לטור המלא של אלון בן דוד:

היה נעים, אפילו מלבב, לראות השבוע את נשיא איראן איברהים ראיסי מבטל את סדר היום שלו ורץ להרגיע את הלקוחות הזועמים בתחנות הדלק שהושבתו בכל רחבי המדינה. חלק מכלי התקשורת בישראל אף החמיאו למי שעומד מאחורי תקיפת הסייבר על ה"הטרלה" שבפרסום מספר הטלפון של המנהיג העליון עלי חמנאי על המשאבות המושבתות. אבל מה באמת השיגה מתקפת הסייבר הזאת?

היא הציגה את המשטר האיראני באור מביך, אפילו משפיל, כמי שעומד חסר אונים מול מתקפות של אויב מתוחכם, ולא בפעם הראשונה. לפני כמה חודשים שיתקה מתקפת סייבר את תנועת הרכבות של איראן. גם אז חמדו התוקפים לצון ופרסמו את מספר הטלפון של חמנאי על השלטים בתחנות הרכבת. חודשים קודם לכן שיבשה מתקפת סייבר למשך כמה ימים את פעולתו של הנמל הימי המרכזי של איראן בבנדר עבאס.

המתקפות האלה גרמו אי־נעימות רבה למשטר האיראני וגם נזק כלכלי. הן לא הניעו כמלוא הנימה מחאה רחבה או אי־שקט אזרחי, הן גם לא השפיעו כהוא זה על קבלת ההחלטות של ההנהגה האיראנית ולא הטו את המאזן שבין ישראל לבין הרפובליקה האסלאמית. אבל הן עשו לנו חם ונעים בגב.

אזרחים איראניים בתחנת דלק (צילום: רויטרס)אזרחים איראניים בתחנת דלק (צילום: רויטרס)

במסגרת מה שמכונה המערכה שבין המלחמות (מב"ם) מייחסים פרסומים זרים לישראל רצף בלתי פוסק של פעולות נגד אינטרסים איראניים. הפעולות האלה מתבצעות כמעט בכל זירה ובכל ממד: האווירי, הימי, החשאי והקיברנטי. רק מתחילת החודש דווח על ארבע תקיפות שביצע צה"ל בשטח סוריה נגד מטרות שונות, כולל סיכול ממוקד של אסיר דרוזי משוחרר, חבר לשעבר בפרלמנט של נשיא סוריה בשאר אסד.

ישראל מקפידה לשמר עמימות על מבצעי המב"ם, אבל כבר הצהירה שהם נועדו לשלוש תכליות עיקריות: שיבוש ההתבססות האיראנית בסוריה, סיכול העברות נשק מתקדם לחיזבאללה וסיכול של הקמת תשתיות טרור בגבול רמת הגולן. התכלית האחרונה מושגת בהצלחה רבה - חיזבאללה ואיראן מתקשים להקים תשתיות יעילות נגד ישראל בגולן. העברות הנשק לחיזבאללה מסוכלות בחלקן, וההתבססות האיראנית בסוריה נתקלת בקשיים, אבל לא נסוגה.

בשנים האחרונות נוספו למבצעי המב"ם עוד שתי זירות משמעותיות: הזירה הימית והקיברנטית. בזירה הימית הצליחה ישראל לשבש התבססות של הצי האיראני בים האדום, אבל היה לזה מחיר בפגיעה באוניות בבעלות ישראלית, מה שגרם לישראל לצמצם את הפעילות שלה. ספינת האספקה האיראנית בים האדום "סאביז" ספגה חבלה אנושה בקיץ האחרון, אבל במקומה הוצבה ספינה אחרת - "בשהאד" - שנכון להיום פועלת ללא הפרעה.

בזירה הקיברנטית ספגה ישראל שורה של התקפות וניסיונות התקפה איראניים, ברובם פרימיטיביים. המאמץ האיראני לפגוע בתשתיות אזרחיות בישראל כשל ברובו, אבל הם הצליחו לחדור לכמה מאגרי מידע ולכרות משם ממצאים יקרי ערך. ישראל, על פי פרסומים זרים, הגיבה בתקיפות משלה.

