך התמקדות בתחושות הפיזיות של הגוף או ברעש חיצוני במקום במחשבות שרצות בראש. אם אתם רוצים להמחיש לילדכם מהו אותו רעש מחשבתי בראש, בקשו מממנו לחשוב על כדור שלג מזכוכית (מהסוג שקונים בחנויות מזכרות). תנו לו לבחור בדמיונו מה יהיה במרכז הכדור - מגדל אייפל, ספיידר מן, שחקן כדורגל וכו'. כעת בקשו ממנו לנער את הכדור שלג. בעת הניעור הכדור יתמלא, ולא ניתן יהיה לראות את המוטיב שנמצא במרכז. כך קורה גם לראש שלנו כשהוא מוצף במחשבות ודאגות. דבר נוסף שיכול לעזור - בקשו מהילד לעצום עיניים ולהתרכז במקום כלשהו בגוף. שימו טיימר בפלאפון על שתי דקות, ובקשו שיתרכז רק במקום הזה ולא יתייחס למחשבות שחולפות. אפשר להתאמן על זה מדי ערב.
5. נשימה: נשימה מנוהלת עוזרת לגוף להרגיע את השרירים, שולחת חמצן לתאים ומפחיתה לחץ. אפשר לנהל נשימה לפי קצב של 5-2 - מלמדים את הילד לקחת שתי נשימות, לעצור את הנשימה לשלוש שניות ולהוציא אוויר במשך חמש שניות. אפשר לדמיין שנושמים ריח של פיצה טרייה ובהוצאת האוויר נושפים ומכבים נר יומולדת.
6. מוזיקה: מחקרים מראים כי מוזיקה מרגיעה, מאטה את קצב הלב ומפחיתה את רמת הורמוני הלחץ. כשמרגישים לחוצים, אפשר לבחור מוזיקה קצבית, לרקוד ולהשתולל ולשחרר את הגוף. אפשר גם לבחור מוזיקה מרגיעה, כמו צלילי גשם או רוח נעימה.
7. דיבור עצמי: מנטרות ומשפטים מרגיעים יכולים לספק למוח תשומת לב ומיקוד.
8. משחקי דרמה: בעזרת משחק תפקידים ניתן לייצר זירת מחשבות המדמה זירת אגרוף. כל אחד מבני המשפחה יכול לשחק מתאגרף שמייצג מחשבה, ומולו עומד מתאגרף/מחשבה יריבה. לדוגמה - מחשבה/מתאגרף: "אני בחיים לא אכיר חברים חדשים". מחשבה/מתאגרף אחר עונה לו: "זה לוקח זמן, אבל בסוף מתחברים, ואפשר להתחיל בלשבת ליד מישהו".
9. תנועה/ תזוזה: תנועה מגבירה את קצב זרימת הדם ועוזרת בשחרור אנדורפינים - החומרים הכימיים שעוזרים לנו בשיפור מצב הרוח ובתחושת שחרור. אפשר לקפוץ במקום, לדלג בחבל, לשחק תופסת צבעים או לרקוד.