חג הפסח, המכונה גם "חג החירות", יחול השנה ביום שני, י"ד בניסן תשפ"ד, 22 באפריל 2024, בו נחגוג את ליל הסדר. כעבור שבוע, ביום שני, כ״א בניסן תשפ״ד, 29 באפריל 2024, יחל שביעי של פסח המכונה גם חג שני. במהלך השבוע שבין שני סופי השבוע יהיה חול המועד פסח. ערב חג המימונה יצוין ביום זה.

היעדים החמים של הישראלים לחגים נחשפים: כמה זה יעלה לכם?

זמני כניסת ויציאת החג (ליל הסדר)

זמני כניסת ויציאת פסח (צילום: AdobeStock)
זמני כניסת ויציאת פסח (צילום: AdobeStock)

זמני כניסת ויציאת החג (שביעי של פסח)

שביעי של פסח (צילום: AdobeStock)
שביעי של פסח (צילום: AdobeStock)

למה חוגגים את פסח?

פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות, שחלה לפי המקרא בליל היום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז"ל את נס קריעת ים סוף.

מאז יציאת מצרים ועד תקופת המלכים מוזכרת בתורה עשיית הפסח בשנה השניה לצאת ישראל ממצרים, ובשנה הראשונה לכניסתם לארץ בספר יהושע . מלבד זאת החג נזכר רק כהוראה לקיים אותו ביחד עם הוראות הביצוע המאפיינות את החג, כמו מועדו, משכו, איסור החמץ. פעם ראשונה בספר מלכים בו מוזכרת עשיית חג הפסח הוא רק בימי יאשיהו, שם מסופר על הטקס שבו עלה העם לירושלים והקריב צאן לאל יחד עם ליל סעודה משותף של העם עם האל. חג הפסח מוזכר שם רק בשלושה פסוקים, בסדר הזה, שכנראה היה הראשון לדעת חלק מהחוקרים, לא נזכרו מצות, לא מרור, וגם התאריך שלו לא מופיע. לדעת חוקרים מסוימים, רק עם סיום בניין בית המקדש השני נקבע התאריך שמקובל עד היום.

חופשת פסח בבתי הספר

חופשת פסח תחל ביום ראשון, ו' בניסן תשפ"ד, 14 באפריל 2024, ותסתיים ביום שני, כ"א בניסן תשפ"ד, 29 באפריל 2024. הלימודים יתחדשו ביום שלישי, כ"ב בניסן התשפ"ד, 30 באפריל 2024.

המדריך השלם לחג הפסח | הרב אליעזר מלמד

בדיקת חמץ - השלב הראשון בהשבתת החמץ

מצווה לבדוק בליל י"ד את כל המקומות בבית שיש חשש שנמצא בהם חמץ, ובכללם המטבח והסלון שאוכלים בהם, וכן כל חדר, מחסן ומרפסת שנכנסים לתוכם לפעמים עם חמץ. גם כאשר ניקו את הבית היטב לקראת הפסח, צריך לקיים את בדיקת החמץ, כדי לוודא שאכן ניקו כראוי את כל המקומות. גם מי שמכר את חמצו לנוכרי, צריך לקיים בדיקת חמץ ולוודא שהחמץ שמכר לנוכרי סגור במקום שאין חשש שיטעו לאוכלו. בודקים את החמץ לאור נר או פנס, כדי להאיר את הפינות שאולי חבוי בהן חמץ. לפני הבדיקה מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בִּיעוּר חָמֵץ".  

ביטול החמץ וביעורו - שלושת השלבים הבאים

השלב השני - ביטול חמץ: בערב, לאחר בדיקת חמץ מבטלים את החמץ שאולי נותר בבית בלא ידיעתנו, ובכך מבערים אותו במחשבה. כדי להקל על המבטלים קבעו את נוסח הביטול בלשון ארמית שהיתה מובנת להמוני העם. מי שלא מבין ארמית, עדיף שיאמר את הנוסח בעברית: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". הביטול צריך להיות בלב שלם, היינו שהמבטל יסכים בדעתו שכל החמץ שנותר ברשותו בטל ומבוטל עבורו, וגם אם ימצא ברשותו חמץ אחרי הפסח - לא ייהנה ממנו, כי מבחינתו הוא עפר שאין לו שימוש. 

