יוביל למשבר עולמי? פיצוץ הסכר באוקראינה מעיד על נואשותו של פוטין | ד"ר ענת הוכברג-מרום

פיצוץ סכר נובה קחובקה ב־6 ביוני בדרום אוקראינה הוא אסון הומניטרי ואקולוגי מהחמורים ביותר שהתחוללו באירופה בעשורים האחרונים - זועקות מהדורות החדשות בכל רחבי העולם. לא זו בלבד שהפגיעה הקטלנית בסכר הנמצא באזור חרסון שבשליטה רוסית היא "מעשה טרור" ו"פשע מלחמה" מצד רוסיה, כפי שטוען שר ההגנה האוקראיני, הנשיא וולודימיר זלנסקי הצהיר כי זהו אקט "הטרור המסוכן בעולם" ואף השווה את האירוע לשימוש בנשק להשמדה המונית. לדידו, מדובר במשבר אקולוגי שהשלכותיו העצומות חורגות הרבה מעבר לגבולות המדינה ולטווח הזמן המיידי.

התבוננות מקרוב אף מראה כי מעבר להצפתם של מיליוני דונמים חקלאיים ופינוים של עשרות אלפי אנשים מערים וממחוזות שלמים הממוקמים סמוך לאזור הסכר החוצה את נהר דניפרו, פיצוץ הסכר (שנבנה ב־1956 כחלק מתחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה ושכלל מאגר מים ענק המכיל 19 מיליארד קמ"ר – המאגר הגדול ביותר באוקראינה) גרם לחורבן ולהרס אדיר של תשתיות קריטיות שונות, ובהן מערכות מים, חשמל, תחבורה ותקשורת, ברחבי דרום אוקראינה.

זאת ועוד, על רקע מיקומו האסטרטגי של הסכר וקרבתו לתחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביותר באירופה, זפוריז'יה, אף התריעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מפני פגיעה במאגרי המים המשמשים לקירור הכורים. וכל זאת, כשברקע נמשכות כל העת ההפגזות הרוסיות לעבר היישובים באוקראינה. ללא ספק, פיצוץ אחד הסכרים הגדולים בעולם – מעבר להפרת נורמות המשפט הבינלאומי – מהווה מכה קשה לאוקראינה ונקודת שפל קריטית במלחמה עם רוסיה.

נזק קולוסלי ארוך טווח

סכר קחובקה מהווה חלק מתחנת כוח הידרואלקטרית שהוקמה באוקראינה לפני כשבעה עשורים והכוללת חמישה מאגרי מים שהוקמו לאורך נהר הדניפרו. פיצוץ הסכר ופריצת מאגר המים המרכזי שלו, המשתרע על פני 2,000 קמ"ר, גרמו לשיטפונות כבדים ולהצפות נרחבות בכל האזורים הסמוכים להם - והמשתרעים עד חצי האי קרים והים השחור. לדברי מקור בכיר באו"ם, מעבר לצמצום נפח המאגר בכ־40% וירידה דרסטית במפלס המים, קריסת הסכר הובילה לפינוים המיידי של אלפי אנשים מבתיהם שהוצפו או נסחפו בשיטפונות, לניתוקם של עשרות יישובים מתשתיות האנרגיה וממערכות החשמל האזוריות וכן, למחסור חמור באספקת מי שתייה ליותר מ־700 אלף איש.

בנוסף, מתקני תעשייה מקומיים ובעיקר מערכות ההשקיה שניזוקו קשות עלולים להוביל להתייבשותם של מיליוני דונמים חקלאיים במהלך חודשי הקיץ ולהפיכתם למדבר. וכך, מעבר למחסור חמור בתבואה, בדגש על דגנים ובהם חיטה ותירס (יצוא הדגנים צפוי להצטמצם בכ־40% בהשוואה לשנת 2021), צפוי נזק כבד לתוצרת החקלאית באזור (אוקראינה אחראית לכ־25% מתפוקת שמן החמניות בעולם). כל אלה עלולים לפגוע בשרשרות האספקה העולמיות ולהוביל לעלייה נוספת במחירי המזון בעולם בתקופה הקרובה.

חמור מכך, גורם בכיר במשרד איכות הסביבה האוקראיני דיווח כי בשל דליפה של יותר מ־150 טונות של שמן מכונות ומזהמים נוספים, ובהם דשנים חקלאיים, שנשטפו למי נהר, נגרם נזק חמור למערכות טיהור השפכים המקומיות. פיזור הרעלים עלול לזהם את מי השתייה, לפגוע קשות בעולם החי והצומח ולהוביל להכחדתם של מערכות אקולוגיות שונות ובהם בתי גידול ימיים נדירים.

לא בכדי מזהיר ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, ראש ארגון הבריאות העולמי, מפני עלייה בתחלואה על רקע הפצת זיהומים והתפרצות מגיפות ובהן כולרה, בדרום המדינה. וכך, אומנם מוקדם מדי לקבוע מהם ממדי ההרס והיקף הנזקים הכלכליים נוכח קריסת הסכר ויציאתו מכלל שימוש, אולם כבר עתה ברור שמדובר באסון הומניטרי וסביבתי קטסטרופלי, הנושא השלכות הרות אסון ומרחיקות לכת הצפויות להשפיע על גורל המלחמה, ובכלל זה על עתידה של אוקראינה.

