1. הישגים על תנאי

בישיבת הממשלה השבועית הונהג לאחרונה חידוש מרענן: השרים מתבקשים, כל אחד בתורו, להציג את הישגי המשרד שלהם בקדנציה האחרונה. זאת על פי אחת ההמלצות שקיבל בנימין נתניהו ממקורביו - למקד את תעמולת בחירות מועד ג' בקמפיין חיובי. אלא שגם בקמפיין הנוכחי ימצב נתניהו את עצמו כמנהיג בינלאומי רב־עוצמה. בשבוע שבו נדונה סוגיית החסינות יצא נתניהו לסוף שבוע ארוך באתונה למפגש עם מנהיגי יוון וקפריסין, לחתימה בפעם המי יודע כמה על הסכם הנחת צינור הגז לאירופה. עם הנושאים שהשלושה ידונו בהם נמצא קידוח "לווייתן", שיציאתו לדרך השבוע היא ללא ספק אחד מהישגי הממשלה הנוכחית. על תוצאות הביקור ביוון ידווח בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. אלא שלהערכתי, גישת הקמפיין החיובי מתחילה לקרוס. נתניהו וילדו הצייצן הבלתי נלאה יאיר אינם מסוגלים להתאפק. נדרש ליאיר מעט זמן להתאושש מפרשת החסינות עד שהפיוז שלו יקפוץ וכדי להפיץ קריקטורה של בני גנץ בדמות האוטיסט פורסט גאמפ.

אז מה היה לנו בינתיים בפרזנטציות השבועיות? שר האוצר משה כחלון התכבד להתחיל וחשף לפני שבועיים באמצעות נתניהו את ה"הישגים" בנדל"ן. המהלך העיקרי שבו התפאר הוא התייצבות המחירים לאחר עשור של עליות. אלא שהתייצבות ברמת המחירים הנוכחית המטורפת אינה הישג, מה גם שבכל מקרה המחירים ממשיכים לעלות.

השבוע הועלה על נס הישג אחר של הממשלה, והוא הפעלת תוכנית חיסכון לכל ילד. גם כאן לקו השרים בשכחה וזה הזמן לרענן את זיכרונם: התוכנית הונהגה לראשונה לפני שלוש שנים כדי לפצות את המפלגות החרדיות על הקיצוץ בקצבאות הילדים. ההנחה הלא מופרכת הייתה שמשפחות החרדים מרובות ילדים, ולכן הן יהיו המוטבות העיקריות מהפעלתה. לפי נתוני האוצר, הורים שניתבו את כספי החיסכון לקופות הגמל החוץ־בנקאיות הניבו תשואה של 7.21% לשנה, לעומת תשואה עלובה של 1.39% לשנה בבנקים.

אז ראשית, בתי ההשקעות צריכים לשלוח לכחלון זר פרחים על הפרסומת חינם שהעניק להם. אלא שבדבריו שכח השר לציין עובדות בסיסיות. התשואה העודפת בבתי ההשקעות הושגה בזכות רמת סיכון גבוהה יותר בהשקעות, לעומת התשואה הסולידית בבנקים. שנית, מרבית המשפחות החרדיות, שלהן יועדה התוכנית, הזרימו את הכסף לבנקים, מחשש לא ברור שעם הפקדתו אצל הברוקרים הוא ייעלם. ולבסוף, רק המשפחות המבוססות ניצלו את האפשרות להוסיף לחיסכון כסף משלהן - החרדים והמוחלשים הסתפקו בהפקדה הממשלתית בלבד. לכן, עם כל הרצון הטוב, תוכנית חיסכון לכל ילד העמיקה פערים, בדיוק כמו מחיר למשתכן, שממשיכה להפלות לרעה את אוכלוסיית הפריפריה.

בישיבות הממשלה הבאות יככבו שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן - שבאמת יש לו מה למכור בנושאי יוקר המחיה וקידום התעשייה - וגם שר התיירות יריב לוין, שתרם לא מעט למהפכה בענף המלונאות והתיירות ויגיע עם פרזנטציה. ומובן שישנם גם יובל שטייניץ הבלתי נלאה, שבזכות עקשנותו יצא השבוע לדרך קידוח "לווייתן". את שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שהאשמה בפקקים ובתאונות אינה מוטלת עליו, ואת יעקב ליצמן ששודרג השבוע לדרגת השר האחראי למערכת הבריאות הקורסת, מומלץ להקפיא.

הופעת הפרזנטורים שיחשפו את מרכולתם חשובה אך לא מספיקה. בכל ישיבה ועד מועד הבחירות לכנסת יש לזמן בעל תפקיד חברתי בכיר שיציף בעיה דחופה הנובעת מהיעדר התקציב, החל מהשבוע. להצפת בעיית הנכים, שההבטחות להעלאת קצבאותיהם בפעימה השנייה והשלישית לא קוימו, מומלץ להזמין לישיבה את מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר. לטיפול בבעיית השכבות המוחלשות, הכוללת היעדר תקציב ביטחון תזונתי וכסף להכשרה מקצועית, רצוי להזמין את מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן.

כך יש לעבור משרד משרד, פקיד פקיד, כדי לפתור את ערימת הבעיות שנוצרו. נכון שבאוצר פועלת מהשבוע ועדת חריגים לטיפול בעניינים כמו סל התרופות, אבל עם כל הכבוד, אסור להשאיר את גורל המשק בתקופת ביניים ארוכה כזאת בידי החשב הכללי רוני חזקיהו.

2. החלטת הריבית

הזמן רץ מהר גם כשלא נהנים, והוועדה המוניטרית בבנק ישראל תקבל את החלטת הריבית הראשונה לשנת 2020 ביום חמישי הבא. כיוון שהנגיד פרופ' אמיר ירון שינה בחצי השנה האחרונה את עמדותיו בנושא מספר פעמים, מה שניתן לקבוע בוודאות הוא שיש אי־ודאות בנוגע להחלטה הצפויה.

נזכיר למי ששכח שרק לפני ארבעה חודשים כל אנליסט מתחיל היה בטוח, על סמך אמירות הנגיד, שהריבית בדרך למעלה. אלא שמאז התהפכו היוצרות כמה פעמים. תחילה דובר, כמעט בוודאות מלאה, על הפחתת הריבית עד סוף השנה. עבר חודש, ותרופת הפלא להצלת הדולר הקורס הייתה חידוש הרכישות של מטבע חוץ. הוסבר שבעיתוי הנוכחי הפחתת הריבית מיותרת. ומה יעשה עכשיו הנגיד, לאחר שבנק ישראל כבר רכש בתוך חודש יותר מ־1.5 מיליארד דולר? האם הריבית שוב תרד או שרק יסתפקו בדיבורים על הורדתה? 

ירון. מעדיף להתמקד בטריטוריה הישנה והטובה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90ירון. מעדיף להתמקד בטריטוריה הישנה והטובה. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אני ממליץ שלא לכסוס ציפורניים, הגם  שמרבית האנליסטים מעריכים שהריבית תרד במהלך 2020. הנגיד הפך לבלתי צפוי בדיוק כמו השאלה אם ביבי יבקש חסינות או לא, וזה בדיוק מה שהמערכת הפיננסית אינה אוהבת. 

להערכתי הזהירה, גם בהחלטה הקרובה הריבית לא תרד, והיא תמשיך לעמוד על 0.25%. נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, והתומכים בהורדת הריבית בוועדה המוניטרית הולכים ומתמעטים. במצב הדברים הזה הנגיד מעדיף להתמקד בטריטוריה המקרו כלכלית הישנה והטובה.

האג'נדה שלו כוללת ענייני כלכלה כלליים, לרבות תקציב המדינה, אפשרות להעלאת מסים, תעסוקת חרדים והפריון במשק. בכנס כלכלי של "דה מרקר" דיבר ירון על הצפוי ב־2065 אם החרדים לא ישתלבו במעגל העבודה. אבל אותנו מעניין יותר מה יהיה בשבוע הבא עם הריבית והדולר.

3. גרעין מחפש שליטה

השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי יונה פוגל, המנכ"ל הפורש של פז, עסוק באפשרות לגיבוש גרעין שליטה בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט. כשפרש מפז, היה ברור שהוא לא יישאר חסר תעסוקה לאורך זמן. גם הסבירות שיחזור לשמש כמנכ"ל שכיר היא אפסית.

פוגל מצטרף לשורת מנהלים שפרשו בשנים האחרונות מתפקידים במערכת העסקית ומחפשים תעסוקה חלופית, והפעם לא כשכירים. חלקם, כמו אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות לשעבר שמונה ליו"ר הפניקס, הסתדרו בחיים. רקפת רוסק עמינח מנהלת מגעים מתקדמים להקמת קרן השקעות אמריקאית בפינטק. לילך אשר טופילסקי הצטרפה כשותפה־מנהלת בקרן ההשקעות פימי. אריק פינטו וציון קינן, שפרשו מניהול בנק הפועלים, מחפשים השקעות חדשות. דורון ספיר, לשעבר מנכ"ל מגדל, עבר לייצג גוף השקעות זר שמתעניין בישראכרט. דב קוטלר, המנהל כיום את בנק הפועלים, חיפש קודם להצטרפותו לבנק השקעה במיזמים פיננסיים. עם הרשימה נמנה גם אייל לפידות, שפרש מניהול הפניקס לטובת ניהול שיכון ובינוי. לפידות מעולם לא הסתיר את שאיפתו לעצמאות פיננסית, ובהתאם לכך קנה נתח ממניות כלל ביטוח. 

ההשקעות הרלוונטיות במערכת הפיננסית הישראלית הן חברות ללא גרעין שליטה (כלומר ללא בעל בית מוגדר). במועדון חברות בין השאר פז, ישראכרט, פרטנר, כלל ביטוח וכמובן הבנקים: לאומי, דיסקונט ובשנה האחרונה גם הפועלים. זו רק שאלה של זמן עד שגם הבנק הבינלאומי יונח על המדף. עד לאחרונה נמנו עם מועדון חסרי השליטה גם בזק, החברה הכלכלית ירושלים ואפריקה השקעות. השליטה בהן נמכרה לאחר תהליך רגולטורי מתיש.

אבל כדי לקנות את בנק הפועלים או בנק לאומי צריך שם טוב, כסף גדול ויכולת עמידה בפני הרגולציה. למעטים בישראל יש אחד המרכיבים הנ"ל, אך ודאי שלא כולם. לכן בעלי ההון ממקדים את התעניינותם בחברות בינוניות כמו ישראכרט, כלל ביטוח ופרטנר. 

נקדים ונאמר: כסף במערכת הפיננסית הישראלית אינו הבעיה. משקיעים פרטיים צברו בישראל ובחו"ל הרבה כסף פרטי. כך, למשל, אלפרד אקירוב, דוד פורר, מורי ארקין, יקיר גבאי, טדי שגיא, מריוס נכט ורבים אחרים. לאלה יש לצרף את קרנות ההשקעה הבינלאומיות שמחפשות הזדמנויות בישראל. בעלי ההון רוצים שהיזם הפוטנציאלי יציג להם השקעות מעניינות עם פוטנציאל צמיחה ואקזיט עתידי אפשרי. התנאי הוא שהיזם - אחד המנהלים השכירים לשעבר - ישקיע גם הוא.

מבחינתו של פוגל, גיוס הכסף לרכישת ישראכרט אינו בעייתי כל כך. הוא מוקף בבעלי ממון העורגים להשקעות חדשות. הבולט שבהם הוא יונל כהן, לשעבר מנכ"ל מגדל. לרשימה ניתן להוסיף את משה פטרבורג, את הבעלים של קנדה ישראל ברק רוזן ואסי טוכמאייר, את מוקי שיינדמן ועוד.

גם מימון בנקאי לא חסר. אף שהבנקים מתנגדים לרכישות ממונפות, כל בנק או גוף חוץ־בנקאי ישמח לממן רכישת שליטה בפרת מזומנים כמו ישראכרט. כדי להצליח בעסקה פוגל חייב להציע לבנק הפועלים עבור ישראכרט פרמיית שליטה הגבוהה בכ־20% ממחירי הבורסה. גם אם בסופו של דבר לא נפגוש את פוגל בישראכרט, סביר שבעתיד הוא יעמוד בראש קבוצת משקיעים שתשתלט על חברה פיננסית אחרת. 

4. בטוח בעירבון מוגבל

בעקבות קטע מהשבוע שעבר בדבר עתיד חברות הביטוח והתחרות החריפה, פנה אליי אחד מקוראי הטור בהצעה להוסיף עוד מרכיבים המסבירים את הבעיה של חברות הביטוח והדרכים לפתרונה. נוכח חשיבותם הבאתי את הדברים כמעט כלשונם, בתיקונים קלים.

הקורא הוא ארז דיין, לשעבר מנהל בכיר בחברה לביטוח ישיר ומייסד ומנכ"ל פוליסי צ'ק, המסייעת למבוטחים לנהל את ענייניהם עם חברות הביטוח בענף הפנסיה והבריאות. "אוכל לספק לך שניים־שלושה מקרים אישיים המתארים כיצד חברות הביטוח הקשו על מבוטחים לקבל את כספם", הבטיח ארז. 

בשבוע שעבר כתבתי כי "התחרות בענף הביטוח נכנסת במלוא עוצמתה, והתוצאות ההרסניות ניכרות בשטח. 2019 מסתמנת כאחת השנים הקשות ביותר בתולדות הענף ומי שנהנים מן התופעה הם הצרכנים, שנהנים ממחירים נמוכים יותר", ודיין שואל: "האומנם הצרכנים, כלומר המבוטחים, נהנים? הצרכנים מפסידים ובגדול: בעיות הרווחיות של חברות הביטוח פוגעות בהם קשות".

דיין מזכיר שלפני כחודש החליטו ארבע חברות הביטוח המשווקות פוליסות ביטוח סיעודי להפסיק לשווקן והותירו את המבוטחים ללא אפשרות לקבלת כיסוי ביטוחי זה. הנימוק היה העלייה בתוחלת החיים, שהפכה את הפוליסה למוצר מפסיד. כעת מתרחש בביטוחי הבריאות תהליך דומה: פרמיות ביטוחי הבריאות מחושבות בחסר. ביטוחי הבריאות הפכו לפחות רווחיים בשל העלייה בהיצע של שירותי ניתוח ואשפוז פרטיים ועלייה בהוצאות הטיפולים המצריכים תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות.

התחרות מאלצת את חברות הביטוח לבצע חיתום בחסר, גם כשידוע שמדובר במבוטח בסיכון גבוה. כדי להתמודד עם המצב החברות פוגעות ברמת השירות ועושות מאמצים להימנע מתשלום  למבוטחים. דיין מגלה שפוליסי צ'ק ליוותה מקרים שבהם חברת הביטוח התמהמהה בתשלום למבוטחים. על פי דיין, "כדי להתמודד עם המצב ועם החברות החדשות, חייבות החברות לשנות את מודל החיתום המיושן. כאשר החיתום הופך מ'חיתום מקצועי' (חישוב הסיכון) ל'חיתום פוליטי' (לחצים של סוכנים ולקוחות) או 'חיתום מסחרי' (הנחות לארגונים), נמחק הקשר בין התעריף לגובה הסיכון".

"כדי ליצור קשר יש ליצור מודל חיתום דינמי שיאפשר התאמה אישית לכל לקוח לאורך זמן, בכפוף למדדים שיובילו לשיפור בריאותו. במילים אחרות: הפסקת לעשן או ירדת במשקל? תשלם פחות. החיתום הנוכחי כולל מספר קצר של שאלות בנושא משקל, עישון, סיכוני מקצוע ומחלות קיימות. חיתום דינמי כולל חקר מעמיק כמו התנהגות בריאותית, מתח, סביבת עבודה וחיים, לייף סטייל ועוד. חברות ביטוח שלא יפעילו תוכניות אפקטיביות למניעת מחלות כרוניות עתידיות הנובעות מתזונה, עישון או עבודה, יסתכנו בחוסר יציבות הנובע מתחרות של חברות ביטוח דיגיטליות", מסכם דיין.

5. המבוגר האחראי

מכל הנושאים בחר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לפתוח דווקא באירוע של פתיחת הגינה החדשה שתוקם ליד בניין ההסתדרות. "המתחם יהפוך למקום מפגש המשתלב בנוף העירוני. לא עוד חומות הקרמלין שהקיפו את הבניין אלא מקום פתוח לציבור. הגינה, שהייתה סגורה במשך 60 שנים, תיפתח לציבור בשנת המאה להקמת ההסתדרות ותכלול את שביל תנועות הנוער", הוא סיפר בגאווה.

בר דוד מונה לתפקידו במרץ 2019 והחליף את אבי ניסנקורן, שהצטרף לכחול ולבן ומשמש כיום כיו"ר הוועדה המסדרת בכנסת. כיו"ר ההסתדרות החדשה לא היה אפילו יום אחד שבו הציב סדר יום לממשלה מכהנת. כניסתו הייתה ערב בחירות מועד א', ואנחנו נמצאים כעת ערב בחירות מועד ג'. לכן עבורו סיכום 2019 הוא חלקי בהחלט. למרות זאת, הוא הספיק להיפגש מספר פעמים עם ראש הממשלה ומתחזק איתו קשר מסוים. לדבריו, "בניגוד לעמדות הפופוליסטיות של חלק משרי הממשלה כנגד הוועדים והפגיעה בהם, ביבי דווקא מתנגד לפגיעה בעובדים. פגשתי אדם מרשים".

בר דוד. "ההסתדרות הייתה זקוקה לניעור רציני מכל הבחינות". צילום: אלוני מורבר דוד. "ההסתדרות הייתה זקוקה לניעור רציני מכל הבחינות". צילום: אלוני מור

"כל יוזמות החקיקה שהיו בנושא של הגבלת זכות השביתה ירדו מסדר היום והוא התחבר לחזון שלי. אז נכון שיש לנו עמדות פוליטיות שונות, אבל ראש הממשלה אמר לי בפירוש שהוא נגד פגיעה בעובדים. הוא הבין שאפשר לעבוד ביחד וכדאי לשמור על הערוץ", מספר בר דוד.

בוא נחזור למרץ 2019, זמן קצר לפני שמונית לתפקיד. אתה מכיר את מוסדות ההסתדרות. האם הופתעת משפע הדברים שעמדו על סדר היום?
"בהחלט כן. שום דבר לא הכין אותי קודם לכן לתפקיד. הופתעתי מכמות הבעיות ומהיקף הנושאים העומדים על סדר היום. מדי יום אני צריך לקבל החלטות שהן בעלות חשיבות רבה לגורל המשק. מבחינתי, ההסתדרות מתפקדת כגוף עוצמתי ואחראי ואנחנו לא ממהרים להשתמש בכוח העצום שעומד לרשותנו".

כשנכנסת לתפקיד, מה היו היעדים המיידיים שהצבת על סדר היום שלך?
"הארגון ששמו ההסתדרות היה זקוק לניעור רציני מכל הבחינות. פעלנו מיידית לשינוי התדמית ולא רק בתחום הפרסום. המטרה הייתה שהעובדים ירגישו שיש להם בית ושזאת גאווה להיות חבר הסתדרות. בפעילות הרחבה יותר פעלנו לסכל את כל רעיונות החקיקה שהיו לקראת בחירות מועד א', כמו ההצעה לחוק האוסר שביתות בשירותים חיוניים. ויש עדיין הרבה עבודה על סדר היום".

המשק מושבת בפועל כמעט שנה, וזה אמור להשפיע גם על ההסתדרות. איך אתה מתכוון לפעול באי־הוודאות שנוצר?
"מה שנוצר כאן בעקבות בחירות מועד ג' הוא מצב חסר תקדים. המדינה מתנהלת באי־ודאות בלתי נסבלת. מצד אחד אין ממשלה מכהנת. מצד שני המשק סובל מגירעונות גבוהים, כך שלא ניתן לחתום על הסכם שכר, למרות שמאז 2017 אין הסכם. על רקע זה אני חותר לחתום ב־2020 על עסקת חבילה במשק. היא תתמקד בטיפול במגזר השלישי ותכלול את העלאת גיל הפנסיה לנשים (ועד אז דחיית הקיצוץ המתוכנן בקרנות הפנסיה הוותיקות) והעלאת קצבאות הזקנה בביטוח הלאומי במאות שקלים. אני גם מקווה שהממשלה תעמוד בהתחייבותה לנכים ותשלם את הפעימה השנייה והשלישית. אם זה לא יקרה, אז מתוך אחריות למוחלשים ניחלץ לעזרתם, למרות שהם אינם חברי הסתדרות. אנחנו מוכנים לתרום את חלקנו לעסקת החבילה דרך ויתור על תוספות שכר. המעסיקים מוכנים גם הם, ואני שומע גם על נכונות מצד האוצר. נושא נוסף על סדר היום, שהוא חיוני בעיניי, נוגע להעלאת שכר המינימום מ־5,300 שקל ל־6,000 שקל לחודש. זה לא צריך להיעשות בקפיצה אחת אלא במספר מדרגות. אני מאמין שבסופו של דבר מדובר באינטרס של כולם".