השלב השלישי - ביעור החמץ: בבוקר יום י"ד, לאחר ארוחת הבוקר יש לאסוף את כל החמץ שנותר ולבערו. אפשר לבערו על ידי השלכתו לשירותים או לפח האשפה הציבורי, ורבים מהדרים לבערו בשריפה. 

השלב הרביעי - ביטול כל החמץ: מיד לאחר הביעור, חוזרים לבער את החמץ באמירה של ביטול החמץ, וביטול זה חל גם על שאריות החמץ שאולי נותרו ממה שאכלנו בליל י"ד ובבוקרו. לכן נוסח הביטול ביום שונה במעט: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ". 

הנוסע מביתו למשך הפסח, צריך לבדוק את ביתו בלילה האחרון לשהייתו בבית. אם הבדיקה בליל י"ד - יברך על בדיקתו, ואם לפני כן - יבדוק בלא ברכה. המוצא חמץ ברשותו בימי הפסח, חייב לבערו מיד בשריפה, או שיפורר אותו לפירורים קטנים וישליכם בשירותים ויוריד עליהם את המים.

מתכונים לפסח (צילום: פלאש 90)
מתכונים לפסח (צילום: פלאש 90)

מכירת החמץ

פעמים שאנשים, ובמיוחד סוחרים, נקלעים למצב שנשארת ברשותם כמות גדולה של מאכלי חמץ לפני פסח. ואזי, אם לא אכפת להם להפסיד את החמץ, הם יכולים לבערו או לתת אותו במתנה לנוכרי. אבל אם אינם רוצים להפסיד את שווי החמץ, הם יכולים למוכרו לנוכרי לפני הפסח. וכך עושים: מבקשים מנוכרי נאמן לקנות את החמץ בסכום מלא, ולשלם דמי קדימה, תוך הסכמה שאם ירצה לאחר הפסח למוכרו חזרה ליהודי, היהודי ישלם בחזרה את דמי הקדימה ויקנה ממנו את החמץ בחזרה, כך שהנוכרי לא יפסיד כלום. ואף שהנוכרי אינו מעוניין להשתמש בחמץ, כיוון שמבחינה משפטית המכירה נעשית כדת וכדין, תוך הסכמה גמורה של המוכר לתת את החמץ שמכר לנוכרי במידה ויידרש לכך, החמץ עובר לרשותו של הנוכרי, וממילא אין היהודי עובר עליו באיסור 'בל ייראה' ו'בל יימצא'. כדי שלא יטעו לאכול מהחמץ שנמכר, יש לנעול אותו בארון או להדביק על דלתות הארון נייר דבק, וטוב לכתוב עליו "חמץ שנמכר".

מומלץ לקיים מכירת חמץ, מפני שישנם מוצרי מזון שיש ספק אם נתערב בהם מעט חמץ, ואין ראוי לאבדם מפני ספק כזה, וגם אין אפשרות להשאירם בבית שמא יש בהם חמץ, לפיכך מכלילים אותם במכירת החמץ ויוצאים מהספק. המכירה מתבצעת על ידי רבנים שמקבלים מהמוכרים סמכות משפטית למכור את חמצם. יש גופים רבניים שניתן למכור דרכם באמצעות האינטרנט.

הכשרת הכלים

כלים שהשתמשו בהם בחמץ במשך השנה, צריכים ניקוי והכשרה כדי שיהיה מותר להשתמש בהם בפסח. את שאר כלי החמץ צריך לנקות משיירי חמץ ולהצניע במקום סגור, כדי שלא ישתמשו בהם בטעות בפסח. 

הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים: 'כבולעו כך פולטו'. כדרך שימושו של הכלי בחמץ, כך הכשרתו. שלושה סוגים של שימוש ישנם: א) כלים שהשתמשו בהם בבישול על ידי נוזלים רותחים, כגון סירים וסכו"ם - הכשרתם בהגעלה, היינו בטבילה במים רותחים למשך שניות אחדות. ב) כלים שהשתמשו בהם באש בצלייה או באפייה, כגון שיפודים ותבניות אפייה, הכשרתם בליבון, היינו הכנסתם לחום אש. לכתחילה עד שיגיעו לחום של 400 מעלות, ואם יש חשש שיתקלקלו, אפשר ללבנם באותו חום שהשתמשו בהם בחמץ. ג) כלים שהשתמשו בהם במאכלי חמץ קרים, הכשרתם בניקוי ובשטיפה במים קרים. כדרך הכשרת כלים ומטבח לפסח, כך הכשרתם משימוש במאכלים אסורים.

סדר הכשרת המטבח

שיש וכיור: מנקים ואחר כך מערים עליהם מים רותחים. נוח לבצע זאת על ידי קומקום חשמלי. ניקוי בקיטורית נחשב כמו עירוי של מים רותחים. יש מהדרים בפסח, ובנוסף לעירוי מכניסים לכיור קערה מפלסטיק או מצפים את דפנותיו בנייר כסף עבה, וכן מכסים את השיש בשעוונית או נייר כסף עבה. 

חצובה וכיריים: מנקים את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז. נוהגים להדר בפסח ולצפות את הברזלים שעליהם הסירים עומדים בנייר כסף או להכשירם בליבון קל (הבערת אש על המקום שבא במגע עם הסירים). נוהגים גם להבעיר במשך רבע שעה את כל הלהבות.

כיריים חשמליות או קרמיות: מנקים ומחממים על החום הגבוה למשך חצי שעה. פלטה של שבת: מנקים ומחממים על החום הגבוה למשך שעה.

תנור אפייה: מנקים, ואחר כך מפעילים על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה. את התבניות עדיף שלא להכשיר, כי לכתחילה צריך להכשירן בחום של 400 מעלות שיפגום את מראן. ולכן קונים לפסח תבניות חדשות או משתמשים בתבניות חד פעמיות. אמנם הרוצה להכשירן בתנור בחום הגבוה - רשאי. 

מיקרוגל: א) מנקים משאריות אוכל. ב) מחממים בו צלוחית מים עם סבון למשך כשלוש דקות. ג) מכשירים את הצלחת בהגעלה, או מניחים עליה קרטון או פלסטיק שיחצוץ במשך הפסח בינה לבין המאכלים שמחממים בפסח.

מדיח כלים: מנקים את המסננת משיירי מאכל, ומפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה בתוכנית הארוכה ביותר. 

מקרר, שולחן וארונות מטבח: מנקים היטב. בקבוק פלסטיק של תינוק: טוב להחליפו, ובשעת הצורך אפשר לנקותו ולהגעילו.

כלי חרס וחרסינה: אם השימוש בהם היה במאכלים חמים, אין אפשרות להכשיר. אם השתמשו בהם בצונן, אפשר להכשירם בניקוי ושטיפה. כלי זכוכית: אם השתמשו בהם בחמים, יש לנקותם ולהכשירם בהגעלה. ויש מקילים ומסתפקים בניקוי טוב, הואיל והם חלקים ואינם בולעים טעמים.

