סוס שחור, בשפת מרוצי הסוסים, הוא הסוס שמתנהל מאחור ולפתע, לקראת הסיום, מעלה מהלך, נכנס לשוונג ומסיים במקום שבו הכסף הולך למי שהימר עליו. זה בדיוק מה שמתכננת המערכת המפלגתית של ערביי ישראל לעשות כדי לגבור על אחוז החסימה ולהיות גורם בהקמת הממשלה הבאה. ההיגיון אומר שמפלגה שיש לה מספר מנדטים פוטנציאלי כשל הבית היהודי כיום, היא הבסיס לגוש חוסם ושותף בלתי נמנע בקואליציה - אם השמאל מצליח להגיע למספר הקסם של 45 מנדטים.

התנאי הוא שיתוף פעולה יהודי־ערבי וזה מחייב את השותפים היהודים לקפיצת מדרגה מנטלית. הסיכויים לא משהו אבל אם לא נפנטז בזמן בחירות, מתי נפנטז? כשנתניהו ראש ממשלה, בנט שר האוצר וליברמן שר החוץ והחוצפה? בינתיים מי שפנטזו והתרסקו הם דווקא ראש הממשלה שתמך בחוק המשילות כולל הגבהת אחוז החסימה, ושר החוץ שהציג אותו ופנטז על היעלמות המפלגות הערביות.

עם כמה מנדטים שבירים לכאן ולכאן זו עשויה להיות דווקא המפלגה הערבית המאוחדת שתשאיר אותם לאכול אבק באופוזיציה. בינתיים, החיים חזקים יותר מפנטוז על גוש חוסם וקואליציה. מה שאמור להיות איחוד ברור של כל המפלגות הערביות מתעכב בגלל כל הסיבות הידועות: אידיאולוגיות אישיות, תפקידים, מיקומים וכסף. שלוש המפלגות - חד"ש, בל"ד ורע"מ־תע"ל - עדיין מתלבטות ביניהן איך אוכלים איחוד בין מפלגה חילונית, שהלאומיות והדת הם אורחים רצויים בה, אבל רק אורחים (חד"ש החילונית־ קומוניסטית), ובין מפלגה לאומנית של מדינת כל אזרחיה אבל פלסטין קודם (בל"ד) לבין מפלגה אסלאמיסטית (רע"מ־תע"ל), שהיא הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית.

הפלג הצפוני מונהג על ידי שייח' ראאד סלאח והוא לא משתתף במשחק. לא של האיחוד ולא של הבחירות בכלל. תמיד קרא לתומכיו להחרים את הבחירות והאתגר של המפלגה המשותפת – אם תקום – הוא להתמודד עם המסר שאומר אל תלכו להצביע. ובין כל אלה מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה הוא מוחמד עלי שהוא אחמד טיבי, האיש והכריזמה (רע"מ־תע"ל), שמדברת בעיקר אל היהודים, ונראה שהוא מעוניין במקום השני.

מספר 1 עשוי להיות מוחמד ברכה, שפרש אך נראה שחזר בו, וגם מחליפו בכנסת איימן עודה עשוי לראות בעצמו מועמד לתפקיד. לבל"ד, המחותנת השלישית אין בעיה משום שהבוס (עזמי בשארה) יושב בקטאר. מה שמביא אותנו לשוס של חד"ש, אברום בורג, שאגב מתנגד לאיחוד המפלגות, אבל יקבל את דין התנועה.

הסקרים נותנים למפלגה המאוחדת למעלה מעשרה מנדטים, אבל הסקרים עובדים על סמך אחוזי ההצבעה המסורתיים במגזר הערבי, כלומר 55% פלוס מינוס (לעומת למעלה ־ 90% בבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות). הרעיון של האיחוד הוא לגרום לבאזז במגזר, שיוציא את האנשים מן הבתים לקלפיות. אם זה ילך - צפו למהפך.