1

ההסלמה הביטחונית השבוע תפסה את המשק בהתאוששות מרשימה ממשבר הקורונה. אותו גורם כלכלי בכיר שאמר לי עם תחילת שחרור המשק בעקבות החיסונים ש"המשק יעוף קדימה" אכן צדק, ועוד איך צדק. רואים זאת בנתוני גביית המסים בחודש אפריל, שפורסמו במהלך השבוע: גביית המסים המריאה ליותר מ־30 מיליארד שקל, ובסך הכל גביית המסים באפריל זינקה ב־54% לעומת אפריל אשתקד, שסבל מהקורונה. בינואר־אפריל השנה גדלו ההכנסות ממסים בכ־20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - לכ־123 מיליארד שקל.

גביית מסים היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר לבריאות הכלכלה, וזה ללא ספק סימן מעודד גם לבאות. אנחנו רואים זאת גם בהתחלת ירידה ברמת הגירעון (עדיין גבוה אחרי שנה של הוצאות תקציביות חריגות) וברמת האבטלה. האם ההתאוששות הזאת עומדת להיעצר בעקבות ההסלמה? אני לא חושב, אבל איש אינו יודע כמובן עד כמה הסבב הזה יהיה ארוך ומה תהיה עוצמתו.

ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שסבבים, קצרים כארוכים (אפילו כמו מבצע צוק איתן), לא פגעו קשה בכלכלה, אלא בצורה מינורית. ובכל מקרה, אם משווים את הפגיעה הכלכלית מהקורונה לפגיעה מהסבב הזה בינתיים, ברור שהפגיעה מהקורונה הייתה גדולה הרבה יותר, לא שזה צריך לנחם איש כמובן.

הממשלה שפכה לא מעט כספים כדי לאושש את המשק, ובצדק. היא הקצתה סכום אדיר של כ־203 מיליארד שקל למאבק בקורונה, כולל תוכניות סיוע באשראי. כ־31 מיליארד שקל כמענה למשרדי הממשלה, בייחוד למשרד הבריאות ולמשרד חינוך. כ־72 מיליארד שקל הוקצו להקלות בזכאות לדמי אבטלה ולמענקים, מענק סוציאלי לעצמאים ובעלי שליטה, מענק לכל אזרח ומענק לכל ילד, הקלות למשיכה מפיקדון לחיילים משוחררים, מענקי עידוד תעסוקה באמצעות מענק עבודה.

כ־90 מיליארד שקל הושקעו במענקי הוצאות קבועות לעסקים, בהלוואות בערבות מדינה, בהנחות בתשלומי ארנונה, במענק לעידוד תעסוקה ושימור עובדים והשתתפות המדינה בימי בידוד. כ־10 מיליארד שקל הוקצו להאצת דיגיטציה ממשלתית ופרויקטים בתחום הדיור, למתן מענקים לחברות הייטק ולהאצת תשתיות אזרחיות. עד כה הוצאו בפועל קרוב ל־150 מיליארד שקל, כ־70% מסך התוכנית (זה כולל התקשרויות והתחייבויות מסך התכנון).

הסכומים האדירים הללו סייעו למשק לצלוח את משבר הקורונה הארוך בנזק מינורי יחסית, ודאי שיחסית לנבואות השחורות - וודאי שזה קרה גם בעקבות הקדמת החיסונים שהזניקה את המשק. הנזקים הכלכליים מההסלמה הביטחונית, אם כן, מתגמדים לעומת הנזקים הכלכליים של הקורונה. מובן שכל סבב הסלמה כזה עולה כסף, מגדיל תקציבים ועלול להגדיל את הגירעון - שבלאו הכי גבוה - אבל הכלכלה בהחלט יכולה להכיל זאת.

פגיעה ישירה באוטובוס בחולון  (צילום: אלוני מור)פגיעה ישירה באוטובוס בחולון (צילום: אלוני מור)

2

השבוע אישרה רשות התחרות את אחד המיזוגים הגדולים ביותר בשוק ההון הישראלי: אלטשולר שחם בולע את פסגות. באחד הטורים פה ייחלתי לאישור המיזוג הזה וקיוויתי שכל הפופוליסטים שצועקים אוטומטית "תחרות, תחרות, ריכוזיות, ריכוזיות, צרכנים, צרכנים" לא יתקעו מקלות בגלגליו.

