לאחר המקרים הטרגיים של השנים האחרונות בהם נדרסו למוות מספר נערים ביום כיפור, עלה הרעיון לחוקק חוק האוסר נסיעה ביום כיפור, או "חג האופניים" בשמו הפחות רשמי. הדבר עורר תדהמה אצל רבים - חוק זה לא נמצא כבר בספר החוקים? איך ייתכן שספורות הן המכוניות על הכביש ביום הקדוש, כאשר ישנם רבים שלא שומרים את החג?

התשובה פשוטה: רוב האנשים מכבדים את קדושת היום, גם אם אינם שומרי מצוות ונמנעים מעלייה על הכביש.

באופן שונה לחלוטין, בג"ץ פסק השבוע כי לא יקיים דיון נוסף, לבקשת הרבנות הראשית, ולא ישנה את החלטתו בעניין בג"ץ החמץ, האוסר חיפוש בתיקיהם של המבקרים בבתי החולים במהלך חג הפסח. מבקרים רבים שפוקדים את בתי החולים במהלך חג הפסח עדים לתופעה מטרידה: במקום להעביר את התיקים במגנומטר, מאבטחים מבוישים מפשפשים בתיקים ומחפשים חמץ.

דבר דומה מתרחש בכותל המערבי מדי ראש חודש; במקום להעביר נשים במכונת השיקוף כנדרש, הן עוברות בידוק גופני מקיף ומבזה שאין לו ולו קשר קלוש לביטחון ובטיחות. בדומה לבתי החולים, ההוראות לא מגיעות מבקרת האבטחה של המקום, אלא מ"שומרי החומות", צבאות השם שמוכנים לפגוע בכל מי ששונה מהם והעיקר שמרקם חייהם העדין לא יפגע, שלא לדבר על האינטרסים האישיים והפוליטיים. 

חזרה לבג"ץ החמץ. משרד הבריאות הציע לצדדים - הרבנות הראשית והעותרים, למצוא פשרה, אבל הרבנות, כפי שהיא יודעת, החליטה שהתגמשות, התחשבות וכבוד יגיעו רק מהצד השני, כפי שהם דורשים כבר עשרות שנים.

גם בנושא הכותל הוצעה פשרה. מתווה הכותל. מתווה של פשרה עליו הסכימו כל הצדדים, כולל רב הכותל והמפלגות החרדיות יכול היה להוות פתרון ראוי ומכבד עבור מיליוני יהודים בארץ ובתפוצות, כזה שגם לא פוגע ברגשותיו של אף צד ואינו משנה כמלוא הנימה את אשר מתרחש כיום בכותל המערבי. אלא שגם כאן, במקום לחשוב על יתר הצדדים ועל טובת מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות, החליטו הקיצוניים החרדים שהם ימשיכו להיאבק בזכויותינו הטבעיות. עבורם, עגלוני העגלות הריקות, הכוללים את הדתיים הליברליים, תפקידם לעבוד את האדמה, אך לא ליהנות מפירותיה. שירות צבאי ותשלומי מיסים הם מבורכים, אבל לדרוש בתמורה לחיות את חיינו כרצוננו עלול לייצר מתיחות מיותרת ואף לפגוע במרקם החיים העדין בין דתיים לחילונים, כפי שהיו כאלו שהתבטאו בצביעות כך לא פעם.

בחודש האחרון ובהסתמך על בג"ץ החמץ, הגשנו תביעה נגד רב הכותל והקרן למורשת הכותל על בידוק גופני מבזה, משפיל ומפלה שהתרחש בכותל המערבי בראש חודש כסלו, לא בפעם הראשונה, אגב. 

שנים שסבלנו מבידוק מביש ומיותר, אבל לא עוד. לא ניתן למאבטחי רב הכותל להשפיל אותנו בכניסה לאתר הקדוש, וכפי שהחליט בג"ץ כי לא ייתן יד להמשך החיטוט בתיקים בחיפוש אחר חמץ בכניסה לבתי חולים, כך יחליט בית המשפט כי אין לתת יד לחיפושים גופניים מפלים ומבזים על גופן של נשות הכותל, בכניסה לכותל המערבי. 

המפלגות החרדיות כבר הודיעו שילחמו בבג"ץ החמץ וימצאו דרך לעקוף את החלטתו, ואין לנו ספק כי אכן יש סיכוי יותר מסביר שכך יקרה ומקוות, כמובן, שההחלטה תעמוד על תילה. 

הציבור הישראלי מאס בכפייה ומעוניין ביהדות שפויה. הדבר נכון לגבי החמץ בפסח, הגיורים, הכותל המערבי ועוד. בג"ץ החמץ הוא רק רמז לבאות. אנחנו, בכל מקרה, סיימנו לשתוק נוכח ההשפלה בכותל המערבי.

הכותבת היא מנכ"לית נשות הכותל