המניפולציות והאקרובטיקה המשפטית שמתנהלות בימים אלה בכנסת וברשויות שלטון אחרות, תוך כיפוף החוק ויצירת מפלצות חוקתיות שאינן מתיישבות עם המשפט הפנימי ועם הדין הבינלאומי – מפחידות ומעוררות חלחלה. והכל משיקולים פוליטיים בגובה הביבים, על מנת שלא להרגיז, חלילה וחס, את המתנחלים שהתיישבו על קרקעות פרטיות של פלסטינים בהתנחלויות לאורכה ולרוחבה של יו”ש. ח”כ בני בגין הגדיר זאת “גזל”, כי יש לו יושר אינטלקטואלי והגינות בכדי לקרוא לילד בשמו, בלי לכבס מילים. 

לחוק ההסדרה לא היה ואין שום סיכוי לעמוד במבחני בג”ץ והדין הבינלאומי. מאידך, בהחלט יש לו ערך פוליטי, משום שיוזמיו קורצים למתנחלים: תראו, אנחנו עושים כל אשר לאל ידינו כדי להכשיר את השרץ, ואם זה נכשל – זה רק בגלל בתי המשפט בארץ ובעולם, תבואו אליהם בטענות. 
המבנה המשפטי החדש שאמור לשמש תחליף לסעיף עמונה בחוק ההסדרה הלא חוקתי הוא פרשנות מקורית, אבל לא בהכרח חוקית, בקשר לתפקידיו של הצבא בשטח שנתפס ומוחזק בדרך לוחמנית. לאחר המלחמה ב־1967 פרצה מחלוקת חריפה בציבור בין הסבורים שמדובר בשטחים כבושים ובין אלה שטענו שאלה שטחים משוחררים. גם היום, לאחר כ־50 שנה, היא לא הסתיימה. מאיר שמגר, היועץ המשפטי דאז ולימים נשיא בית המשפט העליון, תייג את יהודה ושומרון כ”שטחים מוחזקים” – שם ניטרלי, ולצורך הדיון נאחז גם אנחנו בהגדרה זו.

נפתלי בנט. מניפלוקציות משפטיות מפחידות ומעוררות חלחלה. צילום: מרק ישראל סלם

ביו”ש קיים נושא משרה, קצין הנקרא הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בשטחים. הוא פועל מכוחו של המושל הצבאי ומתוקף חקיקת ביטחון של המושל הצבאי. תפקידו, בין השאר, לנהל בראייה זמנית את הקרקעות הפרטיות שבעליהן לא אותרו והוא משמש מעין נאמן של אותם בעלי קרקעות פלסטינים שנעדרים. זאת, עד שיאותרו אם בכלל. על פי הדין הבינלאומי בקרקעות אלה של הנעדרים ניתן לעשות שימוש זמני בלבד, ולא שימוש קבוע, ובעיקר לצרכים ביטחוניים. זאת משום שאם וכאשר יתייצב הבעלים ויוכיח שהקרקע בבעלותו, כי אז היא תשוב לחזקתו.
בסמוך לעמונה נמצאים שטחים נוספים של נעדרים. בעליהם לא אותרו ולכן הם נכללים בקטגוריה של קרקעות נפקדים והם מנוהלים על ידי האפוטרופוס תוך ראייה זמנית, כאמור. השאלה המשפטית העיקרית היא: האם מגורים של מתנחלים יכולים להיחשב כשימוש זמני בקרקע על פי הגדרת הדין הבינלאומי והאם שימוש כזה למגורים עונה על דרישת הנאמנות המוטלת על האפוטרופוס בשטחים.
הסברה של רוב המשפטנים הבקיאים בדין הבינלאומי היא שהסדר כזה אינו מתכתב עם הדין הבינלאומי וכי בתי הדין הבינלאומיים לא יכירו בפעולה זו של הקצאה זמנית לצורכי מגורים - בין אם זה לשמונה חודשים ובין אם לשלוש שנים. אם אכן זה המצב המשפטי, יש סיכוי סביר שגם בג”ץ בארץ לא יכיר בכך והקונסטרוקציה המשפטית הזו לפתרון מתיישבי עמונה תקרוס.