ואנחנו דואגים גם בגלל ההיסטוריה שלנו. לקחי הרדיפות בדורות קודמים, לקחי נפילת מדינת היהודים הקדומה. כמובן, הקשר רופף. מדינת ישראל אינה דומה למדינת החשמונאים, הצרות של יהודי ישראל אינן דומות לצרות של יהודי הגלות. כך שהרלוונטיות של הזיכרונות האלה לא תמיד ברורה, אבל הנוכחות שלהם באתוס הישראלי חזקה, וגם מתוחזקת, במין מהלך שמייצר פרדוקס מעניין: המנהיגים שלנו מרבים להזכיר את האירועים שבהם נחרטו השריטות - את השואה, את הרדיפות, את הפלגנות. הם מזכירים את האירועים האלה כדי לעודד גאווה לאומית ולכידות – אבל למעשה מעצימים את החרדה, שרק מגבירה את חוסר היציבות.