מנהג איסור קטניות באשכנז

חמץ שאסרה התורה הוא הנוצר מחמשת מיני דגן, אבל קטניות, כדוגמת אורז ועדשים, אינן יכולות להחמיץ ואין בהן איסור. אולם בתקופת הראשונים, לפני כשבע מאות שנה, עם תחילת מעברם של יהודים רבים לערים, החלו להחמיר באשכנז שלא לאכול קטניות. שלוש סיבות לכך: א) אנשי העיר הכירו פחות את המינים השונים והיה חשש שיבלבלו בין קטניות למיני דגן הדומים להן. ב) מקום גידול ואחסון הדגן והקטניות משותפים ויש חשש שיתערבו זה בזה, וככל שחיים במסגרות יותר מודרניות חששות אלו גוברים. ג) כיוון שרגילים לעשות קמח גם ממיני קטניות, יש חשש שמא יטעו ביניהם.

לעומת זאת, מנהג רוב יוצאי ספרד לאכול מיני קטניות בפסח, אלא שמקפידים לברור אותם היטב, ושיהיה להם הכשר לפסח. ויש קהילות שנהגו להחמיר שלא לאכול אורז, כדוגמת קהילת איזמיר. ובמרוקו רבים נהגו שלא לאכול אורז ועוד מיני קטניות יבשים בפסח. ונכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו. בני זוג מעדות שונות, נוהגים ללכת לפי מנהגי האיש.

מותר למי שנוהג שלא לאכול קטניות, להשהות קטניות בביתו, ואף לבשלן עבור מי שנוהג לאכול קטניות בפסח. לצורך חולה גם המחמירים רשאים להקל לאכול מיני קטניות. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך.

מצת מצווה לליל הסדר

מצווה לאכול מצה בליל הסדר, שנאמר (שמות י"ב, י"ח): "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת". הכנת המצה לצורך מצווה זו צריכה שמירה מיוחדת, שנאמר (שמות י"ב, י"ז): "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת". לכן המצות לליל הסדר צריכות להיות 'מצות שמורות', היינו שהתחילו לשמור עליהן כבר מעת הקציר, שלא ירד על השיבולים גשם, ולא יאחסנו את החיטים במקום רטוב. מעת שמתחילים ללוש את הבצק, בנוסף לשמירה המיוחדת, נדרשת גם כוונה מיוחדת לשם מצת מצווה. אכילת המצה נועדה להזכיר את האמונה, שה' נגלה אל אבותינו במצרים וגאלם, לפיכך, שמירת המצה מכל חמץ מבטאת את שמירת האמונה מכל פגם. 

יש מהדרים שהמצות השמורות לליל הסדר יהיו 'מצות יד', כלומר, שנילושו ונאפו ביד ולא על ידי מכונה, מפני שהכוונה בעשיית 'מצות יד' ניכרת יותר. אולם גם מצות שמורות של מכונה - כשרות לכתחילה לליל הסדר.

ניקיון התנור לקראת פסח. צילום: קרן לוגסי

מנהגי ערב פסח

אסרו חכמים לאכול מצה בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה בעת אכילתה בלילה, ויהיה היכר בין האכילה שלפני הפסח לאכילת המצה בליל הסדר. אבל מותר לאכול עוגות, עוגיות וקציצות (קניידלך) מקמח מצה. בשלוש השעות הסמוכות לכניסת החג, נכון למעט בכל אכילה, כדי להגיע בתיאבון לסעודת ליל הסדר.

תענית בכורות: כיוון שבליל הסדר התרחשה 'מכת בכורות', נהגו הבכורים לצום ולהתעורר לתשובה בערב פסח. או לחילופין, להשתתף בחגיגה קטנה לכבוד 'סיום מסכת' ולטעום מהכיבוד שמגישים, וכיוון שאכילה זו לשם מצווה, היא גוברת על מנהג הצום ומבטלת אותו. גם מי שסיים ספר קודש בעל ערך, יכול לערוך על כך מסיבה קטנה, לטעום דבר מה ולהיפטר מהצום. בערב פסח שחל בשבת מקדימים את התענית ליום חמישי.

הקטעים הובאו מתוך אתר 'המסורת היהודית' של ראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד.