המשק הישראלי הוא כיום החזק ביותר בעולם, טרם הטלטלות הבאות עליו לרעה ממש עכשיו. העודף בחשבון השוטף של ישראל היה בשנת 2022 סכום אדיר של 19.8 מיליארד דולר, לפי חישוביי כ־3.7% מהתוצר, בין הגבוהים בעולם. זאת, לאחר עודף של 21.4 מיליארד דולר בשנת 2021 ועודף של 22.7 מיליארד דולר בשנת 2020. בתוך שלוש שנים היה לישראל עודף מצטבר בחשבון השוטף של כ־64 מיליארד דולר.
מעניין לציין כי העודף בחשבון השוטף ברבע האחרון של 2022 היה 5.25 מיליארד דולר, גבוה משלושת הרבעונים קודם לכן. נפרק את החשבון השוטף לארבעת חלקיו. העודף בחשבון השירותים, בעיקר ענף ההייטק, הצטמק ל־9.42 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2022, לאחר שהיה 11.65 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2022.
שימו לב, הירידה מהכנסות ההייטק היא בעיקר בגלל ההיחלשות העולמית בענף, עקב הקשיים הגוברים לגייס הון (על רקע העלייה התלולה בעלויות המימון בארה"ב ובעולם). העלאות הריבית החדות על ידי הפד בארה"ב ועקב כך גם בשאר העולם גרמו להתרסקות מדד מניות הנאסד"ק אשתקד ב־33%. כן, שליש מערכו.
אין קשר לרפורמה
הפגיעה בענף ההייטק כפי שרואים אין לה שום קשר לממשלה החדשה בישראל שהחלה לתפקד בתחילת השנה, שום קשר למשבר המתהווה עתה בישראל בענף ההייטק ושום קשר להפגנות של היטקיסטים שהקרקע העולמית החלה להישמט מתחת לרגליהם בעולם כבר אשתקד. עתה תולים חלק מההייטקיסטים את מצבם בממשלה ובחקיקה לרפורמה המשפטית.
הגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות, סעיף נוסף בחשבון השוטף הכולל השקעות פיננסיות ושכר עבודה בין ישראל לעולם, ירד ממינוס 2.3 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2022 למינוס 0.62 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2022, כלומר שיפור. השיפור נובע פשוט מפני שהמשק הישראלי נמצא עם עודף השקעות בחו"ל, כך שעם עלייה בריבית והתשואות בעולם, תקבולי הריבית של המשק הישראלי עולים, ישראל נהנית מהכנסות מריבית שלא חוותה שנים ארוכות בתקופת הריבית העולמית הנמוכה, כמעט האפסית.
בחשבון ההכנסות המשניות, העברות כסף ללא תמורה, לא היו תנועות מהותיות. בסעיף הסחורות, שינוי לטובה, גירעון לרעת ישראל של 6 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2022 לאחר גירעון מסחרי של 7.77 מיליארד דולר ברבע השלישי של 2022.
העודף הכולל בחשבון השוטף מצביע על אפשרות לחידוש ההתחזקות בשערו של השקל בשנה הקרובה, לאחר שהזעזועים בשווקי העולם יירגעו, וכן אם תהיה רגיעה גם בישראל בתחום הפוליטי.
טרם הטלטלה בהייטק, ברבע האחרון של 2022, ההשקעות הישירות בישראל עלו לשיא של 9.4 מיליארד דולר לעומת 0.6 מיליארד דולר ברבע האחרון של 2021. השקעה ישירה מוגדרת כהשקעה המאפשרת שליטה בחברה או בנכס שבו הושקע הכסף, כגון זכות למנות דירקטורים במועצת המנהלים, וכמובן זכות הקניין. ככל שההשקעות הזרות הישירות גבוהות יותר, כך המשק נחשב אטרקטיבי יותר.
בכל שנת 2022 ההשקעות הזרות בישראל היו 27.8 מיליארד דולר, לאחר שעמדו על 21.5 מיליארד דולר בשנת 2021, 23.1 מיליארד דולר בשנת 2020 ו־17.4 מיליארד דולר בשנת 2019, השנה שלפני הקורונה. כלומר, בתוך ארבע שנים ההשקעות הזרות הישירות הגיעו לסכום עתק של 89.7 מיליארד דולר, מה שגרם לעלייה חדה מאוד בשכר בקרב עובדי ההייטק וכתוצאה מכך נסיקה אדירה במחירי הדירות, בעיקר בגוש דן.
עוד נציין כי העולם חייב למשק הישראלי, נטו, במוצרי חוב, 208.3 מיליארד דולר, לאחר עלייה מ־196 מיליארד דולר בסוף הרבע השלישי של 2022, כן, העולם חייב למשק הישראלי, לא אנחנו לעולם!
