לרגע אחד היה נדמה שהמערכת הפוליטית הישראלית מצליחה לעסוק במהות – לימודי הליבה במגזר החרדי. מדובר בנושא משמעותי שמשפיע על כלל החברה, על יצירת מכנה משותף ועל עתידם של ילדי המגזר. שתי המפלגות החרדיות האשכנזיות נקלעו בשבועות האחרונים למשבר שנבע מחוסר הסכמה בנוגע לשאלה אם לאפשר למדינת ישראל לשלב במערך הלימודים של בתי הספר החרדיים מקצועות לימוד כמו מתמטיקה ואנגלית, ולפקח על הנעשה במוסדות החינוך החרדיים בתמורה להטבות תקציביות ניכרות. חסידות בעלז של אגודת ישראל תמכה בשילוב לימודי ליבה בבתי הספר, בעוד אחותה הליטאית, דגל התורה, התנגדה לכל שיתוף פעולה עם משרד החינוך.
היו מי שהעריכו שהפיצול בין המפלגות החרדיות כמעט בלתי נמנע והמפלגות עשויות לרוץ בנפרד כמו בבחירות 88'. נתניהו זיהה את הנזק שהפיצול יכול לגרום לגוש הימין ולסיכוייו להגיע ל־61 מנדטים, ומצא את פתרון הקסם – השוואת תקציבי החינוך הממלכתיים לחרדיים, מבלי שיצטרכו ללמוד לימודי ליבה. כל המנגנון שנבנה כדי לעודד ולתמרץ את מערכת החינוך החרדית לתת כלים להשתלבות בשוק העבודה ובחברה הישראלית עשוי להיזרק לפח.
נתניהו, סביר להניח, לא היחיד שהיה חותם על הדיל הזה, הואיל והבטחות דומות היו יכולות להינתן מגורמים נוספים בקשת הפוליטית. גוש החרדים, שישב באופוזיציה בשנה האחרונה, מבין שהכוח חזר לידיים שלו. מה שמכאיב בסיפור הזה הוא שההזדמנות של הילדים החרדים לקבל כלים בסיסיים להשתלבות עתידית בעולם האקדמיה והתעסוקה, הוקרבה על מזבח השיקולים הפוליטיים והקואליציוניים. ככה זה כשביסוס כוחה של המנהיגות הרוחנית והפוליטית נעשה על גבה של האוכלוסייה המוחלשת.
נדמה שהמנהיגות הפוליטית והרוחנית החרדית עושה הכל כדי למנוע התקרבות של בני המגזר החרדי לחברה הישראלית, בעוד שבשטח נדמה שהתנועה הפוכה – הפרט במגזר מעוניין להתחבר. רבים מבני המגזר מבינים שההשתלבות בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית היא המפתח הכמעט יחיד ליציאה ממעגל העוני, ולא מעט הורים משקיעים משאבים רבים ומשלימים באופן פרטי לילדיהם את לימודי הליבה. במקביל, ישנה עלייה בנכונותם של החרדים להתערות בשוק העבודה והאקדמיה, אך הם מתמודדים עם קשיי השתלבות ומנסים לשרוד כנגד כל הסיכויים, משום שהמנהיגות הפוליטית והרוחנית מונעת מהם את לימודי הליבה, שמקנים כלים שחובתה של המדינה לספק להם.
נזק עצום למשק
קולות רבים במגזר החרדי טוענים כי הלימודים בישיבות ובכולל הם לימודים לוגיים ברמה גבוהה, וכי הכולל "מלמד את התלמידים ללמוד" ולכן אין צורך לכפות לימודי ליבה על מערכת החינוך החרדית. כי את מה שמלמדים ב־12 שנות לימוד בבתי הספר הממלכתיים, התלמיד החרדי יכול להשלים בחצי שנה של מכינה.
הנתונים סותרים את הטענות הללו ומצביעים על הקושי הרב שנגרם בשל מניעת לימודי ליבה בבתי הספר. מחקרים שנערכו בפורום קהלת לכלכלה בחנו עד כמה גברים חרדים משתלבים במשק הישראלי בשנים האחרונות, במיוחד לנוכח טענות ותפיסות נפוצות כי הפערים נסגרים בהשכלה ובתעסוקה.
שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על 51%, וההכנסה הממוצעת שלהם עומדת על כמחצית בלבד מן ההכנסה של גברים יהודים לא חרדים עובדים. שיעור הגברים החרדים שנושרים מעולם האקדמיה בגלל אותם קשיים עומד על 47%. אנשים שבחרו להשתלב ורצו בכך נשרו בשל חסמים שהמערכת הפוליטית והממסד הישראלי גרמו להם. יש לציין שמצבן של הנשים החרדיות טוב הרבה יותר, בזכות העובדה שהן זוכות ללימודי ליבה בבתי הספר. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור ההשתתפות הגבוה שלהן בשוק העבודה, שעומד ב־2022 על 80%.
תחשיב שהציג המכון הישראלי לדמוקרטיה ל־OECD מתייחס לעלות המשוערת למשק הישראלי של ויתור על לימודי ליבה. על פי הנתונים, אובדן התוצר כתוצאה משיעור התעסוקה הנמוך של גברים חרדים ושכרם הנמוך יחסית עומד על כ־29 מיליארד שקל נכון להיום, אך עלול להגיע ל־220 מיליארד שקל עד שנת 2050, אם שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה לא יגדל.
אבל הנזק אינו כלכלי בלבד. לא מדובר רק באובדן תוצר או בהגדלת נטל המסים על מעמד הביניים. הסכנה הגדולה היא בהמשך הפילוג והניכור בין חלקים שלמים בחברה הישראלית. הממסד והמערכת הפוליטית מייצרים חומות של הפרדה בין המגזרים. במקום לפעול לחיבור הם מנסים לעצור תהליכים שצומחים מהשטח.
גם בצד השני של החינוך הממלכתי ניתן לראות בביטול ובהקטנת שעות לימודי היהדות והתנ"ך בבתי הספר של המגזר החילוני מהלך של התנתקות והתנערות מהזהות והשורשים היהודיים, מה שתורם לחומות שנבנות בין היהדות לישראליות. עושה רושם שהממסד הפוליטי שומר על כוחו באמצעות ניתוק של חלקי החברה הישראלית, במקום ליצור גשרים של חיבור ובניית מכנה משותף.