נחיתת החללית ההודית צ'נדריאן־3 ביום רביעי שעבר בסמוך לקוטב הדרומי של הירח היא אירוע היסטורי חשוב ומרגש ביותר. מדובר בגשושית (חללית בלתי מאוישת לחקר החלל) הראשונה בעולם שנוחתת באזור שרובו עדיין לא נחקר, ועוד לאחר ניסיון נחיתה כושל ב־2019 של החללית הישראלית בראשית, ובמיוחד לאחר התרסקותה שם ביום שני שעבר של לונה־25 - החללית הראשונה שרוסיה שיגרה לירח אחרי 47 שנה.

הכישלון הרוסי: חללית המחקר 'לונה' התרסקה על הירח

הצלחתה של הצ'נדריאן־3 (בסנסקריט: "רכב ירחי") הופכת את הודו למדינה הרביעית בהיסטוריה שמגיעה לירח – אחרי בריה"מ, ארה"ב וסין. לא בכדי הצהיר נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, כי ההצלחה ההודית היא "הישג כביר עבור האנושות כולה".

מדובר באירוע מכונן ופורץ דרך המבסס את מעמדה של הודו – המדינה השנייה אחרי סין שנחתה על הירח במאה ה־21 – כמעצמת חלל וטכנולוגיה מהמובילות בעולם. בהיותה המעצמה האסייתית הראשונה שהֵטיסה חללית למסלול היקפי סביב מאדים ב־2014, הודו, בעלת תעשיית חלל משגשגת ושאיפות מרקיעות שחקים בתחום החלל, צפויה לשגר עוד השבוע את אדיטיה־L1 (בהינדית: "שמש"), לוויין שיצפה בפעילויות השמש, ועד סוף השנה חללית נוספת, הפעם מאוישת, לטיסה סביב כדור הארץ.

כל זאת בין היתר לאחר שצ'נדריאן־3, שנועדה למפות את הטופוגרפיה והמשאבים באזור הקוטב, לאסוף דוגמיות מי קרח ממכתשי הירח ולבחון יכולות טכנולוגיות שונות - "הכינה את הקרקע" לקראת נחיתה מאוישת המתוכננת להתרחש שם בקרוב, לראשונה זה חמישה עשורים.

בראייה מערכתית, אין ספק כי נחיתת הגשושית ההודית היא אבן דרך קריטית במרוץ לחקר החלל. מרוץ המושך אליו, במיוחד לאחרונה, הן את מעצמות החלל הבכירות בעולם והן שחקנים חדשים רבים ושונים, ובהם חברות מסחריות ותאגידי ענק, לצד אין־ספור יזמים וסטארטאפים שונים, בין השאר מישראל.

כבר עתה ברור כי הצהרתו של מודי, שלפיה "השמיים – אינם הגבול", אינה ססמה בלבד. מדובר בתהליך גלובלי דינמי ופורץ גבולות, המתחזק בקצב מסחרר וכולל בין השאר שיגור של 11 משימות לירח עד סוף 2023 וכ־40 משימות עד סוף העשור.

מאז שהכריז האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג, האדם הראשון בעולם שצעד על הירח ב־20 ביולי 1969, כי "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות", חקר החלל, מסחור החלל ותהליך חימושו רק הלכו והתעצמו.

בנוסף להיותה מההישגים המרשימים בתולדות האנושות, הנחיתה ההיסטורית על הירח, שהייתה חלק מהמרוץ לחלל שהתנהל באותן שנים בין ארה"ב ובריה"מ, היוותה זרז להתפתחות טכנולוגית אדירה שהתחוללה מאז.

לא בכדי המשימה ההודית המוצלחת וזו הרוסית שנכשלה הן דוגמות מובהקות למרוץ המחודש לירח, וכן לתחרות הגלובלית המתמקדת כיום בעיקר בין ארה"ב וסין על השגת נתח שוק במסגרת התפתחותו של שוק החלל העולמי. חקר וחדשנות החלל הוא אחד התחומים המרתקים והמתפתחים בקצב המהיר ביותר, הצפוי על פי הערכות שונות לצמוח משווי שוק של 350 מיליארד דולר ב־2018 ליותר מ־1 טריליון דולר ב־2040.

התבוננות מקרוב אף מראה כי על אף קוטנו היחסי של שוק החלל ההודי, ותקציבה הנמוך יחסית של תוכנית החלל שלה (עלות השיגור של צ'נדריאן־3 נאמדת ב־75 מיליון דולר בלבד), מומחים מעריכים כי הישגה המרשים של הודו, על שפע כוח האדם בדגש על המהנדסים המיומנים שלה, לצד יתרונה האסטרטגי בשוק הלוויינים - יצבור תנופה אדירה.

נוכח היקף ההשקעות הזרות ותהליכי ההפרטה שהיא עוברת, בין היתר בשוק החלל שלה, מתכננת הודו להרחיב פי חמישה את חלקה בשוק השיגור והשקת הלוויינים העולמי. שוק הצפוי לגדול מ־9 מיליארד דולר השנה ליותר מ־20 מיליארד דולר ב־2030.

