בניגוד לרמזים, רשת אל־ג׳זירה לא השיגה מסמך מקורי של המוסד. מה שהם פרסמו אמש (שני) (יחד עם ״הגרדיאן״) הוא מסמך של הביון הדרום אפריקאי (SSA) שנסמך כנראה על תדרוך של אנשי המוסד באחד המפגשים בין שני שירותי הביון. המסמך מ־2013 לא מכיל שום סודות, וכל מי שעקב אחר הפרסומים בתקשורת או קרא את דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) הכיר את הפרטים המופיעים בו. מדובר בכמויות של אורניום מועשר שהעשירה איראן באותה עת בשתי רמות, של 3.5% ו־20%, בקצב בניית הכור הגרעיני באראק ועוד.
אם להיות בוטים, אפשר לומר שמתדרכי המוסד ״מכרו איטריות ישנות ומחוממות״ לעמיתיהם מדרום אפריקה. בוודאי שאין בנתונים ובהערכות של המסמך כדי לאשש את התזה שמופיעה בכותרות אל־ג׳זירה ו״הגרדיאן״, לפיה הדבר מעיד על מחלוקת בין המוסד לראש הממשלה בנימין נתניהו בקשר לתוכנית הגרעין של איראן. בקיצור, ההר הוליד עכבר.

למוסד יש קשרי עבודה עם קרוב ל־100 ארגוני ביון ברחבי העולם. קשרים אלה מנוהלים על ידי אגף תבל. חלק מהמפגשים והפגישות הם מאוד אינטימיים, ובהם הנועדים חשים בנוח איש בחברת רעהו, מנהלים דיאלוגים פתוחים ולבביים וחולקים מידע רגיש. כך לדוגמה הם הקשרים עם ה-CIA האמריקאי, שלאחרונה נתבשרנו מפי ״הוושינגטון פוסט״ כי השתתף, גם אם בשולי האירוע, במבצע חיסולו של עימאד מורנייה, האיש השני בחשיבותו בחיזבאללה לפני כשבע שנים.
דוגמה אחרת הייתה בפרסום השבוע של מסמך של אדוארד סנודן, שממנו עולה כי יחידה 8200 של אמ״ן ניהלה קשר משולש ומאוד אינטימי עם הארגון העמית בבריטניה ועם ^NSA האמריקאי בכל הקשור להאזנות למנהיגים איראניים.
על פי התיאורים בספר ״הברית הבלתי מדוברת״, יחסיה הסודיים של ישראל עם האפרטהייד הדרום אפריקאי וקשרי העבודה של ישראל עם הדרום אפריקאים הם כאלה: לפני כ־30 שנה, בשיא שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בעת שלטון המשטר הלבן - האפרטהייד - היחסים בין פרטוריה לירושלים היו קרובים ביותר. היה שיתוף פעולה צבאי וגרעיני והתעשיות הביטחוניות מכרו נשק במיליארדי דולרים לדרום אפריקה. כל זה נגמר עם התמוטטות האפרטהייד. הג׳סטה האחרונה של מערכת הביטחון לדרום אפריקה הייתה בשנות ה־90, אז העניק המוסד במתנה מכונית משוריינת לנשיא נלסון מנדלה. מאז היחסים הלכו והידרדרו.
בכלל, מפתיע שנציגים של המוסד ומקבילו הדרום־אפריקאי נפגשים ומקיימים לכאורה שיחות והחלפת מידע. לא כל שכן על תוכנית הגרעין של איראן. קשה גם להעלות על הדעת שנציגי המוסד ידברו נגד מדיניותו של ראש הממשלה באוזני זרים או ימסרו נתונים שיסתרו אותו.
עם זאת, הציבור בישראל לא זקוק לביון הדרום אפריקאי, לאל־ג'זירה או ל״גרדיאן״ ולכותרות המטעות שלהם כדי לדעת שיש הבדלים בין תפיסת המודיעין הישראלי לזו של נתניהו. אין ביניהם מחלוקת על העובדות והפרטים שנוגעים לתוכנית הגרעין של איראן. חילוקי הדעות נובעים מהפרשנות וההשלכות של המידע והעובדות.
אין זה סוד שאמ״ן והמוסד, בעבר וגם כיום, לא שותפים לאזהרות הלחוצות של נתניהו. מאיר דגן כראש מוסד, וגם לאחר מכן באינספור הופעות בפומבי, אמר כי תוכנית הגרעין האיראנית אינה מהווה איום קיומי מיידי על ישראל ובוודאי שלא מצריכה לתקוף אותה. תקיפה כזו, להערכתו, צריכה להיעשות רק כש״החרב על הצוואר״. גם מחליפו תמיר פרדו התבטא באירוע פרטי בהרצאה בפני אזרחים כי האיום הקיומי על ישראל הוא לא מאיראן אלא הבעיה הפלסטינית. גם דבריו הרגיזו את נתניהו.
בהנחה שדבקותו באמונתו בנושא היא כנה ולא עוד תעלול פוליטי, אפשר לומר להגנתו של נתניהו כי כראש ממשלה האחריות מוטלת עליו ולא על ראשי קהילת המודיעין, והוא אינו מוכן לקחת סיכונים.
הערכת המודיעין הישראלי היא שאיראן חותרת להיות בעמדה הקרובה ביותר לבניית נשק גרעיני ולהרכבתו כראש חץ על טיל. לפי אותה ההערכה, איראן היא כבר מדינת סף גרעינית ויש לה את הידע, הטכנולוגיה והחומרים כדי להשיג יעד זה, אם תרצה. עם זאת, איראן גם מעוניינת להביא להסרת הסנקציות הקשות הפוגעות בכלכלתה, ולכן אין לה עניין כעת להרכיב פצצה. מאידך, אין ודאות שאכן תושג העסקה שטהרן חותרת להשיג עם המעצמות, שבה דנו אתמול בעוד סיבוב של שיחות בז׳נבה שרי החוץ של ארה״ב ואיראן.
אם וכאשר תחליט איראן ״לפרוץ״ לפצצה, זו תהיה החלטה פוליטית של המנהיג העליון עלי חמינאי ולא של המהנדסים, הפיזיקאים והכימאים שעובדים במתקניה הגרעיניים.