תמוה שעל פי חלק מהפרסומים, בשיחות בבית הנשיא הצטמצמה במידה מסוימת המחלוקת בין שני הצדדים בסוגיית מעמד היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. הרי ברור שהמניעים של יוזמי חוק היועמ”שים אינם דווקא טובת השירות אלא הטענה חסרת השחר שלפיה היועצים המשפטיים מקדמים אג’נדה אישית, שולטים במשרד ומכשילים את הממשלה. 

הניסיון מראה כי היועצים המשפטיים, כמו גם שומרי סף אחרים, אינם מפריעים לממשלה ליישם את המדיניות שעליה התחייבה בפני בוחריה. ההפך הוא הנכון: קיימות דוגמאות למכביר של יוזמות ברוכות ורפורמות ראויות של שרים שגובשו תוך היוועצות עם היועץ המשפטי של המשרד והסתייעות בו. 

ברור שמאחורי חוק היועמ”שים עומד גם רצון עז לספק ג’ובים למקורבים ולהבטיח שרידות פוליטית, כל זאת תוך התעלמות מהצורך ברצף, בהמשכיות וביציבות בשירות הממשלתי. העדפת המקורבים ביותר על פני המוכשרים ביותר משיקולים פוליטיים היא פגיעה ברמה המקצועית של השירות הציבורי ופתח לשחיתות בלתי נסבלת.

ככלל, החדרת קבוצה של אנשי אמון נוספים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה על רקע זיקתם הפוליטית או נאמנותם האישית לשר בלי להקפיד על עמידתם בדרישות סף מחמירות וכישורים מעולים, פסולה מעיקרה. אך גם אם אלה ייבחרו לאחר שיימצאו ראויים, שיבוצם במשרד יכרסם במעמד וביכולת התפקוד של בכירי המשרד הקיימים, ייצור חיכוכים ומתחים ויסרבל את עבודת המטה של המשרד. גם התחלופה הגבוהה הצפויה בקבוצת אנשי האמון עקב תכיפות חילופי השרים תיצור זעזועים מיותרים ותפגע בעבודה הסדירה.

אין עוררין על כך שהיועץ המשפטי, כמו גם חשב המשרד למשל, חייבים לאפשר לשר לממש את מדיניות הממשלה ואת מדיניותו במשרדו ולסייע בידו בקידום עמדותיו ותוכניותיו, אבל בד בבד עליהם להוות מחסום בפני חריגה מאמות המידה המוסריות וכללי המנהל התקין. עליהם למנוע קבלת החלטות שיש בהן ניגוד עניינים או שאינן מתיישבות עם שיקולים מקצועיים ועם שימוש נכון במשאבי המדינה.

ללא ה”משפטיזציה” וה”חשביזציה” שאותן מגנים הפוליטיקאים ואשר משבשות כביכול את יכולת המשילות, היו חייהם של השרים אולי קלים יותר, אבל המחיר היה פגיעה בשלטון החוק והסתבכות אישית בגלישה לתחום האפור שבין הציבורי, האתי והפלילי. לכן, כשהשיחות יתחדשו, יהיה צורך לעמוד כחומה בצורה מול רצון הממשלה להפוך את משרות היועצים המשפטיים ל”משרות אמון”.

הכותב כיהן כיו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וכחבר הנהלת נציבות שירות המדינה