לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, "המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו" באוניברסיטת תל אביב פרסם את הדוח השנתי "למען מטרה נעלה", שמתמקד ביוזמות ממשלתיות ואזרחיות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות ובגזענות ככלל.

מממצאי הדוח עלה כי ההכרה בשואה והוראת לקחיה התרחבו באחרונה גם במדינות שבהן לא נמצא להן מקום משמעותי בעבר, ובכלל זה באפריקה ובעולם הערבי. לצד מגמה חיובית זו, קודמו בשנה האחרונה במערב אירופה, באמריקה ובאוסטרליה יוזמות חינוכיות, חברתיות ומשפטיות רבות למאבק בהכחשת שואה ובאנטישמיות, המבטאות הכרה חוצת-מחנות פוליטיים בחומרתה של הבעיה. 

הוראת ההיסטוריה של השואה ולקחיה מתרחבת

כאמור, ממצאי הדוח מלמדים כי ההכרה בשואה והוראת לקחיה התרחבו גם למדינות שבהן לא נמצא להן מקום משמעותי בעבר. הדוח דן בהרחבה בקפריסין, ומציג אותה כמדינה לדוגמה: אף שלא תועדו בה בשנים האחרונות תקריות אנטישמיות, ממשלתה מקדישה מאמצים משמעותיים להוראת ההיסטוריה של השואה ולהנחלת לקחי השואה במערכת החינוך, ברשויות אכיפת החוק ובמועדוני ספורט. זאת, מתוך ראייה פרואקטיבית, מחויבות כוללת למאבק בגזענות ובשנאת זרים, והבנה כי לימוד ההיסטוריה של השואה חיוני לחברה המבקשת לחזק ערכים דמוקרטיים וליברליים. 

על פי הדוח, באחדות ממדינות העולם הערבי נרשמה בשנה האחרונה מגמה מעודדת של הכרה בהיסטוריה של האנטישמיות ובפשעי הנאצים. לדוגמא, בינואר 2022 השתתפה מצרים בישיבת העצרת הכללית של האו"ם שאימצה החלטה המגנה הכחשת שואה. השגריר המצרי לאו"ם אמר כי קיים קונצנזוס ערבי בנוגע להחלטה. כמו כן, כמו כן, גם במדינות קומוניסטיות לשעבר נרשמו התפתחויות חיוביות משמעותיות.

למגמה חיובית זו, המהווה תפנית משמעותית בשיח הערבי על ההיסטוריה היהודית, נלוותה שורה ארוכה של מפעלים חדשים, בהם ספרותיים, להכרה ולשימור המורשת היהודית במדינות ערב, בין השאר בסעודיה, במצרים ובמרוקו. מפעלים אלה נסקרים בהרחבה בדוח.

טקס ליום השואה הבינלאומי ברואנדה (צילום: דנה סומברג)
טקס ליום השואה הבינלאומי ברואנדה (צילום: דנה סומברג)

יוזמות חינוכיות

הדוח מציין שורה ארוכה של יוזמות שננקטו בשנה האחרונה בעולם המערבי לשימור המורשת היהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות. היוזמות מעידות על מודעות גוברת במערב לסכנות שנשקפות מתעמולה אנטישמית באינטרנט, והכרה גוברת בחשיבות של הוראת השואה ולקחיה בקרב צעירים.

באוקטובר 2022 ציינה המועצה האירופית שנה להשקת תוכנית הפעולה המקיפה "אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים 2030-2021". בהמשך לדיונים שנערכו השנה בנושא, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית צפויים לאשר את חוק השירותים הדיגיטליים שיחייב פלטפורמות אינטרנטיות להסיר ביטויי שנאה, לספק מידע על אופן השימוש באלגוריתמים, ולקבוע כללים ברורים לטיפול בתלונות בנושא.

בינואר 2022 הוצג לפרלמנט האוסטרי לראשונה דוח שנתי המפרט פעולות שננקטו לקידום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק בכל סוגי האנטישמיות. בין הפעולות: שמירה על חיים יהודיים והבטחת עתידה של הקהילה היהודית, אימוץ הגדרת ה-IHRA על ידי הליגה הבכירה לכדורגל (בונדסליגה), עריכת סמינרים ייעודיים לשוטרים, ויוזמה להצהרה נגד אנטישמיות במועצת האו"ם לזכויות אדם.

במרץ 2022 מינה הסנאט האמריקאי לראשונה שגרירה מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות, ההיסטוריונית פרופ' דבורה ליפשטדט. בקיץ ביקרה השגרירה בישראל, בסעודיה ובאיחוד האמירויות. כמו כן, במרץ חתם הנשיא ביידן על חבילת מימון פדרלית לשנת 2022 בסך שני מיליון דולר ליישום חוק "לעולם לא עוד". ההקצבה תשמש בין השאר להכשרת מורים מטעם מוזיאון ארה"ב לזכר השואה, ולפעילות מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות בעולם.

כמו כן, מושלת מדינת ניו יורק קת'י הוקול חתמה על חבילה של שלושה חוקים שמטרתם להבטיח שבתי הספר במדינה ינחילו ידע משמעותי על השואה, מוזיאונים יכירו ביצירות אמנות שנגזלו מיהודים על ידי המשטר הנאצי, ושורדי שואה יקבלו את מלוא הפיצויים המגיעים להם מגרמניה. כמה ממדינות הברית, בהן ניו יורק, איווה, ניו מקסיקו ואריזונה, אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA. 

ביולי האחרון פרסם ארגון מדינות אמריקה (בשיתוף עם הוועד היהודי האמריקאי, AJC) את "המדריך לשימוש מעשי בהגדרת האנטישמיות של IHRA" בשפה הספרדית. גוואטמלה וקולומביה אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA, ובכך הצטרפו לארה"ב, קנדה וארגנטינה במחויבות לפעול נגד שנאת יהודים בחצי הכדור המערבי.

גם באוסטרליה נרשמו כמה יוזמות חיוביות. בניו סאות' וויילס, בויקטוריה, ובאוסטרליה הדרומית אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA. בויקטוריה ובניו סאות' וויילס חוקקו חוקים האוסרים על הצגת סמלים נאציים בפומבי, בכלל זה צלבי קרס, ומטילים עונש של עד שנת מאסר ו/או קנס כספי גבוה על מי שיעשה כן. קווינסלנד וטסמניה חוקקו אף הן חוקים נגד הצגת סמלים נאציים.

ראש המרכז, פרופ' אוריה שביט, מסר: "צריך להודות בצער שלמרות ההתגייסות העולמית למאבק באנטישמיות, בשנים האחרונות בטוח פחות להיות יהודי כמעט בכל מקום בעולם. אבל הפתרון הוא לא לזנוח את המאבק, אלא ללמוד בצורה השוואתית ושיטתית מה נעשה, ומה אפשר לשפר". 

הוא הוסיף כי "דווקא על רקע ההבלטה של יוזמות חיוביות בכל רחבי העולם למאבק באנטישמיות, מצאנו לנכון לציין בקדמת הדוח שאסור שהמאבק הזה יהפוך למגדיר-הזהות היחיד של אינטלקטואלים וארגונים יהודיים, שהמצפן המוסרי של יהודים יופנה לסוגיה זו בלבד, ושלימודי ההיסטוריה היהודית ימוקדו אך ורק בהיסטוריה של השואה. ישראל לא יכולה להסתייג ממפלגות בעלות שורשים פשיסטיים באירופה ולצפות ליחס שונה באירופה כלפי מפלגות ישראליות בעלות שורשים פשיסטיים".