חזית הטכנולוגיה

בראייה אסטרטגית רחבה אין ספק כי הנחיתה המוצלחת של צ'נדריאן־3, ועוד בקוטב הדרומי של הירח, הנחשבת כמשימה קשה יותר מנחיתה סמוך לקו המשווה – מהווה הישג מדיני, מדעי והנדסי חסר תקדים.

ההישג משקף את היקף היכולות הלוגיסטיות, התחכום והנחישות של הודו, לצד התקדמות תוכנית החלל שלה, חרף יכולותיה הפיננסיות הנמוכות משמעותית מאלה של ארה"ב וסין (היינו, תמ"ג של 3.3 טריליון דולר לעומת 25.4 טריליון דולר ו־18.1 טריליון, בהתאמה). כמו כן, הישג זה מחזק את ביטחונה הלאומי ועוצמתה הטכנולוגית, וזאת תוך ביסוס מעמדה הבינלאומי כאחת ממעצמות המפתח בשוק החלל העולמי.

מעבר לממצאים המדעיים שסיפקה (דוגמת קיומם של מאגרי מים קפואים המשמשים כמקור חמצן ואספקת מים לאסטרונאוטים), הגשושית ששוגרה ב־14 ביולי ממזרח הודו למרחק של 386 אלף ק"מ מכדור הארץ מסמלת את כניסתה של הודו למועדון קטן ואקסקלוסיבי של מעצמות גלובליות שהנחיתו עד כה בשלום כלי טיס על הירח.

התבוננות מקרוב אף מראה כי דווקא נחיתת הגשושית ההודית שם, וזאת בניגוד לכישלונן של מדינות שונות נוספות בעולם, ובהן ישראל, יפן, רוסיה ואיחוד האמירויות, להגיע לקוטב הדרומי - נושאת חשיבות אסטרטגית עצומה. כבר עתה ברור כי הודו מאפילה על רוסיה, מאתגרת את ארה"ב ומתריסה נגד סין במסגרת מאזן הכוחות האזורי והגלובלי.

בנוסף, הודו ממצבת את עצמה בחזית הטכנולוגית; מגדילה משמעותית את האפשרויות שלה לייצר שיתופי פעולה והסכמים דו־צדדיים ורב־צדדיים עם מדינות שונות בעולם; מאיצה את חקר החלל תוך פיתוחן של טכנולוגיות חלל חדשות, המסייעות בין היתר בניטור מפלס המים בירח ובחיזוי דפוסי מזג אוויר על פני כדור הארץ, שמשמעותם עצומה במיוחד בעבור הודו, הנחשבת כאחת המדינות הפגיעות ביותר בעולם למשבר האקלים. וכל זאת תוך הפחתת תלותה בסוכנויות חלל זרות.

כמו כן, הצלחתה מאפשרת לנצל ולקדם יכולות תקשורת מבוססות חלל למטרות צבאיות (אוויריות וימיות) במיוחד על רקע המתיחות הביטחונית במרחב האינדו־פסיפי, בדגש על התעצמות סין והשפעתה על הביטחון הלאומי של הודו, וכן נוכח הגברת פעילותה באסיה והחרפת סכסוכי הגבול עמה באזור ההימלאיה.

בראייה גיאופוליטית עולמית, אין ספק כי שילוב בין וקטורים אסטרטגיים שונים, ובהם החרפת המאבק הבין־גושי והעימות הטכנולוגי בין ארה"ב וסין, לרבות המלחמה באירופה והגברת המתיחות וחוסר היציבות בדרום־מזרח אסיה, בין היתר נוכח סכסוכי הגבול של הודו עם סין ופקיסטן - מקרינים על תחום החלל.

לא זו בלבד שהחלל הפך להיות שלוחה של היריבות־תחרות־עימות היבשתיים. שילוב של כל אלה מאיץ את המרוץ הגלובלי לחלל ואת מרוץ החימוש המתחולל שם, וכן מדרבן את הודו לקדם מהלכים אסטרטגיים שיחזקו אותה ויבססו את מעמדה האזורי והגלובלי.

יתרה מכך, נחיתת הגשושית ההודית על הירח דווקא בימים מתוחים אלה, ובמיוחד במהלך פסגת ה־BRICS ביוהנסבורג וסמוך למפגש פורום ה־20G בניו דלהי בשבוע הבא – היא קריטית. לצד יוקרה, מוניטין ומעמד בינלאומי כמעצמת טכנולוגיה וחלל, מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית מהותית במסגרת משולש היחסים הודו־סין־ארה"ב.

לא זו בלבד שהודו היא "לשון מאזניים" המתמרנת בין המעצמות השונות, ייתכן כי דווקא הישג זה, ועוד כעת, יחזק את עמדת המפתח הקריטית שלה בפוליטיקה העולמית והשפעתה על ההתפתחויות העולמיות בתחום החלל.

התפתחויות אלו עלולות להגביר את המתיחות הביטחונית, או מנגד דווקא להגביר את שיתופי הפעולה במטרה להרחיב את המסע לחלל, וכן את היקף המשימות לירח, למאדים ולכוכבים שונים נוספים.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי