זהבי מציג: הסכסוך המשפטי בין אלמנתו של אריק איינשטיין ובעלת הוצאת ספרים

ג' הייתה חברה קרובה שלי באותם ימים ואני הייתי שובב ומסטול. לפעמים היינו יוצאים לבלות אף שסימה לא הייתה בליינית. לא שתתה, לא עישנה, עדיין לא הכירה את הדאווינים של העיר הגדולה. בהמשך התוודעה סימה לחבורה המכונה “חבורת לול", הרומן שהתפתח בינה לבין אריק הפך לסיפור אהבה שגם בסרטים אין כמוהו. שירי האהבה של אריק לסימה, לבית ולילדים מושמעים ברדיו, ומי שמכירים את השניים יודעים שבבוהמה התל אביבית המטורפת לא היה זוג אוהבים כזה, ואם היה אני לא יודע עליו.
 

בימים האחרונים סימה נסערת, היא נמצאת בעימות חזיתי עם דניאלה דינור, בעלת הוצאת ספרים הנושאת את שמה. דינור הוציאה לאור את הספר (פלוס דיסק שיחות בין עלי מוהר לאריק איינשטיין): “אריק איינשטיין - זו אותה האהבה", ביוגרפיה בראשי פרקים בעריכת עלי מוהר.
 

עלי מוהר ואריק נפטרו. לסימה נודע שבידי דניאלה דינור קלטת שיחות בין עלי מוהר לאריק איינשטיין ובה קטעים אינטימיים שהיא חוששת שיפורסמו. החשש הזה לא התעורר בזמן הוצאת הביוגרפיה, לאחר שנאמר לזוג איינשטיין שהקלטות הושמדו. מחשש שהקלטות יתגלגלו לידיים לא ראויות וייעשה בהן שימוש העלול לפגוע בילדיהם, בה ובזכרו של אריק הגישה סימה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שממנה עולה כי בדצמבר 2004 חתם איינשטיין עם הוצאת הספרים על הסכם להוצאת ספר שיפרוש את פועלו במשך השנים, מאז תחילת דרכו המקצועית.

***

הקונספט התוכני שגובש לפי ההסכם היה שהספר ייכתב על סמך עשרה מפגשי שיחות עם חברו של אריק, היוצר עלי מוהר ז"ל, וייכללו חלקים שיתומללו על ידי מוהר וייכתבו ב"קולו של אריק".
 

מכיוון שאיינשטיין ורעייתו ביקשו להבטיח כי הספר יכלול אך ורק תכנים שאושרו על ידם, סוכם שתהליך המיון והבחירה של החומרים ייעשה במשותף עם אריק ורעייתו וכן שזכויות היוצרים בספר יהיו משותפות להוצאת הספרים ולזוג.
 

המפגשים המוקלטים בין איינשטיין למוהר כללו בין היתר גם הקלטות אישיות שלא צונזרו. ההסכם עם הוצאת הספרים היה ששימוש בקלטות יהיה אך ורק בהסכמתו של איינשטיין. הספר “זו אותה האהבה" יצא לאור ב־ 2006 ולווה ביחסי ציבור מצד איינשטיין, אשתו והוצאת הספרים. כשנתיים לאחר הוצאת הספר החלו להתגנב לראשיהם, כך טוענת אלמנתו של איינשטיין, מחשבות טורדניות על אודות אותן קלטות “אינטימיות" שהיו בידי הוצאת הספרים. מחשש שיתגלגלו לידיים זרות, פנו בני הזוג להוצאת הספרים בבקשה לקבל לידיהם את הקלטות, אולם נמסר להם כי אלה הושמדו לבקשת איינשטיין.
 

לאחר מותו וכחלק משימור זכרו שווק הספר מחדש, ובמקביל האלמנה החלה לעבוד על סרט זיכרון עם הבמאי צבי שיסל וחברו הקרוב מוני מושונוב. מהתביעה עולה כי במסגרת ישיבת הפקה שנערכה בין הצדדים, גילתה אליהו כי הוצאת הספרים הציעה לשיסל לעשות שימוש בכפוף לתשלום באותן קלטות אינטימיות של איינשטיין - אותן הקלטות אשר טענה כי הושמדו.
 

מהתביעה עולה כי סימה פנתה להוצאת הספרים בבקשה שיוחזרו לה הקלטות. לטענתה, נמסר לה כי במהלך ההעברה של הארכיונים של ההוצאה נמצא עותק של ההקלטה וכי כל הזכויות עליה שייכות אך ורק להוצאת הספרים. לדבריה, לא רק השימוש בהקלטות מהווה הפרה של ההסכם שעליו חתם איינשטיין עם הוצאת הספרים, אלא גם העניין שבספרים שיצאו נכתב כי כל הזכויות שמורות לדניאלה, בעוד הן היו אמורות להיות שמורות גם לאריק ולסימה, יחד עם דניאלה.
 

“הדברים מקוממים נוכח זהותו של בעל הזכויות, אשר לו היה בחיים בוודאי היה נזעק מולם, ועל אחת כמה וכמה נוכח המועד העגום שבו בחרו הנתבעות לנהוג באופן מפר כלפי זכויותיו של אריק ז"ל במלאת שנה למותו", כתבו באי כוחה של סימה אליהו, עורכי הדין איתן האזרחי ומיה דביר.
 

ובהמשך כותבים עורכי הדין: “בשים לב למהותו של אריק ז"ל בחייו, התרחקותו מאור הזרקורים וקנאתו הכמעט דתית לפרטיותו, ההשלכות הפוטנציאליות של התגלגלות הקלטות לידיים זרות, המכילות מידע רגיש, אישי ופרטי ביותר על אודות אריק ז"ל הינן מרחיקות לכת והרות אסון ממש עבור בני משפחתו". 
 

אני עוצר לרגע את קריאת הניירת המשפטית. ביום שלישי שעבר שוחחתי עם סימה. היא הייתה נסערת, כועסת, על סף דמעות, אמרה שהיא יודעת שעו"ד חיים שטנגר, בא כוחה של דניאלה דינור העביר תשובה לבית המשפט. היא יודעת שהיא מוצגת שם, אם אתבטא במילים עדינות, בצורה שלילית ביותר, פרי עטו של שטנגר הידוע כמי שהעדינות אינה נר לרגליו.

***

גילוי נאות: דניאלה דינור ממש באותה תקופה שבה הכרתי את סימה אליהו הייתה בת זוגו של חברי הטוב לוי לוי ז"ל. התגוררנו באותה דירה ברחוב בר כוכבא בתל אביב. בתו של הסופר הדגול הידוע בכינוי ק. צטניק אינה בן אדם קל בלשון המעטה, היו לה חיים קשים וכמובן שלא אכנס לפרטיותה, אבל אם היא נתנה יד, וכנראה שכך הם פני הדברים, למתקפה של בא כוחה על סימה זה מביא לי את הסעיף. דינור, אישה אמידה, דאגה היטב לשמור את חייה הפרטיים הרחק מעין התקשורת ודווקא היא הייתה צריכה לדעתי להבין את רצונה של סימה. מעבר לכך, על עטיפת הספר היא כתבה טקסט שאני מזדהה איתו בכל מילה, וכך כתוב בין השאר: “נוכחתי לדעת שרק מעטים מכירים אותו באמת, יודעים באמת מי האיש ו'מה עובר לו בראש'. הרי כולנו ניזונים מהידיעה בעיתון, משמועות ומשביבי רכילות - בדיוק סוג החומרים שאריק תיעב ונשמר באדיקות להתרחק מהם".

אני מרים טלפון לצבי שיסל העובד עם מושונוב על הסרט שינציח את אריק. שיסל ואני מכירים מבית הספר העממי הר נבו. למדנו באותה כיתה, ישבנו אחד ליד השני, היינו שובבים וממזרים כבר אז. בהמשך נפרדו דרכינו וחזרנו להתראות בחוף מציצים ואחר כך בסרטים, בבתי קפה, במועדונים, תמיד נזכרים בילדות המוטרפת שהייתה לנו. גם שיסל בקריזה על דניאלה והוצאת הספרים שבבעלותה, אחרי עשרות שנים שבהן היה צמוד לאריק ביום ובלילה, בטוב וברע, הוא לא מבין את הרוע שצץ בכל מה שקשור לאריק מצדם של כל מיני גורמים אינטרסנטיים.

למותר לציין שכמה חולירות מהתקשורת לכלכו ישירות או בעקיפין על "חבורת לול" ורמזו רמיזות כבר לפני מותו של אריק על אירועים שכביכול היה מעורב בהם. יש מי שיאמרו שאחד המניאקים בטלוויזיה גרם לאריק כאלה עצבים שאולי הם שגרמו נזק למצבו הבריאותי.

“עושים אותי מפלצת רודפת ממון", זועקת סימה בנהמת לבה. האישה צנועת המראה והלבוש, המתגוררת בדירה הקטנה שבה התגוררה עם
אריק, היא ההפך הגמור מה"מעושרות" ומכוכבות מדורי הרכילות. הדאגה שלה לעתידם של ילדיה ולזכרו של אריק היא מעשה בסיסי ואנושי. מהיכרותי רבת השנים עם אריק אני מניח שבשיחותיו עם עלי מוהר היו להם יציאות שהוקלטו אך הם לא חששו שמישהו יעז אי פעם להשתמש בבדיחות אישיות והסתלבטויות שלהם - ואריק ידע להסתלבט.

אני קורא בפעם השנייה את ערימות הנייר שבהן הפציץ עורך דין שטנגר את בית המשפט, כזו מתקפה על האישה העדינה הזאת גורמת לי לחשוש שאם היא תראה את החומר, גם היא עלולה לחטוף איזה אירוע קשה מבחינה בריאותית. עולה בדעתי מחשבה מלוכלכת, שאם אכתוב יום אחד את קורות חיי וביניהם את הסיפורים שהיו בדירה המשותפת עם דניאלה, היא הייתה מבקשת להוציא נגדי צו מניעה והייתה צודקת. אני כמובן לא אעז בחיים לעשות דבר כזה, אבל הייתי מצפה ממנה שתכבד את אריק גם אחרי מותו ולא תגרום לבת זוגו האהובה ולילדיו עוגמת נפש.

דניאלה דינור בתגובה: “אני לא יכולה לדבר איתך על זה מילה אחת, יש על זה צו איסור פרסום".

לאחר כמה דקות הוסיפה כי “טעיתי, אין צו איסור פרסום, עורך הדין אסר עלי להוציא מילה בנושא".

תגובתה של דניאלה די-נור