ארגון "יוצאי מרכז אירופה" קיים מאז שהחלה בריחת היהודים מגרמניה הנאצית לפני 90 שנה. הארגון, שמייצג את מורשת יהדות מרכז אירופה, רגיש במיוחד למתרחש בזירה הציבורית, ובמיוחד לדברים שמאיימים על חירותם וזכויותיהם של בודדים או קבוצות. לא פלא אפוא שבשנתיים האחרונות הרים הארגון את קולו לא פעם, בין שלמען הפליטים מאוקראינה, והגנת הנפגעים מאלימות של יהודים ביהודה ושומרון ובין שלמען עצירת ההפיכה המשפטית.

אפשר שיהיו לכך תוצאות חומריות: על שולחן הכנסת מונחת עוד מימי הכנסת הקודמת הצעה להחמרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), המחייב דיווח על מקורות מימון מ”ישות מדינית זרה”.

על פי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית, הייתה אמורה החמרה זו להיכנס לחוק כבר בימים אלה: אם יתקבל התיקון, לא זו בלבד שיאבד המוסד מקבל התרומה את מעמדו כמוסד ציבורי או כמלכ”ר, אלא יושת עליו גם מס של 65% מערך התרומה. כל מה שצריך להוכיח הוא שמקבל התרומה קידם מטרה ציבורית באמצעות פנייה לבית משפט, לחבר כנסת, יועץ משפטי או ל”דעת הקהל בקרב אזרחי ישראל באמצעות פרסום בתשלום”.

אם חושב מישהו שהתיקון בחוק, כמו החוק כולו, מיועד למלחמה נגד ארגונים בולטים בתחום המאבק על זכויות וחירויות, שידע שגם ארגון יוצאי מרכז אירופה יכול להיות קורבן של החוק הזה. הרי גם הוא מגלה את דעתו בעניינים עקרוניים הנמצאים על הפרק, ולאו דווקא ברוח הממשלה.

דווקא ארגון כמו זה עשוי להיפגע קשות, כיוון שבין התורמים לו נכבד מקומן של “ישויות מדיניות זרות”: ממשלת גרמניה ומוסדות מדיניים גרמניים, שמבקשים לכפר על פשעי העבר, תורמים בדרכים שונות לארגון זה ולמוסדות הקשורים בו. כל התורמים הללו נחשבים על פי החוק, שנוסחו מתאים למדינות לא ליברליות, ל”ישות מדינית זרה”. די אם יוכח שאחד מהמוסדות הזוכים לתרומה פנה לייעוץ משפטי או לסיוע משפטי או לדעת הקהל בארץ בעניין שהממשלה הנוכחית תראה בו טעם לפגם, וכבר תהיה עילה להצר את צעדיו. למוסדות שאינם יכולים ליהנות מתרומות של מיליארדרים יהודים, שחלקם מעדיפים לתרום למטרות “ימניות”, זו מכה קשה. 

בנוסף, כיוון שבעיני אזרח גרמני תרומה שמסייעת לזכויות אדם בישראל היא בחזקת לקח ממה שעשו לזכויות האדם של יהודי גרמניה ואירופה, יהיה קשה להסביר להם מדוע ממשלת ישראל רואה בתרומה כזאת התערבות בלתי ראויה מצד “ישות מדינית, או מדינה”.

יותר מכך, התערבות כזאת היא אבסורד היסטורי: צאצאי מי שנאלצו לברוח מהרייך השלישי כתוצאה ממדיניות גזענית יואשמו בגלל תמיכתם בזכויות אדם בפגיעה במדינה שאליה הגיעו, או בלשון הצעת החוק “פגיעה במאפייני היסוד של מדינת ישראל העצמאית וכן פגיעה בריבונות אזרחיה”. גם מנגנון המעקב שבעזרתו יוכלו לאתר את הקשר בין תרומות ופעולות שאינן נושאות חן בעיני השלטון, בעיקר בתחום זכויות האדם, יעורר זיכרונות היסטוריים עגומים.

הכותב הוא מרצה באוניברסיטה העברית ויו"ר ועדת מדיה של ארגון יוצאי מרכז אירופה