היה נעים, אפילו מלבב, לראות השבוע את נשיא איראן איברהים ראיסי מבטל את סדר היום שלו ורץ להרגיע את הלקוחות הזועמים בתחנות הדלק שהושבתו בכל רחבי המדינה. חלק מכלי התקשורת בישראל אף החמיאו למי שעומד מאחורי תקיפת הסייבר על ה"הטרלה" שבפרסום מספר הטלפון של המנהיג העליון עלי חמנאי על המשאבות המושבתות. אבל מה באמת השיגה מתקפת הסייבר הזאת?
היא הציגה את המשטר האיראני באור מביך, אפילו משפיל, כמי שעומד חסר אונים מול מתקפות של אויב מתוחכם, ולא בפעם הראשונה. לפני כמה חודשים שיתקה מתקפת סייבר את תנועת הרכבות של איראן. גם אז חמדו התוקפים לצון ופרסמו את מספר הטלפון של חמנאי על השלטים בתחנות הרכבת. חודשים קודם לכן שיבשה מתקפת סייבר למשך כמה ימים את פעולתו של הנמל הימי המרכזי של איראן בבנדר עבאס.
במסגרת מה שמכונה המערכה שבין המלחמות (מב"ם) מייחסים פרסומים זרים לישראל רצף בלתי פוסק של פעולות נגד אינטרסים איראניים. הפעולות האלה מתבצעות כמעט בכל זירה ובכל ממד: האווירי, הימי, החשאי והקיברנטי. רק מתחילת החודש דווח על ארבע תקיפות שביצע צה"ל בשטח סוריה נגד מטרות שונות, כולל סיכול ממוקד של אסיר דרוזי משוחרר, חבר לשעבר בפרלמנט של נשיא סוריה בשאר אסד.
ישראל מקפידה לשמר עמימות על מבצעי המב"ם, אבל כבר הצהירה שהם נועדו לשלוש תכליות עיקריות: שיבוש ההתבססות האיראנית בסוריה, סיכול העברות נשק מתקדם לחיזבאללה וסיכול של הקמת תשתיות טרור בגבול רמת הגולן. התכלית האחרונה מושגת בהצלחה רבה - חיזבאללה ואיראן מתקשים להקים תשתיות יעילות נגד ישראל בגולן. העברות הנשק לחיזבאללה מסוכלות בחלקן, וההתבססות האיראנית בסוריה נתקלת בקשיים, אבל לא נסוגה.
בשנים האחרונות נוספו למבצעי המב"ם עוד שתי זירות משמעותיות: הזירה הימית והקיברנטית. בזירה הימית הצליחה ישראל לשבש התבססות של הצי האיראני בים האדום, אבל היה לזה מחיר בפגיעה באוניות בבעלות ישראלית, מה שגרם לישראל לצמצם את הפעילות שלה. ספינת האספקה האיראנית בים האדום "סאביז" ספגה חבלה אנושה בקיץ האחרון, אבל במקומה הוצבה ספינה אחרת - "בשהאד" - שנכון להיום פועלת ללא הפרעה.
בזירה הקיברנטית ספגה ישראל שורה של התקפות וניסיונות התקפה איראניים, ברובם פרימיטיביים. המאמץ האיראני לפגוע בתשתיות אזרחיות בישראל כשל ברובו, אבל הם הצליחו לחדור לכמה מאגרי מידע ולכרות משם ממצאים יקרי ערך. ישראל, על פי פרסומים זרים, הגיבה בתקיפות משלה.
רק מקצת מרצף מבצעי המב"ם נועדו לסיכול או להסרה של איום מיידי, כמו הצבה של מערכת נשק משמעותית בסוריה או חוליה שמתכננת פיגוע ברמת הגולן. רובם מתבצעים כי קל לבצע אותם, כי הסיכון נמוך וכי אנחנו פשוט יכולים. כמו הבדיחה על למה הכלב מלקק את עצמו.
לעומתם, ישראל החלה לנופף בכל הכוח באופציה הצבאית החדשה שהיא מכינה, וזה תפקידה. ישראל חייבת להניח על השולחן הבינלאומי אופציה צבאית אמינה, מוגבלת ככל שתהיה, והשנתיים הקרובות ילוו אצלנו בהרבה רעש וצלצולים על האופציה הזאת.
גם החזון של הקמת מערך הגנה אווירית אזורי, שיכלול פריסה של סנסורים בכל האזור, שיתריעו על מתקפות טילים או מל"טים איראניים, הולך ונרקם. ההשתלטות הצבאית בסודן הקפיאה בינתיים את תוכניות השלום איתה, אבל שימו לב לסעודיה - היא עשויה להפתיע ועוד בימי חייו של המלך סלמאן.
התרעות פיקוד העורף