הריבית הגבוהה בעולם כאמור תיטיב עם המשק הישראלי כתוצאה מכך. העודף בתקציב המדינה ב־12 החודשים האחרונים שקדמו לפברואר היה 0.2%. הוא יגדל לכיוון גירעון בהמשך לאישור התקציב, אין זה מהותי. החוב הממשלתי ביחס לתוצר הוא בין הנמוכים בעולם ויירד בשנה הבאה לכ־58%. ההשקעות הישירות של המשק הישראלי בחו"ל היו במשך ארבע השנים האמורות 31.8 מיליארד דולר, מתוך זה בשנת 2022 הישראלים עם השקעות ישירות בחו"ל של 9.2 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי לעומת 2021.
שיפור בפריון
זה הרבה שנים נטען כי אף על פי שישראל היא מדינת הייטק בין המובילות בעולם, פריון העבודה פה נמוך ומכאן נגזר השכר הנמוך בסקטורים שאינם מוטי יצוא. ממש בימים אלה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עדכניים השופכים אור מעודד על הנושא.
בשנת 2021 פריון העבודה העודף, שאינו נובע משינוי במלאי ההון או במספר שעות עבודה, כלומר פריון של ממש, עלה ב־3.9%, לאחר עלייה של 1.6% בשנת 2020, כלומר עלייה של למעלה מ־5.5% בתוך שנתיים. התמורה לעובדים, במילים פשוטות יותר - השכר עבור יחידת תוצר, דווקא ירדה בשנת 2021 ב־3.7%, לאחר עלייה של 0.6% בשנת 2020, כלומר ירידה של כ־2.9% בתוך שנתיים.
המשמעות היא כי המעסיקים הכניסו לכיסם על חשבון העובדים החרוצים במשק 8.4% מהתמורה של תפוקת העובדים! אין אפוא פלא כי בעקבות הירידה בתמורה לשכירים ביחס לתוצר ועל אף העלייה במיסוי של הייצור נטו, העודף התפעולי בתוצר העסקי נטו, על פי חישובי הלמ"ס, עלה בשנת 2021 ל־30.9%, לאחר 30.7% בשנת 2020. שיעור התשואה להון של המעסיקים עלה בשנת 2021 ל־27%, לאחר 26.8% שנה קודם לכן.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי התוצר הגולמי לשעת עבודה עלה במונחי כוח קנייה בישראל, במשך שמונה שנים עד לשנת 2021, בשיעור מצטבר של 19.9%, בעוד שהעלייה בקרב מדינות האיחוד האירופי הייתה בשיעור של 7.8% בלבד. אבל ישראל טרם הדביקה במונחי תוצר בשנת 2021 את הממוצע של מדינות האיחוד האירופאי, התפוקה שלנו הייתה נמוכה ב־8.7%.
מוזר כי העושקים את ציבור העובדים וציבור החוסכים וקוראים לעצמם בהנאה רבה ראשי המשק, הם אלה שבאו לבית הנשיא בכדי לתמוך בו במתווה פשרה בסוגיית הרפורמה המשפטית. הבנקאים והתעשיינים קראו לפגישה עם הנשיא "פגישת חירום" בנושא המאבק בין המפגינים לבין הממשלה והקואליציה על עתיד המבנה המשפטי של ישראל ולא על נושא החירום האחר שהיה מקום להעלותו, המשך העושק של ציבור החוסכים על ידי הבנקאים.
מנהלי הבנקים שבאו לנשיא גוזלים ריבית מהעו"ש ומהפיקדונות של הציבור ומעלים ריבית קרדיטורית בשיעור זעום לעומת העלאות חדות בריבית הדביטורית, מה שגרר רווחי שיא של ארבעת הבנקים הגדולים. אלה עמדו בסך הכל על 22.2 מיליארד שקל, זינוק של קרוב ל־32%, לעומת שנה קודם לכן, שיא של כל הזמנים על פי יהודה שרוני מ"מעריב". כמעט שליש מכספי לקוחות בנק הפועלים, 193 מיליארד שקל, שכבו בחשבונות שאינם נשואי ריבית, כך על פי אורי טל טנא מהעיתון "כלכליסט".
אז ממה חוששים ראשי הבנקים? מהמהפכה השיפוטית או מהמכה לכיס התופח שלהם שמתפוצץ מרוב רווחים? ואין פוצה פה בסוגיה זו. קול ענות חלושה נשמע גם מכיוון בנק ישראל.
