“המדינה מאפשרת לגבות ארנונה נוספת להגברת הביטחון. יכול מאוד להיות שגבייה של 2%-1% נוספים בארנונה לתקופה מסוימת תאפשר להרחיב את השיטור העירוני והתקנת אמצעים טכנולוגיים”, אומר ל”המקומון” סגן ראש עיריית רמת גן עו”ד רועי ברזילי, המתמודד בבחירות למועצה בראש רשימת רמת גן חופשית.
“הסגר המתמשך גורם לדעתי לעלייה משמעותית באירועי הפשיעה. לאנשים שם אין תקווה”, הוא מתריע.
עו”ד ברזילי, שלפני פרוץ המלחמה, הבליט בקמפיין הבחירות את המאבק נגד החקיקה המשפטית ויחסי דתיים-חילונים, סבור שגם במערכת הבחירות הנוכחית רוב הנושאים יהיו בסדר עדיפות גבוה.
“אומנם הקמפיין השתנה, כי ההפיכה המשפטית כבר לא אקטואלית, אבל סדרי העדיפויות שהיו למדינה לפני פרוץ המלחמה ויחסי דתיים-חילונים ממשיכים להיות אקטואליים. רמת גן חייבת להיות עיר ליברלית”, הוא מעריך. “לפני המלחמה הערכתי שנוכל להכפיל את כוחנו ל-4 מנדטים, וההערכה שלי לא השתנתה”.
עו”ד ברזילי, המכהן כיו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מחזיק בשורת תיקים נוספים: רישוי עסקים, המוזיאונים, יו”ר ועדת מכרזים, יו”ר דירקטוריון הספארי ונציג רמת גן ברשות נחל הירקון.
פער היסטורי
בבחירות לראשות העירייה, ברזילי תומך במועמדותו של כרמל שאמה הכהן. “אני מקווה שההתמודדות תהיה עניינית, אבל לצערי אני רואה הכפשות, בעיקר מכיוון האופוזיציה”, הוא אומר ומדבר בהרחבה על הנושאים שעל סדר היום הציבורי.
היו טענות על היעדר מיגון מספיק במוסדות חינוך ובבניינים בעיר.
“ניכר שר"ג הייתה עיר מאורגנת ומוכנה בתפקוד במהלך המלחמה. רמת גן היא עיר בת למעלה מ-100 שנים, וכ-40% מהמבנים אינם ממוגנים, וגם במוסדות חינוך היה קיים פער היסטורי של עשרות שנים במיגון”.
כיצד אתם מתמודדים עם הפערים?
“בהשוואה לערים אחרות, קצב ההתחדשות העירונית גדל משמעותית, והיה מעבר מתמ”א 38 לפרויקטים מתחמיים של פינוי-בינוי, שמאפשרים יותר יחידות דיור".
אבל זה לא פותר את היעדר המיגון בחלק ממוסדות החינוך בעיר.
“כבר כיום כמעט 90% מגני הילדים במבנים עירוניים ממוגנים. הבעיה היא בחלק מהגנים שפועלים במבנים פרטיים, ותוך כדי תנועה אנחנו ממשיכים למגן. בבתי הספר הפתרון יותר מורכב, כי שם יש צורך להוסיף אגפים ממוגנים. אנחנו מקדמים תוכניות בארבעה בתי ספר – אושא, גבעולים, המנחיל ואביגור - לתוספת אגפים ממוגנים”.
תמכת בהחלטה לסגור את אתרי הבנייה בעיר לאחר פרוץ המלחמה למשך כחודשיים?
“לא תמכתי בזה. שבועיים לאחר פרוץ המלחמה חשבתי שנכון לפתוח את האתרים תחת אבטחה ולהאיץ את הבנייה. הסגירה הממושכת הביאה לעיכוב אכלוס של כ-400 יחידות דיור ממוגנות”.
ישנן טענות על פגיעה בתחושת הביטחון.
“זה נובע מתהליכים ארציים, מגידול בפערים החברתיים ומהסגר המתמשך על הפלסטינים. ישנן חדירות דרך פרצות בגדר ההפרדה, ורואים עלייה באירועי הפשיעה".
כעירייה, איך אתם מתמודדים עם זה?
“המדינה מאפשרת לגבות ארנונה נוספת להגברת הביטחון. יכול מאוד להיות שגבייה של 2%-1% נוספים בארנונה לתקופה מסוימת תאפשר להרחיב את השיטור העירוני ולהציב אמצעים טכנולוגיים נוספים במרחבים הציבוריים”.
מאז פרוץ המלחמה יש גידול במספר העסקים שנקלעו לקשיים כלכליים?
“קודם כל, הרפורמה ברישוי עסקים מיושמת ומקלה מאוד על הוצאת רישיון עסק. אני לא רואה עלייה דרמטית במספר העסקים שנקלעו לקשיים כלכליים”.
בעבר דובר על פרויקטים של כדור פורח בגבול הספארי-הפארק הלאומי?
“לפני המלחמה הייתה כוונה שהעירייה תממן את ההקמה של הכדור פורח, ובשל המצב הכלכלי הכוונה היא לצאת למכרז ושהיזם הזוכה יממן את ההקמה. בספארי גם נקים מרחבי מיגון, בזכות תרומה של 50 אלף דולר שקיבלנו מהעיר התאומה פניקס”.
ומה צפוי בנחל הירקון?
“בירקון ממשיכים לקדם את התוכנית להקמת מזח, מערבית לאצטדיון, והוא יהיה מוקד לשיט. לא רחוק משם, בבית כהנא, יהיה בית קפה, שיהווה חלק ממרכז בילוי הפנאי, אשר יהפוך לאטרקציה”.
הצוות של ברזילי
במקום השני ברשימה מדורג חבר סיעתו שלומי בן ששון, שהחזיק בקדנציה הנוכחית את תיק הצעירים.
במקום השלישי ברשימה מדורגת אפרת לויאן, פעילה בוועד ומובילה בהנהגת ההורים בבית הספר הלל בעיר, הנחשבת לפעילה מרכזית במחאה מטעם “בונות אלטרנטיבה”.
במקום הרביעי ברשימה מדורגת מירב גבע גרומר. גרומר היא נכדתו של שר הבריאות לשעבר אליעזר שוסטק, שהתגורר ברמת גן במשך שנים ארוכות.
בנעוריה הייתה פעילה בתנועת הצופים, וכיום היא שחקנית ופעילה חברתית בתחומי החינוך והתרבות. במקום החמישי ברשימה מדורגת אורית לוי, אשת חינוך, השותפה בצוותי ניהול וביוזמות חינוכיות מגוונות.