רקע קצר על השוק שבו פועלות שתי החברות והנימוקים שהביאו לאישור המיזוג: מדובר בשני בתי השקעות אשר פועלים, בין היתר, בשוקי הפנסיה, הגמל וההשתלמות. כלומר, מדובר בכסף שלכם במכשירי החיסכון ארוך הטווח, כסף שאמור להיות הביטחון שלכם בעת הפרישה לפנסיה. בתחום הזה פועלים כמה בתי השקעות נוספים וחברות ביטוח, שהגדולות בהן הן מנורה מבטחים, הראל, מגדל, כלל והפניקס. על פי רשות התחרות, המיזוג, למרות גודלו, לא צפוי לפגוע בתחרות בתחומים האלה ולכן היא אישרה אותו.

שימו לב מה יעשה המיזוג לאלטושלר שחם: היקף הנכסים המנוהלים בידיה צפוי להתקרב להיקף שמנוהל בידי חמש חברות הביטוח הגדולות שפועלות בתחומים אלה. רשות התחרות בדקה ומצאה כי הדינמיקה התחרותית המתקיימת בתחום העלתה כי מדובר בשווקים שבהם פועלים מגוון של שחקנים וחסמי המעבר ביניהם נמוכים (המשמעות של חסמי מעבר היא שצרכנים יכולים לעבור בקלות מבית השקעות אחד לשני).

"רפורמות שונות שננקטו בידי רשות שוק ההון בשנים האחרונות", נכתב בהחלטה של רשות התחרות, "הקלו את המעברים של לקוחות בין המתחרים השונים בתחום ועודדו את צמיחתם של מתחרים קטנים. לאור כך, ואף שאלטשולר שחם הוא שחקן מוביל במוצרים מסוימים, המיזוג אינו צפוי להקנות לה כוח שוק שעלול לפגוע בתחרות או בציבור".

בשוקי הפנסיה, הגמל וההשתלמות התחרות ניכרת מאוד בירידה הדרמטית בדמי הניהול שממנה נהנים הצרכנים. רשות התחרות מצאה כי בתחומי הגמל וההשתלמות 10%־15% מהנכסים בשוק מנוידים מחברה אחת לחברה אחרת מדי שנה. ניודים אלו נעשים לרוב בתגובה לתשואות של החברות השונות, החברות שמובילות בתשואות לרוב יובילו גם בגיוסי לקוחות.

"החברה שמציגה תשואות טובות מצליחה בזכות כך לגייס לקוחות. גם בתחומים אלה דמי הניהול מצויים במגמת ירידה מתמשכת בעשור האחרון". זה נתון חשוב מאוד, ועוד נחזור אליו, שמוכיח עד כמה התחרות עובדת וכן שמי שטוב בתשואות זוכה לביקוש גדול יותר מהצרכנים. בניגוד למחשבה המקובעת והאוטומטית שהצרכנים הם פראיירים ויש מי שעושק אותם, זה ממש לא כך. בשוק הפיננסי חלק גדל והולך מהצרכנים הוא ממש לא פראייר.

גילעד אלטשולר – מנכ''ל שותף ומייסד (צילום: סם יצחקוב)גילעד אלטשולר – מנכ''ל שותף ומייסד (צילום: סם יצחקוב)

3

ראו מה קרה בראי ההיסטוריה הפיננסית: אלטשולר שחם היה פעם שחקן די קטן בשוק ההון. פסגות היה שחקן די גדול, אפילו ענקי, שהוקם לפני 32 שנה והוחזק בידי בנק לאומי, ובהמשך בידי קרן אייפקס, לאחר שוועדת בכר אילצה את לאומי להיפרד מנכסיו בתחום החיסכון ארוך הטווח. מה שקרה מאז הוא מדהים: השחקן הקטן הלך וגדל, בעיקר בזכות צמיחה אורגנית, והשחקן הגדול הלך והתכווץ, בגלל ביצועים לא טובים, עד כדי כך שבעלת השליטה הנוכחית, קרן אייפקס, נאלצה למכור אותו בהפסד לא קטן על השקעתה.

התהפכו היוצרות, והשחקן המתחזק והחדשני בלע את השחקן הנחלש. וכל זה קרה בגלל דבר פשוט מאוד: כוחות השוק. אומנם הרגולטורים הניחו את התשתית הראויה להסרת חסמים, דבר שכל רגולטור צריך לעשות, וכוחות השוק כבר עשו את שלהם. כלומר, כל הניסיונות של הרגולטורים לסדר את השווקים של החיסכון ארוך הטווח (ועדת בכר הכושלת, למשל) לא עשו את העבודה, כמו כל יומרה של רגולטורים לנהל את הרווחים של חברות בשוק הפרטי בכל תחום - מתקשורת ועד פיננסים.