עוד הגיעו לפגישה עם הנשיא מנהלים ובעלים של רשתות שיווק, מרכזי קניות וקניונים וכן בעלים של מגדלי משרדים. הם לא דיברו עם הנשיא על כך שהם מעלים מחירים ללא הצדקה וגורמים לאינפלציה שהציבור לא יכול לעמוד בה, מה שמאלץ וגורר את בנק ישראל להמשיך להעלות ריבית ולהכביד על נוטלי המשכנתאות שנדחסים ונלחצים בכוחות אדירים שהם לא יכולים לעמוד בהם, עד מעבר ליכולתם.
האבסורד כאמור, הוא ירידה בשכר הריאלי דווקא בזמן שהם, העובדים, מעלים פריון העבודה בעמל רב ולומדים תוך כדי עבודה. האבסורד הוא גם העלאות מחירים בלתי מתקבלות על הדעת בעוד אוזלת ידה של הממשלה הנוכחית וקודמותיה גלויה לכל.
באושר ובעוני
הישראלי הממוצע מוזר. אף שעושקים אותו, למרות מחירי הדירות המטורפים שעלו בשלוש השנים האחרונות בכ־35% הוא מאושר. מדד האושר של האו"ם עבור שנת 2023 שפורסם השבוע מצביע על ישראל כמדינה סקנדינבית: פינלנד במקום הראשון, דנמרק במקום השני, איסלנד בשלישי וישראל במקום הרביעי. הולנד במקום החמישי, שוודיה במקום השישי ונורווגיה מקום שביעי.
היצוא הביטחוני של ישראל גדל בשיעור חד על רקע המלחמה באוקראינה, הגרמנים והישראלים מבקשים מארה"ב שמימנה את המחקר, הפיתוח והייצור, לאפשר יצוא של חץ 3 לגרמניה המבקשת להתחמש בפני התקפות אפשריות של רוסיה. עד כה נמנע מישראל לייצא את החץ או מערכות אחרות שבפיתוחן היה מעורב הון אמריקאי.
העסקה עם גרמניה אמורה להיות בהיקף של 2־3 מיליארד יורו. עוד מדינות באירופה ממש מבקשות מערכות נשק ישראליות. בנוסף לכך, ישנה דרישה עולה לציוד ולמערכות נשק מדרום מזרח אסיה, בעיקר מיפן. אולי האושר נובע מכך, שלא מנתוני הלמ"ס, כי אנחנו כבר קרובים לתוצר לנפש באיחוד האירופאי, התוצר לנפש לפי חישוביי בשנת 2022 היה כבר 54,703 דולר, גבוה מהרבה מדינות באיחוד האירופאי.
כל הפרמטרים האמורים מובילים דווקא להתחזקות השקל, שאומנם נחלש לאחרונה בשל איומים של סקטורים שונים על היציבות המשקית והעסקית, כתוצאה מהאיומים המשפטיים. יש לשער, כי חלק מאלה שאיימו להוציא כסף מישראל הפסידו בשל התמוטטות מספר בנקים בארה"ב, אחרים קיפלו את הזנב בין הרגליים, בשקט, אחרי שהבינו שמערכת הבנקאות בישראל חזקה ובטוחה מזו של אירופה וארה"ב, ויש כאלה, ללא בושה, שמבקשים עתה סיוע ממשלתי על רקע חולשת ההייטק בעולם.
המקטרגים יאמרו כי הנתונים המשקיים והכלכליים וכן האושר של הישראלים כבר לא רלוונטיים למה שקורה היום. באה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסמה באמצע החודש את מדד אמון הצרכנים לחודש פברואר השנה, שבו היו ההפגנות בשיאן. היא מצאה כי האמון הכלכלי והמשקי של הצרכנים נמצא במקום השמיני, מבין 23 מדינות באיחוד האירופאי ובריטניה.
מדד האמון הצרכני, המחושב על פי מתודולוגיה בינלאומית של האיחוד האירופאי, כולל פרמטרים כמו מה הצרכן חש לגבי השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה, מה השינוי הצפוי למשק הבית לשנה הקרובה, מה השינוי הצפוי במצב הכלכלי בישראל בשנה הקרובה - והסעיף האחרון: הכוונה של משק הבית לרכוש בשנה הקרובה רכישות גדולות כגון רהיטים ומוצרי חשמל, לעומת שנה קודם לכן.
השיפור בפברואר היה בקרב אלה שאינם מועסקים וגם בקרב אקדמאים. גם מדד אמון הצרכנים היחסי זינק בפברואר ל־85 לאחר 70 בחודש ינואר. אולי לא שמעתם על הנתונים האלה בתקשורת, כפי שלא ידעתם שאתם מאושרים? אולי