"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל" (שמות ל',יג)

הרמב"ן כותב שמשה רבינו בסמכותו כמלך הטביע מטבע כסף בישראל וקרא לו 'שקל' כיון שהמטבע היה במשקל שלם "אין בו כסף סיגים". חז"ל הוסיפו לאמור שמטבע של קודש כפול היה משקלו.

למה שקלי הקודש היו כפולים וקבעה התורה לתת "מחצית השקל", במקום שיחויב כל איש בשקל אחד שלם? מסביר ה"אור החיים" (רבי חיים בן עטר, מגדולי פרשני המקרא, 1696-1743) "שמחצית השקל בא לרמוז שמי שאינו יכול לעסוק בתורה מכפר על כך שהוא חוצה את כספו - חציו לו ומחצית ללומדי תורה כמו יששכר, שהגה בתורה וזבולון אחיו פרנסו ולא תאמר שינוכה בכך משכר הלומד, אלא שקל הקודש כפול היה ונמצא שביד כל אחד שקל שלם".

וזהו ביאור הפסוק "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך" (דברים לג,יח). זבולון היוצא למסחרו בוודאי שמח כי גם זוכה לעולם הבא, אבל במה ישמח יששכר אם יפסיד מחצית מהעולם הבא שלו שמעניק לזבולון? אלא בהכרח שאינו מפסיד כלום. "שקל הקודש" הוא מוכפל ולכל אחד יש שקל שלם.

ועל כך אומר ה"חפץ חיים": "שמעתי על תלמיד חכם שלפני מיתתו השיב לאשתו כשבקשה ממנו שייתן לה חלק מהעולם הבא שמגיע לו בזכות תורתו ומצוותיו, השיב לה: למה את מבקשת רק חלק? הרי כשיהיה לי גם לך יהיה כיון שאת סייעת לי בעבודת ה' שלי. וכמו שבעולם הזה כשהבעל הוא עשיר גם אשתו עשירה ואם חס ושלום לא יהיה לי גם לך לא יהיה כי כשהבעל עני גם אשתו ענייה". כשהבעל עשיר אשתו עשירה לא משום שיש לו חצי ולה חצי אלא משום שיש לו הכל ולה הכל.

מספר ר' יעקב גלינסקי זצ"ל על יהודי שנועץ בו "אני עובד ביהלומים. חוזר בשעה 4, אוכל משהו והולך לבית המדרש ללמוד משעה 5 עד שבע וחצי. אשתי מתלוננת על שאני משאיר אותה להתמודד לבדה עם הילדים, ובשעת הלחץ כשיש להאכילם לרחצם ולהשכיבם אני נוטש אותה והולך ללמוד. מה לעשות?"

ענה לו: "תאמר לאשתך מחר שהמפעל ביקש שתעבוד מדי יום שעתיים וחצי נוספות תמורת שכר הולם, כי אתה נחוץ מאוד. אם היא תגיד לך לא, אני זקוקה לעזרתך, תישאר בבית ותסייע לה במקום ללכת ללמוד, אבל אם היא תסכים אז תמשיך לבוא לשיעורים בבית המדרש".

כעבור חודשים הוזמן הרב גלינסקי לשאת דרשה באותו בית כנסת בו למד אותו יהודי. בראותו את הרב ניגש היהודי ובשמחה סיפר לרב את אשר אירע בביתו. הוא אכן פנה לאשתו וסיפר לה על "ההצעה" שהוצעה לו לעבוד מדי יום שעתיים וחצי נוספות תחת שכר עצום ללא יחס לשעה המקובלת. אשתו הסכימה בשמחה.

כעבור חודש קיבל את המשכורת ואשתו שאלה אותו בכמה עלתה המשכורת בגין אותן שעות נוספות. עניתי לה שכאן לא משלמים במזומן בסוף החודש. כל מילה היא יהלום והיהלום שמור לזכותנו. התרגשה אשתו ואמרה: אם כך אתה רואה זאת אז תמשיך ללמוד.

השיב לו ר' יעקב גלינסקי: "כעת תאמר לאשתך שאם היא קיבלה על עצמה לטפל בילדים כדי שאתה תוכל ללמוד תורה נחשבת גם היא לעובדת במשרה מלאה במפעל היהלומים ואתם מקבלים שתי משכורות"!