משקר ומיבב: המתקפה חסרת השחר של גלנט על אשכנזי

האלוף במיל’ יואב גלנט לא שמע את ראש הממשלה הראשון של ישראל אומר הדברים, כי רק ינוקא בן שלוש היה באותו זמן. אבל חלפו הימים וגלנט הפך לאחד מהלוחמים הנועזים שידע העם היהודי לדורותיו, אבל לא הייתי מפקיד את ילדי אצל רמטכ”ל כזה, על אף כישוריו הצבאיים. אצל גבי אשכנזי, שנוא נפשו, דווקא כן. כי גבי, בניגוד ליואב, היה רמטכ”ל באחת מהתקופות היותר מחפירות שידע הצבא, ולדעת מומחים היה רמטכ”ל טוב. הוא לפחות לא הגדיל את נכסיו בדרך לא חוקית, לא מסר תצהיר שקרי על הפעילות הזו, מבקר המדינה והיועמ”ש לא פסלו את מועמדותו לתפקיד החייל מספר 1.
 

לא משנה כמה ייבב גלנט באולפני הטלוויזיה, מי שמנע ממנו את התפקיד היה העיתונאי קלמן ליבסקינד, חבר מערכת “מעריב”, שהרבה זמן לפני פרסום מסמך הרפז חשף את ההשתלטות שלו על קרקעות ביישוב שבו הוא מתגורר. גם הרמטכ”ל ה־20, בני גנץ, עבר עבירות בנייה בביתו - אבל במקום לשקר, הוא פשוט הרס בעצמו את תוספת הבנייה בביתו. גלנט בחר לשקר, ועכשיו הוא מגיע לאולפנים ודורש לשפוט את יריבו, אף ששתי חקירות משטרה וביקורת של מבקר המדינה לא מצאו שבמעשיו (התרשלותו, בגדול) נמצאו עבירות שחוצות את הרף הפלילי. 
 

גלנט משקר ביודעין כאשר הוא אומר שאשכנזי הסתיר במשך שבועיים מסמך הקשור לפרשה. הדחייה במסירה ארכה 44 שעות בדיוק. שוב, זה לא תקין, אבל זו התרשלות, לא עבירות כפי שביצע האלוף המהולל. לבוא למשדר ולטעון “אני כל חיי סיכנתי את חיי”, מה זה אומר על אשכנזי? הוא לא סיכן את חייו? הוא פקיד בצבא? לא לוחם ומפקד שעבר מלחמות ומבצעים שנכנסו להיסטוריה של צה”ל?
 

כל חטאו של אשכנזי במאבק עם גלנט היה שחשב שיש מועמד טוב ממנו לתפקיד הרמטכ”ל. המאבק בין אשכנזי לממונה עליו, אהוד ברק, לא התחיל ולא נגמר בגלנט. אלא אם כן גלנט ידע שיש הנחיה (שאשכנזי, שוב ברשלנות, לא ידע עליה) להקליט את כל השיחות בלשכות. ורק ביש מזל בלשכת שר הביטחון (המזגן שהתקלקל והקב”ט שריסק כמה דיסקים בטעות גמורה) מנעו מהחוקרים לשמוע את הפוליטיקה אצל שר הביטחון. אחד הדברים שקוממו בראיון הייתה ההתנפלות של גלנט על אשכנזי בסוגיית השיחות עם שני עיתונאים, שבהן חשף לכאורה מידע סודי. ייתכן שזה היה, הציבור אינו יודע. 
 

אבל לפני כמה שנים נפגש האלוף יואב גלנט עם עיתונאי בכיר במסעדת ההמבורגרים מוזס בשדרות רוטשילד בת”א. הייתי שם במקרה וראיתי את השניים משוחחים בחדר פרטי במסעדה. על מה דיבר גלנט עם העיתונאי? על מאגר לווייתן? אולי כריש? קצינים בצה”ל ובמשטרה הם המדליפים הגדולים ביותר שהיו בתקשורת. בראיון המסאז’ שעבר גלנט בערוץ 2 שכחו לשאול אותו: האם אתה כמזכ”צ (המזכיר הצבאי של ראש הממשלה), או בתפקידים אחרים, נפגשת עם עיתונאים בכירים ומסרת להם מידע כלשהו? 
 

קורה ששוכחים. אבל חבל שהאמירה של דוד בן גוריון לא עומדת במבחן המציאות כבר 52 שנה, והספירה נמשכת