לאחרונה התחלתי לראות שלטי ענק עם הכיתוב "יחד. מחדש", תלויים ברחובות ומעל הגשרים. מסר מעודד, תכלת עמוקה, גופן עכשווי וטרנדי, מעודכן לרבעון הקרוב.
ידוע, אך גרוע: יש חיילים שהמוסדות הדתיים לא מכירים ביהדותם | מאיר עוזיאל
אם מדינות באזור מבטיחות את ביטחון ישראל, אין ביטחון לישראל | מאיר עוזיאל
שמחתי מעט. חשבתי שזה המשך של כל שלטי "ביחד ננצח", שהופיעו בכל מיני ניסוחים אחרי ההתפכחות של 7 באוקטובר. טעיתי. מהר מאוד הבהירו לי מה הכוונה כאשר אומרים "יחד. מחדש". הכוונה היא: "יחד. מחדש. כולם אחד נגד השני". "יחד. מחדש. שוב שנאה לא רציונלית". "יחד. מחדש. אנחנו נגד כל מי שלא אנחנו". "יחד. מחדש. די לדמוקרטיה. בחירות עכשיו. בחירות עד שייצא מה שאנחנו רוצים ואם לא - עוד בחירות. ואז, כשיצא מה שאנחנו רוצים – בלי בחירות יותר".
אם מביטים בשלטים האלה, שקוראים לבחירות לפני מועדן בשם ה"יחד. מחדש", ברור כי מה שקורה כרגע בחברה הישראלית הוא הלא הגיוני ביותר, שהרי הדבר האחרון שצריך זה בחירות נוספות אחרי חמש מערכות בחירות. אבל בחירות זה מה שפתאום דחוף למפלגים שלא נחים מפלגנותם.
כאמור, כשראיתי לראשונה את השלטים "יחד. מחדש", שמחתי מעט. זה נראה לי עוד מסר של אחדות, עוד סימן להתפכחות שעוברת על כולם.
נפלתי בפח של הפרסומים והיועצים. זה בדיוק מה שהם רצו. ראשית, הם רצו לקנות לעצמם חזקה בטאבו על המושג אחדות - ואז לתקוע: בחירות עכשיו.
חיילים יוצאים אחרי מאה ימי לחימה בעזה, ורואים שלטים ענקיים כאלה, שעליהם כתוב "חייבים בחירות", ולמטה כתוספת של איזו בדיחה מקאברית חתום: "ביחד. מחדש". חיילים שרואים שלטים כאלה, וגם אזרחים שחשבו שסוף־סוף הגיעה עת האחדות, קוראים את מסרי השלטים בחוסר אונים ובייאוש של המומים מכדי למחות.
חיילים יוצאים אחרי מאה ימי לחימה בעזה, רואים שלטי מדון, ושומעים את הוויכוחים באולפני האקטואליה בטלוויזיה - והם לא מבינים מה קורה פה. רבים מכם שמעו סיפורים של חיילים שמתארים את הפער המוזר שהם חשים בו כאשר הם מגיעים הביתה.
גם אני שמעתי סיפורים כאלה. חייל מילואים בגבעתי שיצא אחרי כמעט מאה ימים סיפר כמה נהדר היה לו ביחד האמיתי, שם בתוך עזה. כולם אחד בשביל השני, בלי פערים ובלי שנאות, והנה הוא יצא לתוך ישראל - ואזניו וחושיו הותקפו בשיטפון של צעקות, שנאות ומין "יאללה, כולם ביחד נגד הביחד" - מוזר, חולני, שלא מפסיק גם כאשר הכל כבר ברור.