האם העלאת שכר המינימום היא הפתרון לעניים, שמספרם הולך וגדל, כפי שראינו השבוע בדוח העוני?
"הגידול בעוני בלתי נתפס ומעיד יותר מכל על הצורך הקריטי של הרשויות להילחם בתופעה ולהגביר את התמיכה באוכלוסיות המוחלשות, העובדים והגמלאים. ההסתדרות תמשיך להיאבק למען צמצום הפערים, וכחלק מכך אין מנוס מלהעלות את שכר המינימום עם כינונה של ממשלה חדשה. המהלך הקודם שהובילה ההסתדרות להעלאת שכר המינימום הוכיח את עצמו ותרם לעליית ההכנסה הריאלית ולירידה באי־השוויון".

ומה לגבי הסכם מסגרת במגזר הציבורי, שלא נחתם מאז 2017?
"ראשית, בתחילת ינואר תשולם לכל עובדי המגזר תוספת שכר של 1.9% על חשבון פריסת הסכם השכר מהעבר, שעמד על 7.75%. גורמים באוצר גיששו אצלי כדי לברר אם ניתן לדחות את התשלום, שהיקפו כ־2 מיליארד שקל, ודחיתי את זה על הסף. לאור הדיבורים על אפשרות לעסקה חבילה, אני מניח שהסכם המסגרת ייחתם רק ב־2021. עד אז, אני מקווה, תקום ממשלה וכל הגזירות הצפויות שבדרך יהיו מאחורינו".

האם אתה מתכונן לגזירות שיוטלו על השכירים בגלל הגירעון?
"אני מביא בחשבון שלנוכח הגירעון יהיו מספר גזירות כמו העלאת המע"מ ב־1% או ביטול הפטור ממע"מ על יבוא מוצרים מחו"ל עד לסכום של 75 דולר. עם אלה נוכל לחיות, אבל לא נוכל להסכים לפגיעה כלשהי בשכר או בדברים הנלווים כמו קרנות ההשתלמות. כל הזמן מדברים על גירעון, ואני רואה שבוועדת הכספים של הכנסת מחלקים בכל ישיבה מיליארדי שקלים, ואני לא מבין מאיפה בא הכסף. אני יכול להבטיח לך שגזירות כמו אלה של 2003 לא יחזרו".

בשבועות האחרונים פורסמו ידיעות על כוונת האוצר לשנות את מודל התמיכה בפנסיה (באמצעות ביטול מנגנון הקצאת איגרות החוב), מה שעלול לפגוע בגמלאים. מה עמדתך בנושא?

"גם אני שמעתי על כך ואפילו שוחחתי עם ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון באוצר, שאיתו יש לי שיח פורה. בשבוע הבא תהיה לנו פגישה נוספת. הוא הבטיח שהמבוטחים לא ייפגעו מהשינוי, ואני מאמין לו. אני גם מאמין שהוא ידחה את הקיצוץ הצפוי בזכויות גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות, שאמור להתבצע באפריל השנה. בזכות הסכמת הממונה הצלחנו להגדיל את היקפי ההפרשות הפטורות ממס בקרנות הפנסיה המפעליות ל־70 אלף שקל לשנה. עם ד"ר ברקת יש שיח פורה שלא היה קיים בעבר".

מה החזון שלך לגבי ההסתדרות? מה צפוי לקרות ב־2020 ובשנת הבחירות (להסתדרות) שאחריה?
"אני רוצה להפוך את ההסתדרות למה שכבר עשיתי בהצלחה בעיריית תל אביב, ברשויות המקומיות ובבנק דיסקונט, שהפך לאחד הבנקים המובילים. כשהייתי עובד צעיר השתתפתי בכל המאבקים ועליתי על בריקדות, כך שאני יכול להשקיף מלמעלה. ההסתדרות תמשיך להיות אחד הכוחות המשפיעים ביותר במשק. אני יכול לקחת מכאן את ציבור העובדים קדימה. תבין: העובד לא רוצה לקום בבוקר ולצאת למלחמות מיותרות. לכן כשצריך ריסון נעשה את זה, גם בסכסוך העבודה המדובר בבנק הפועלים".