בלוז לסינג'ר: מדוע המאבק של היזידים הוא בעצם המלחמה של כולנו

מחוז סינג'ר, ששוכן בצפון מזרח עיראק הפך למרכז שאיפותיהם של בני העדה הלוחמים כבר קרוב לשנה על ההר שמשקיף על המחוז, לאחר בשנה שעברה נכבש ע"י ארגון דאעש שביצע טבח חסר אבחנה באלפים מתושביו היזדים של החבל.
 

מחנות הפליטים מחבל סינג'ר, ייאוש וביוב שזורם ברחוב. צילום: נטע בר

הדרך הפרטית שלי להרי סינג'ר, או שינגאל, כפי שהיא מכונה ע"י היזידים והכורדים,  נחסמה עוד לפני שיצאתי אליה. זה היה כשהמלווים הכורדים שלנו הודיעו לנו שבאותו לילה התחוללו קרבות באזור והצבא לא אישר לנו כניסה.  זו הייתה הודעה מאכזבת, אך אחרי שבוע של מסעות מתישים ברחבי צפון עיראק כבר הייתי תשוש מכדי להצטער באמת.
 

זה היה באותו מסע לצפון עיראק שנפגשתי לראשונה בבני הדת היזידית. בחום של למעלה מ-40 מעלות נסענו אל מחנה הפליטים הסמוך לכפר באעדרה. המראה העלוב של מאות גברים, נשים וילדים נמקים בחום ובאבטלה ורחובות בהם זורם הביוב הפתוח היה שובר לב.  אך הסיפורים ששמעתי מפני יושבי המחנה הם אלו שעדיין חוזרים אליי כסיוטים בלילות.

 

נטע בר וילדי הפליטים היזידים, לכל אחד יש סיפור טראגי. צילום: ליאור דיין

באותו טון חצי אגבי בו מספרים אנשים מה אכלו לארוחת צהריים מספרים לך הילדים במחנה את מי איבדו כשהמרצחים של ארגון דאעש פרצו לתוך חבל סינג'ר השליו. "אמא נרצחה בבית כי אבא לא הספיק להגיע מהעבודה להציל אותה וסבתא מתה בהרים" סיפר ילד אחר, משחזר את הזוועה והבריחה להרי סינג'ר. אין כמעט איש במחנה שלא שכל קרוב משפחה בסאגה האיומה.
 

קיים וויכוח בקרב מומחים לגבי מקורותיה של הדת היזידית. חלק טוענים שמוצאה מהדתות הזרואסטריות שהיו נפוצות בקרב האליטות של האימפריה הפרסית ונעלמו לאחר הופעת האסלאם ואחרים משייכים אותן למקורות אחרים, אקזוטיים לא פחות. אך מעט מאוד מכירים את רזי הדת היזידית, זאת משום שהיא דת סודית בתוך חברה סגורה. יש פחות ממיליון יזידים ברחבי העולם והם אינם מתחתנים מחוץ לדת.

עידן בריר, חוקר הדת היזידית מספר כי הדת הזידית היא כזו של מסורות שונות, מקומיות שעוברות מדור לדור ומשתנות מעת לעת. במרכז הדת עומד טוואס מלכ, המלאך המגן של בני העדה, אשר נתפס אצל המוסלמים הקיצוניים כלא פחות מהשטן עצמו.

אחד המקומות הקדושים ביותר ליזידים הוא מקדש הנמצא בהרים של צפון עיראק, סמוך לעיר דוהוק. המקדש ישוב בין חורשות אלון עתיקות ומעיין מפכפך. כל הקהילה היזידית הסמוכה מועסקת בשירות המקדש, מנקים את סביבותיו באדיקות ומבשלים עבור העולים לרגל. תוך המקדש הוא סדרה של אולמות אפלוליים המוארים בנרות שמן ומנהרות מסתוריות יורדות עמוק לתוך ההר, הכניסה אליהם אסורה למי שאינו יזידי. 

 

נטע בר במקדש היזידי בלליש, דקות לאחר שנודע לו כי ימצא בקרוב כלה. צילום: ליאור דיין

באחד מהטקסים במקדש מתבקש המבקר לקלוע חישוק לזיז בקיר. לאחר שהצלחתי הובטח לי כי אמצע כלה כבר בשנה הקרובה. על אף שנותרתי סקפטי למדי, קשה להתעלם מהקסם העתיק של המקדש.

בכל מקום בו נתקלנו ביזידים בצפון עיראק חזר ועלה נושא שחרור סינג'ר. הנסיגה המבישה של לוחמי הפשמרגה, המיליציה של האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק, הותירה את מאות אלפי התושבים היזידים של החבל חשופים לטבח. רובם נמלטו לעבר ההרים וחולצו מאוחר יותר. כעט הם ממתנים במחנות הפליטים לשוב לאדמתם.
 

אך מאז המכה הקשה שניחתה על ראשם, נראה כי היזידים למדו את הלקח המר של להיות מיעוט במזרח התיכון, אם אין לך ארגון צבאי, אתה לא קיים. היזידים הקימו מליציה צבאית, בתחילה בסיוע הארגון הכורדי סורי השמאלי YPG ולאחר מכן תחת הפשמרגה.
 

על אף שחשדנות רבה קיימת בין הארגון הלוחם היזידי לאנשי משרד הפשמרגה בארביל, הלוחמים היזידים לוקחים חלק במתקפה שנפתחה לשחרור חבל סינג'ר יחד עם אלפי לוחמי פשמרגה ולוחמים כורדים מסוריה וטורקיה. הרגשות נעים בין אופוריה לחשש עמוק לאור ההישגים שהושגו ורבים מהחברים היזידים שפגשתי בעיראק נמצאים כעת בקו החזית.

 הפצצה אווירית של הקואליציה האמריקאית בסינג'ר. צילום: פייסבוק

כשאני רואה את לוחמי המיליציה החמושים במקלעים קלים ועמודים מול דאעש החמוש בטנקים מתוצרת ארצות הברית שקלח שלל מהצבא העיראקי המתפורר, קשה לו לייחל לראות את עוצמתה של התעשייה הצבאית הישראלית מאחוריהם.
 

היזידים מצדם אוהדים את ישראל בצורה שעשויה להביך כל ישראלי שפוגש בהם. הם יודעים כיצד מרגישה רדיפה בת מאות שנים ומעריצים את העם הקטן שמצליח לעמוד על שלו במזרח התיכון האכזרי. על אף שברור לי כי לרוב התערבות צבאית עם כוונות טובות גורמת יותר נזק מתועלת, קשה שלא לייחל לראות את היזידים והכורדים ניצבים מאחורי טנקי מרכבה ורובי תבור.
 

מלחמתם של בני המיעוט היזידי בעיראק היא מלחמה על בית, על חבל ארץ שקדוש בעבורם ועל מולדתם מזה מאות בשנים אך יותר מזה, זה מאבק של מיעוט קטן בסכנת השמדה ומאבקה של האנושות שוחרת החופש והשלום בקנאות דתית, אכזריות ברברית והתנגדות לקדמה.  במידה רבה, מלחמתו של העם הקטן והנידח הזה היא בעצם מלחמתם של כולנו.