"אדמה חרוכה"

לא בכדי מנהיגי רוסיה ואוקראינה מטילים זה על זה את מלוא האחריות לאסון. חרף ההיערכות האופרטיבית באוקראינה נוכח ההתרעות הרבות בעניין פיגוע פוטנציאלי בסכר, כבר עתה מסתמן כי פיצוצו מהווה נקודת שפל קריטית במלחמה. חמור מכך, זהו מהלך אסטרטגי מסוכן, הקובע רף חדש של אלימות במסגרת המאבק בין הצדדים, העלול להסלים בקרוב ואף לצאת מכלל שליטה.

לא זו בלבד שהוא מצטרף לסדרת פיגועים בתשתיות הקריטיות של אוקראינה במהלך השנה האחרונה ובהם הרס מתקני אנרגיה, דוגמת צינור הגז "נורדסטרים 2" והחרבת מערכות חשמל ותקשורת ברחבי המדינה באמצעות כטב"מים מתאבדים, על פניו מדובר ב"פשע מלחמה" שתכליתו פגיעה קולוסלית ו"השמדת הסביבה" (Ecoside).

בראיית ממשלת קייב, זהו אקט קטלני נוסף במלחמת חורמה רצחנית שמנהל ראש הקרמלין נגד אוקראינה, שתכליתו – מעבר להרס מוחלט של מקורות המים ולנזק העצום שנוצר – פגיעה ישירה, קשה ומכוונת ב"בטן הרכה" של האוכלוסייה האזרחית. יתרה מזאת, לדברי נציג משרד הפנים האוקראיני, פיצוץ הסכר דווקא כעת - בד בבד עם תחילת מתקפת הנגד האוקראינית - מצביע על מצוקתו הקשה של ולדימיר פוטין. נשיא רוסיה מקריב את חייהם של אזרחי ארצו ואוכלוסיית אוקראינה במסגרת מימושה של טקטיקת ה"אדמה חרוכה", ולו כדי למנוע בכל מחיר תבוסה רוסית מחפירה.

מנגד, בראייתה של ממשלת מוסקבה, מדובר בניצחון תודעתי וסמלי חשוב המהווה הישג צבאי עבור רוסיה. פיצוץ הסכר מבחינה אסטרטגית נועד לשבש את תוכניותיה הצבאיות של ממשלת זלנסקי לפרוץ את קווי ההגנה של הצבא הרוסי ולכבוש מחדש אזורים בדרום ובמזרח המדינה. לתפיסתה, זוהי התרסה נגד ארה"ב ומדינת המערב, המספקות סיוע צבאי מסיבי לאוקראינה, וכן, אקט של "ענישה" נגדה, בעיקר נוכח מתקפות הנגד המתחוללות בו־זמנית בשתי החזיתות נגד הצבא הרוסי.

יתרה מכך, מבחינה טקטית, קריסת הסכר נועדה למנוע מכוחות צבא אוקראינה לחצות את נהר הדניפרו ולאפשר הדיפה של הכוחות הרוסיים מחבל חרסון, ובכך להאט ולבלום את ההתקדמות האוקראינית. מהלך זה אף נועד לאפשר היערכות אופרטיבית מחודשת של מכונת המלחמה הרוסית, תוך גיוסם של כוחות ואמצעי לחימה נוספים ופריסתם בשטח.

הליכה על חבל דק?

מנקודת מבט אסטרטגית רחבה, אין ספק כי מדובר בשלב חדש ומסוכן במלחמה, המאותת על נכונותו ומוכנותו של פוטין "ללכת על הקצה" ואף לפגוע במתקן הגרעין בזפוריז'יה - בעיקר נוכח פינוי האזור מכוחות רוסיים, וכל שכן נוכח מפלותיו הרבות של הצבא הרוסי עד כה. עם זאת, תגובתה של ממשלת זלנסקי לפיצוץ הסכר, ובכלל זה מהלכיה הצבאיים שיתחוללו בשבועות הקרובים, הם אלה העשויים לקבוע במידה רבה את גורל המלחמה וגורלה של אוקראינה וכן, את עתיד פניה של אירופה ושל "ארכיטקטורת הביטחון" שלה.

יתרה מכך, בראייה גיאופוליטית ביטחונית עולמית כבר עתה ברור כי מדובר בנקודת אל־חזור, המחייבת את ממשלת קייב, כמו גם את ממשלות המערב, לנקוט עמדה שקולה וזהירה ועם זאת מתחוכמת ונחושה. כזאת שתבלום את רוסיה והצבא הרוסי ותעביר מסר מאיים ומפורש לפוטין בנוגע ל"מחיר" שאותו יספוג אם ימשיך להסלים את המאבק.

וכך, לא זו בלבד שמדובר ב"הליכה על חבל דק", שספק אם למערב יש היכולת והמוטיבציה לנהל, אלא שהסיכון הכרוך בהימנעות מתגובה תקיפה, וכל שכן בהידרדרות המלחמה – יוצר מצב מסוכן, טעון ושברירי במיוחד, העלול להוביל לכאוס חמור ביותר. מצב העלול למרבה האירוניה דווקא לדרבן את ראש הקרמלין – על אף ואולי בשל כשליו של הצבא הרוסי – ליטול סיכונים, לממש איומים ולהצית משבר גרעיני עולמי.

וכך, בזמן שבמערב טוענים כי תמיכת נאט"ו בקייב מגבירה את החשש מפני תגובתה החריפה של מוסקבה, הגיעה העת להפנים כי המאבק של פוטין באוקראינה עד כה הוא רק הקדימון. כשראש הקרמלין נחוש מתמיד להותיר חותמו על ההיסטוריה, שום גורם לא יעצור אותו וכהרף עין - מאבקו עלול לצאת מכלל שליטה ולהפוך למלחמת עולם שלישית.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, לטרור עולמי ולמשברים בינלאומיים