הימים הקרובים יהיו לא נעימים. מרגע שייחתם ההסכם יתקשו האיראנים להסיר את החיוך הגדול מהפרצוף. הם ניצחו וישראל הפסידה. ההפסד הוא לא רק של ישראל, אבל עבורנו זה הפסד בקרב משמעותי מאוד, גם אם המערכה כולה עוד לא הוכרעה.

פרודקסלית, בישראל כבר מקווים שיהיה הסכם נורא ואיום. ההערכה היא שככל שההסכם יהיה רע יותר - כך יגדל הסיכוי לסכל אותו בקונגרס האמריקני. בימים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות של הסתייגות מההסכם, גם בקרב המפלגה הדמוקרטית ותומכיה. אם יאושר היום החשש שארה"ב נסוגה מכל העקרונות בהסכם, יש סיכוי לרוב בסנאט, שיתגבר על הווטו הנשיאותי.
מילת המפתח ב־100 עמודי ההסכם היא פיקוח. קווי המתאר הכלליים כבר נסגרו בלוזאן, וכעת השאלה היא איך מפקחים עליהם. וגם כאן, השטן נמצא בפרטים הקטנים. אבל ישראל צריכה להתחיל להתרגל לרעיון שיש לה שכנה שהיא מדינת סף גרעינית. זה יהיה המצב בהינתן הסכם וגם בתרחיש הלא סביר שבו ייכשל המשא ומתן.

את ההשפעה של ההסכם המתגבש כבר מרגישים בכל האזור, והיא עוד תורגש יותר בהמשך. איראן מלאה בביטחון עצמי, מרשה לעצמה יותר ויותר מעורבות בכל סכסוך באזור. אחרי שייחתם ההסכם נמצא עוד נדיים ורגלי ים איראניות במדינות נוספות, והתעוזה האיראנית רק תלך ותגבר. 
כל זה קורה בזמן שהאזור כולו שרוי במלחמת דת אכזרית. איך יגיבו הסונים להסכם שנותן לגיטימציה ליכולות הגרעיניות של איראן? האם טורקיה, מצרים וסעודיה יישארו אדישות לנוכח ההתעצמות האיראנית? לא בטוח כלל. יכול להיות שהנשיא אובמה, שרוצה להביא שלום עולמי, הביא בהסכם הזה ליריית פתיחה למרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון.
הכותב הוא הפרשן הביטחוני של ערוץ 10