רגולטורים יקרים: הסירו חסמי מעבר לצרכנים, תנו להם את החופש לבחור, בלי להערים עליהם קשיים, והשוק כבר יעשה את שלו. כלומר, הצרכנים יראו איפה השירותים והביצועים הטובים ביותר ויפנו לשם את חסכונותיהם, בין אם בפנסיה ובין אם בגמל או השתלמות. זו כל התורה על רגל אחת, וחבל שרגולטורים מתקשים להבין אותה ומתעקשים להיות חכמים יותר מהשוק.

יאיר לוינשטיין – מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה (צילום: סם יצחקוב)יאיר לוינשטיין – מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה (צילום: סם יצחקוב)

4

מה שקרה עם בית ההשקעות אלטשולר שחם הוא באמת דוגמה ומופת לכוח השוק ולכוח התחרותי: הוא צמח וצמח וצמח לאורך השנים, ממש לא בגלל רכישות, אלא בשל סיבה אחת עיקרית: הביצועים שלו במכשירי החיסכון היו טובים בצורה ניכרת ממתחריו לאורך השנים, או בין הטובים ביותר. זו הסיבה שהצרכנים זרמו לבית ההשקעות, והרכישה של פסגות הביאה לניהול של קרוב ל־300 מיליארד שקל מכספי ציבור, נתח שוק של כ־35% בשוק הגמל, גדול יותר מכל מתחריו גם יחד.

העוצמה של אלטשולר שחם התבטאה בזרימה של יותר מ־30 מיליארד שקל בשנה האחרונה מכספי לקוחות בעקבות הביצועים שלו, ואין פלא שאחריו בתור של הגיוסים הוא בית ההשקעות מור, "כוכב" חדש יחסית, שזוכה לגיוסים, שוב, בזכות התשואות הטובות שלו.

והדבר החשוב ביותר לכם, הצרכנים: נכנסו גופים שיודעים לנהל טוב יותר את הכסף שלכם, ובד בבד דמי הניהול נלחצו מאוד כלפי מטה. אם האנרגיות שלכם הופנו רק לדמי ניהול נמוכים לכאורה שהשגתם בגוף כזה או אחר, לא עשיתם את עבודתכם נאמנה. דעו לכם: לפעמים עדיף לשלם דמי ניהול גבוהים יותר (ולא מדובר בפערים גדולים, עשיריות האחוז) ובלבד שהגוף שמנהל את השקעותיכם יניב תשואה גבוהה יותר ממתחריו לאורך זמן. גם אם זה 1%, או 2% וכמובן יותר - זה כסף על הרצפה. כלומר, כל אחוז אחד בודד של תשואה עודפת לאורך זמן יכול להיות שווה לכם עשרות אלפי שקלים או אפילו מאות אלפי שקלים בסכום שנצבר לזכותכם בפנסיה, תלוי בגובה השכר שלהם במשך שנות החיסכון.

לכן המבחן עתה בשביל הצרכנים הם לא דמי הניהול שהופחתו, אלא ההבנה שיש לבחור גוף מנהל טוב יותר. ועובדה שההבנה מחלחלת ומתבטאת בגיוסים שזורמים לבתי השקעות טובים יותר. אני גם בטוח שהמגמה תתהפך, אם בתי ההשקעות האלה יתחילו לאכזב. וזה היופי בכוחות השוק: הם דינמיים. הרי כל המספרים ידועים ושקופים במערכות כמו נט גמל ונט פנסיה, או שאפשר להשתמש ביועצים כדי ללמוד על התשואות. זה בידיכם, רק בידיכם, והאפשרויות שלכם מגוונות. לא מרוצים? מהר מאוד אפשר להעביר את הכסף.

רן שחם – מנכל משותף. צילום סם יצחקוב (צילום: סם יצחקוב)רן שחם – מנכל משותף. צילום סם יצחקוב (צילום: סם יצחקוב)

5

ואני חייב לפרגן לאלטשולר שחם ולמייסדיו גלעד אלטשולר וקלמן שחם, שהקימו את בית ההשקעות שלהם לפני כ־30 שנה והגיעו עד הלום. הם דוגמאות מצוינות ליזמות שמניעה את הכלכלה ויוצרת ערך לצרכנים, וכמובן להם. יזמות היא סם החיים של כוחות השוק, ונכון הוא ששום שיטה כלכלית לא מושלמת ויש בה פגמים, אבל מי שמנסה לסרס ולרסן את היזמות ולהבריח משקיעים ויזמים, מזיק לא רק לכלכלה, אלא גם ובעיקר לצרכנים. צריך לשמוע את אלטשולר מדבר על תכנוני המס של האלפיון העליון כדי להתחמק ממס ועל הצידוד שלו במס ירושה כדי להבין שהוא מודע גם לחסרונות של השיטה הכלכלית ולפרצות בה.

