כל מגיש נרגש לקראת המונולוג שאותו הוא נושא. הוא מצחצח את מילותיו, משייף את משפטיו, מקבץ את פסקותיו, משנן את בדיחותיו, משל היה המלט העולה על הבמה ומתלבט בשאלות קיומיות. והנה, לאחר מחשבות והכנות המונולוג מוכן. מיד המגיש הנרגש יפליא את דעותיו הנחרצות והמקוריות. הוא, למשל, יסכם את ביקור נתניהו בארצות הברית כביקור נורא של ראש ממשלה אצל ידידתנו הקרובה. המגיש בעל הדעה המקורית, הרעננה והאמיצה יתהה מדוע המדינה השקיעה כל כך הרבה משאבים, כשקיבלה כל כך מעט תוצאות.
מדינה בקריסה? המונולוגים בתקשורת הישראלית יציגו לכם רק תמונה מחרידה| דרור רפאל
אם יקבצו את כל המונולוגים המשודרים במשך יממה בתקשורת הישראלית, תתקבל תמונה מחרידה של מדינה בקריסה. הדרך שבה דופקים בפטיש הכי כבד, כל הזמן, מחלישה כל טיעון, גם אם הוא נכון
התרעות פיקוד העורף