אם המאבק נגד ההסכם עם איראן ייכשל, האשמה והאחריות לכך יהיו על כתפיהם של אלה הפוסלים את ההסכם והפועלים לביטולו.



אם המאמצים לסיכול ההסכם המתנהלים בערוצים שונים בארה"ב לא יישאו פרי ובסופו של יום יתגלו כעקרים, זה יקרה בגלל אלה שהתייצבו בראש המערכה נגד ההסכם.



אם ההסכם עם איראן יאושר בהצבעה בקונגרס זה יקרה לא משום שהתומכים בהסכם היו חזקים יותר, מוכשרים יותר ויעילים יותר ממתנגדיו. אלא משום שהמתנגדים והזועקים 'געוולאד' הפכו באחרונה את המאבק נגד ההסכם לחוכא ואיטלולא, ללעג וקלס בעברית פשוטה.



ושיא האירוניה הוא, שאם ההסכם יאושר בהצבעה בקונגרס זה יקרה לא בגלל פוליטיקאים ומחוקקים שיחסם לישראל במקרה הטוב מרוחק ואדיש ובמקרה הגרוע מפוקפק, אלא דווקא בגלל פוליטיקאים ופעילים בזירה הפנימית בארה"ב הידועים, גאים ומתהדרים באהדתם לישראל ותמיכתם הנלהבת במדינת היהודים.



כי מי שהחלישו מאבק כל כך חשוב וקריטי, מי שדחפו את הנושא המטריד של איראן ושאיפותיה הגרעיניות לביצה הפוליטית-מפלגתית בארה"ב ומי שכלאו ובודדו סוגיה הנוגעת לביטחון ולשלום העולם בזירה הצפופה והקולנית של המרוץ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות הם דווקא אלה שהכתירו את עצמם כמי שמבינים יותר את חשיבותו של המאבק, שטוענים שזהו נושא לאומי כללי ובלתי מפלגתי ושמתריעים שמדובר באיום שחייב ללכד נגדו את כולם, רפובליקנים ודמוקרטים.



זהו מאבק שהתנהל עד כה באופן שיילמד פעם בפקולטות למדעי המדינה ובקורסים ליחסי ציבור כדוגמה קלאסית איך לא מנהלים מערכה ציבורית ואיך להיזהר מכישלונות ולהישמר מבושות בחזית דעת הקהל וההשפעה הפוליטית.



מייק האקבי מעצבן את היהודים


מי שגרם עד עתה נזק בלתי הפיך למאבק, ערער את הסיכויים לסיכול אישור ההסכם עם איראן בקונגרס (שבלאו הכי אינם גדולים) ויצר תחושות לא נעימות ועצבנות בקרב המתנגדים להסכם הוא מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר, המתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.



להאקבי אין שום סיכוי אפילו להגיע קרוב למועמדות. אבל האקבי, הידוע כאוהד ותומך נלהב של ישראל, הוזיל, הגחיך וחרר את המערכה נגד ההסכם עם איראן באופן ובהיקף שגדול וחריף השוללים את ההסכם לא יכול היה לגרום.



בהתבטאות האומללה והאידיוטית ש"אובמה מצעיד את הישראלים למשרפות", הרגיז האקבי את היהודים הפוסלים את ההסכם עם איראן והחליש את מעמדו והשפעתו של החלק בממסד היהודי המאורגן המתנגד להסכם ופועל לביטולו. צריך לקרוא את ההודעה לעיתונות שהפיצה אתמול הליגה למניעת השמצה שגינתה בחריפות את ההתבטאות של האקבי כדי להבין עד כמה אוהד ישראל הזה המאיס את עצמו על הנהגת ארגון מרכזי המשמש מעוז קדמי בחזית ההגנה על האינטרסים של ישראל.



ואם אוהב ישראל מדבר כך איך יכולים לשתוק אוהדי ישראל אחרים בזירת המרוץ הרפובליקני. כמובן שהראשון שקלט מיד כי מדובר בנושא המבטיח כותרות וזמן טלוויזיה היה דונלד טראמפ. אחד מיועציו הקרובים, מיכאל כהן, הצהיר בראיון לרשת CNN כי "דבריו של האקבי אינם מעליבים ואינם פוגעים".


החרה-החזיק אחריו ריק סנטורום, סנטור מפנסילבניה לשעבר ופעיל ב"מסיבת התה", המתמודד על המועמדוה לנשיאות, שהביע היוםתמיכה בהתבטאות של האקבי.



עם ידידים כאלה ישראל לא זקוקה לאויבים. ואלה התומכים בהסכם עם איראן אינם צריכים לעשות כלום. רק לעמוד מהצד ולראות איך המתנגדים להסכם מחבלים, הורסים ומחסלים את הסיכויים המעטים שיש לסיכול אישור ההסכם בקונגרס.