6

השוק הפיננסי עובר בתקופה האחרונה שורה של מיזוגים: זה התחיל בבליעת אגוד בידי מזרחי טפחות (שרשות התחרות התנגדה לה, נגד המגמה), הפניקס בלעה את הלמן אלדובי, שירביט נמכרה להראל, ופסגות נבלעה באלטשולר שחם. מצד אחר, ובאותו זמן, המהפכה הדיגיטלית נמצאת בעיצומה: שורה של חברות פינטק מציעות פתרונות לממשק נגיש וידידותי הרבה יותר ללקוחות, וענקיות טכנולוגיות כמו גוגל, אמזון ואפל מוסיפות לסל השירותים שלהן מוצרים בתחום הפיננסי.

הן המיזוגים והן תהליכי הדיגיטציה הם ברכה גדולה מאוד לצרכנים, משום שגופים קטנים שדרכו במקום בשנים האחרונות וסיפקו שירותים גרועים לא יוכלו לשרוד באווירה הזו. כן, גם לא בנק אגוד. לכן המשימה החשובה ביותר של הרגולציה בתהליכים הללו היא פשוטה: לא להפריע עם "רפורמות" שונות ומשונות, רק להמשיך להקל את חסמי המעבר של הלקוחות בין השירותים השונים.

תתפלאו, הצרכנים הם חכמים הרבה יותר מכל רגולטור שחושב בשבילם. לא פעם ולא פעמיים שמעתי שהלקוחות לא מתעניינים בדפי המידע שנשלחים להם על הפנסיה, הגמל וההשתלמות ולא צוללים למספרים, כי זה "מורכב" ו"מסובך" וממילא הפנסיה מרוחקת עוד שנים רבות. ובכן, זו טעות: עשרות מיליארדים שמתניידים בין בתי ההשקעות מדי שנה רק ממחישים שיותר ויותר צרכנים מבינים את ההשלכות על כספי החיסכון שלהם וגם פועלים בהתאם.

7

עד כמה העידן הדיגיטלי מנפץ את כל המודלים העסקיים הישנים בעולם הפיננסי אפשר גם לראות בהודעה השבוע של בנק ישראל שהוא בוחן הנפקת שקל דיגיטלי, דבר שנבחן בעולם אבל עדיין לא נעשה בידי אחד הבנקים המרכזיים. היתרונות של שקל דיגיטלי רבים ומגוונים: ביטחון של כסף שהונפק בידי הבנק המרכזי ונוחות וקדמה הגלומים בכסף דיגיטלי. למשל יהיה אפשר לשלם באמצעותו מהמחשב, מטלפון סלולרי, משעון חכם או מאביזר ייעודי פשוט לשימוש כמו כרטיס חכם. בנק ישראל מבהיר שיהיה אפשר להמירו ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, והנפקה כזו תסייע לייעל ולהוזיל את התשלומים חוצי הגבולות עבור הצרכנים.

מובן ששקל דיגיטלי יועיל גם למאמצים לרסן את הכלכלה השחורה העצומה של ישראל. הרי שימוש בכסף מזומן אינו מותיר אחריו כל חתימה דיגיטלית כי השימוש בו הוא אנונימי. מצד אחד, השקל הדיגיטלי ישמור על הפרטיות, אבל מצד אחר, למגינת מעלימי המס, הוא יותיר עקבות דיגיטליים ויוכל לסייע במניעת העלמות מס.

על פי המודל של בנק ישראל, הוא עצמו לא יספק את המטבעות הדיגיטליים ישירות לציבור, אלא באמצעות גופים פיננסיים מהמגזר הפרטי, מאחר שהם מסוגלים לנהל את הממשקים הנדרשים מול מיליוני משקי בית, לערוך בדיקות במסגרת כללי איסור הלבנת הון, להעניק שירותים צרכניים ועוד. על פי המודל, כל שקל דיגיטלי שהגופים הללו יקבלו, יועבר ישירות ללקוחותיהם, ולהפך - ובנק ישראל מתכנן שהשקל הדיגיטלי ישמש את המשק הישראלי בעשרות השנים הבאות.

תזכורת: היום יש שני אמצעי תשלום בסיסיים: הראשון, הוותיק ביותר, מזומן - העברה באופן פיזי; השני - כסף בנקאי דרך מחזיקי החשבונות, שאין לו אופי פיזי כמו תשלומים דרך חשבון העו"ש, העברה בנקאית, כרטיסי אשראי, המחאות וכדומה. עם השקל הדיגיטלי והארנקים הדיגיטליים אנחנו צועדים לעידן נטול ארנקים, מזומנים וכרטיסים. תתחילו להתרגל, זה כבר קורם עור וגידים.

[email protected]