רק מקצת מרצף מבצעי המב"ם נועדו לסיכול או להסרה של איום מיידי, כמו הצבה של מערכת נשק משמעותית בסוריה או חוליה שמתכננת פיגוע ברמת הגולן. רובם מתבצעים כי קל לבצע אותם, כי הסיכון נמוך וכי אנחנו פשוט יכולים. כמו הבדיחה על למה הכלב מלקק את עצמו.

אבל כשיוצאים למבצע מב"ם יש שתי שאלות שצריך לשאול: האם הפעולה תרתיע או תסלים את המערכה? והאם הנזק שייגרם גדול יותר ממה שילמד הצד השני מהמתקפה. בעולם הסייבר הדילמה הזאת מתחדדת: כל מתקפה חושפת בפני היריב את החולשות שלו וגורמת לו לסגור את הפרצות ובה בעת גם מעניקה לו שיעור על יכולות התוקף ומה ניתן ללמוד מהן.

שתי התקיפות האחרונות שהתבצעו באיראן יוצרות תחושה שהתוקף לא הסתפק רק בלזהם את מי הבריכה, אלא גם התעקש לעלות ולעשות את זה מהמקפצה. במלחמה, כמו בעסקים, כלל חשוב הוא לנצח, אבל בלי להשפיל את היריב. השפלה לא שוכחים והיא מתדלקת יצר נקם.


סבלנות אמריקאית


האמריקאים, לעומת זאת, סופגים בסבלנות את ההשפלות מאיראן. פעם אחר פעם תוקפת איראן את הבסיסים האמריקאיים בעיראק ובסוריה, ובארה"ב מתעקשים להתייחס לתקיפות כאילו היו גשם. הגדיל השבוע לעשות השליח האמריקאי לנושא איראן, רוב מאלי, שבתדרוך עם עיתונאים ישראלים יצא מגדרו להבהיר שארה"ב לא שוקלת שום אופציה צבאית מול איראן.

לעומתם, ישראל החלה לנופף בכל הכוח באופציה הצבאית החדשה שהיא מכינה, וזה תפקידה. ישראל חייבת להניח על השולחן הבינלאומי אופציה צבאית אמינה, מוגבלת ככל שתהיה, והשנתיים הקרובות ילוו אצלנו בהרבה רעש וצלצולים על האופציה הזאת.

חיל האוויר יצטייד בשנתיים הקרובות ביכולות נוספות לתקוף באיראן, הוא יחזור להתאמן על מתווה תקיפה, ושוב נשמע מדי פעם על תרגילי טיסה לטווחים ארוכים שיבצע חיל האוויר מעל הים התיכון. כשמדברים על אופציה צבאית, מסתכלים מטבע הדברים בעיקר על חיל האוויר, אבל צריך להניח שישראל מכינה גם אופציות לפעולות נוספות: קרקעיות וחשאיות.

זה התפקיד של צה"ל - להניח על שולחן מקבלי ההחלטות יכולת צבאית לפעולה נגד איראן; וזה התפקיד של ישראל - להציג את היכולת הזאת בפני העולם. אבל גם אם נחבר את כלל היכולות הישראליות יחד - התוצאה תהיה שהן יוכלו לכל היותר לעכב את איראן, אבל לא לעצור את השאיפות הגרעיניות שלה.

מכלל ההכרזות הישראליות השבוע - התמונה שבאמת צריכה להטריד את האיראנים היא ביקורו של מפקד חיל האוויר של האמירויות בתרגיל הבינלאומי שנערך בנגב. גם האיראנים שמעו בוודאי את הדיווחים של תיירים שנחתו בדובאי וראו משגרי כיפת ברזל מוצבים מחוץ לעיר. הקשרים הצבאיים בין המדינות מתהדקים, ולא ירחק היום שבו נראה גם את חיל האוויר שלנו נוחת באמירויות ומתאמן מעל המפרץ הפרסי, מול איראן.

מטוסי חיל האוויר בתרגיל  (צילום: דובר צה''ל)מטוסי חיל האוויר בתרגיל (צילום: דובר צה''ל)

גם החזון של הקמת מערך הגנה אווירית אזורי, שיכלול פריסה של סנסורים בכל האזור, שיתריעו על מתקפות טילים או מל"טים איראניים, הולך ונרקם. ההשתלטות הצבאית בסודן הקפיאה בינתיים את תוכניות השלום איתה, אבל שימו לב לסעודיה - היא עשויה להפתיע ועוד בימי חייו של המלך סלמאן.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]