בחודשים האחרונים סיפרו לנו מובילי הרפורמה המשפטית ש"מרבית העם בעד הרפורמה" וכי המתנגדים לה הם רק "מיעוט שמאלני פריבילגי" שלא מקבל את ההכרעה הדמוקרטית בבחירות. למיטב זיכרוני, הרפורמה המשפטית לא הוצגה כלל להכרעה בפני הציבור במערכת הבחירות האחרונה, וממילא הציבור לא יכול היה להצביע בעדה או נגדה. אבל האמת היא כנראה פרט קטן ושולי בנוף ההתנהלות הציבורית ובוודאי הפוליטית בישראל.
המרכז לקידום ההגינות בישראל, הפועל להטמיע בחברה הישראלית את ערכי ההגינות – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, בלי לנצל חולשות ומצוקות – החליט לרדת לשורש העניין ולחשוף את עמדתו האמיתית של הציבור. אופן הבדיקה היה תהליך המדמה משאל עם. על פי חוק יסוד "משאל עם", קיים רק נושא אחד שבו ניתן, ואף ישנה חובה, לבצע משאל עם בישראל, וזהו ויתור על שטחים הנמצאים בריבונות המדינה. לפיכך הוחלט לבצע מהלך שידמה משאל עם ברמת דיוק מאוד גבוהה.
בשלב הראשון, מומחה ידוע למשפט וחברה, פרופ' גד ברזילי, שכיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים והמשנה לרקטור באוניברסיטת חיפה, ניסח עשר שאלות בשפה בהירה ומובנת גם לאזרחים מן השורה, ובכל שאלה העמיד מספר אפשרויות תשובה מגוונות, לרבות האפשרות שמבקשת לקדם הרפורמה המשפטית.
בשלב השני בנה מכון גיאוקרטוגרפיה, מכון מחקר מוביל למחקרי שוק, מדגם ארצי מייצג ענק ומדויק של הציבור בישראל, באופן המבטיח דיוק מרבי של עד 1.5% טעות דגימה. המדגם יוצא הדופן הקיף 3,000 נשאלים באינטרנט ועוד שלוש קבוצות של 300 נשאלים טלפוניים כל אחת, שיועדו למגזר החרדי, למגזר הערבי ולאוכלוסיית הקשישים.
התשובות שהתקבלו נותחו על ידי מכון המחקר והממצאים היו חד־משמעיים: רוב הציבור מתנגד למרבית סעיפי הרפורמה, לתשומת לבכם השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן. זאת ועוד, בחמישה מתוך שמונה סעיפי הרפורמה, למעלה מ־51% מהמשיבים שהעידו כי הצביעו לליכוד בבחירות האחרונות, מתנגדים אף הם לרפורמה! במילים אחרות, אין תמיכה לרפורמה גם בביתו הפוליטי של השר לוין. הממצאים המלאים נמצאים באתר המרכז לקידום ההגינות, בכתובת: www.haginut.org.il ואף פורסמו ב"מעריב" ב־7 באפריל 2023.
המהלך של המרכז לקידום ההגינות, שנקרא "משאלת העם", הפריך כליל את הטיעון של מובילי הרפורמה ואת אחיזת עיניים שנוצרה שלפיהם כביכול הציבור תומך בה. לפי סקרי המנדטים האחרונים שפורסמו ושמצביעים על ירידה ניכרת בכוחה של הליכוד, ספק רב גם אם חלק ממשיבים אלה יצביעו הליכוד בבחירות הבאות.
התנהלות ציבורית ראויה, ובוודאי דיון בסוגיה השנויה במחלוקת לאומית, יש לקיים בהגינות, והאמת צריכה להיות נר לרגליהם של מנהלי הדיון. דומה שבדיונים על הרפורמה המשפטית נפל פגם שהוא לא רק משפטי, ולא רק פרוצדורלי, אלא גם פגם ערכי. על כך העידו הנשאלים במיזם "משאלת העם", שהתבקשו לענות גם על שאלה המתייחסת לתהליך שבו התנהלו הדיונים בכנסת לקידום הרפורמה: 61% מהם קבעו שהדיונים נוהלו בחוסר הגינות מצד מובילי הרפורמה. דומה שבפני הציבור הועמד מצג מטעה שלפיו הרפורמה זוכה כביכול לתמיכתם של מרבית האזרחים, אולי במטרה להרדים את חוש הביקורת של הנחשפים אליה על מנת שלא יתנגדו לה כדי שלא להיתפס כחריגים.
להידבר בהגינות
האמת היא לרוב הקורבן הראשון בגישה כוחנית ובלתי הוגנת. כשהאמת יוצאת לאור והניסיונות לעוות אותה או להסתירה נחשפים, מוביל הדבר לרוב גם לכישלונו של המהלך שניסה לבנות את עצמו על אותה אחיזת העיניים, באופן ששכרו יוצא בהפסדו. הוא שנאמר כבר: הגינות אינה רק ערך, היא גם האינטרס שלנו.
מהלך שניסו להוביל בחוסר הגינות לא יצלח ולא יביא את התועלת המקווה ליוזמיו. רפורמה משפטית, באותם הסעיפים שבהם היא נדרשת ובשינויים המידתיים השומרים על משטר של שלוש רשויות עצמאיות המקיימות ביניהן בלמים ואיזונים, יכולה להתבצע רק בתהליך הידברות הוגן, מכבד ומתחשב, ותוך הגעה להסכמות.
מיזם "משאלת העם" מצביע עוד על אמון נמוך ביותר של הציבור ברשויות המדינה המאוישות בפוליטיקאים - 27% בלבד אמון בכנסת ו־29% בלבד אמון בממשלה, לעומת 47% אמון לדוגמה בבית המשפט העליון. במדינה שבה הציבור לא נותן אמון בפוליטיקאים (ובאופן התנהגותם דומה שהם גם לא ראויים לו), המשטר הדמוקרטי המאוזן הוא חומת ההגנה האמיתית של חירותנו.
והערה עצובה לפני סיום: פרופ' גד ברזילי הלך בשבוע שעבר לעולמו, ומיזם "משאלת העם" הוא המתנה שהותיר אחריו למדינת ישראל, בתקווה שיסייע לה להיחלץ מן המשבר החוקתי שנקלעה אליו ולמנוע מלחמת אחים. המאמר הזה מוקדש לזכרו.
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל