לפני מספר שנים התארחתי באולפן רדיו דרום אצל שמעון אלקבץ, לימים מפקד גלי צה"ל, יחד עם הרב אורי זוהר ז"ל לתוכנית שעסקה בזיכרון תשעה באב בימינו. המנחה ביקש שנתרכז באקטואליות של תשעה באב לדור הצעיר שנולד בארץ. לא ידעתי שיחלפו כמה שנים ונכוון את דברינו בתשעה באב תשפ"ג למבוגרים שבתוכנו, שניצבים בשתי חזיתות ובעימות קיצוני שמאיים על חוסנה של המדינה.

השבועות האחרונים מוכיחים מעל לכל ספק שההיסטוריה היהודית חוזרת על עצמה. חובה עלינו ללמוד ממנה מהם הקווים האדומים שאסור לעבור. עימותים דומים למה שאנו חווים היום הביאו לאיבוד העצמאות המדינית ויציאה לגלות נוראה וארוכה. ללא הגנה של מדינה ספגנו את זעם הגויים בכל מדינה שבה הייתה קהילה יהודית. היו מדינות שפגעו ורצחו בנו והיו שטבחו ללא רחם וללא כל סיבה נראית לעין. שיאה של אכזריות הגויים הייתה בשואה הנוראה, ולפניה גירוש ספרד הנורא שהביא לפיזור נוסף של רוב העם היהודי.

למאמינים ולפחות מאמינים, לשומרי מצוות ולמי שאינו שומר מצוות, עובדה אחת לא ניתן להתכחש אליה - התורה וחוקיה שמרו על זהותו של העם והביאו לקיבוצו מחדש. עובדה זו אינה יכולה להיות מושפעת מדתיותו או אי־דתיותו של מאן דהוא. כל חוקר בתחום יודע שלא ניתן לשמור על אחידות של עם ללא מדינה, מפוזר בכל קצווי תבל במשך 2,000 שנה. על אף העובדה שקהילות היהודים בכל רחבי העולם דיברו שפות שונות וספגו תרבויות שונות, המכנה המשותף היה רב מהשונה, וזה הודות לחוקי התורה. קיבוצו של עם מפוזר למדינתו הקדומה, שגבולותיה נקבעו לפני 3,500 שנה בספר הספרים, הוא פלא היסטורי ואנתרופולוגי. אין לתופעה הזו אח ורע בקהילת העמים.

ההכרה בעובדות ההיסטוריות הללו חייבת להביא את כל מובילי המחאה ואת יוזמי הרפורמה לקבוע קווים אדומים שלא חוצים. חכמינו לימדו שטבעו של האדם מורכב ומנוכר וקבעו: "בעל הנס אינו מכיר בנסו". מדינת ישראל היא נס מראשית הקמתה ועד היום. היא הצלחה בכל קנה מידה: כלכלי, ביטחוני, טכנולוגי וחברתי. היא נס חרף הסכנות הקיומיות מבחוץ שלא פסקו לרגע. בכל תקופה קמו עלינו להשמידנו ומפי התהום, עלה וצמח עם מחודש והקים מדינה מופתית שמהווה מודל חיקוי לכל העמים.

בימים אלה השכל חייב לגבור. על כל מנהיגי המחנות לשבת סביב שולחן אחד ללא תנאים מוקדמים וללא שנאות אישיות כדי להגיע להסכמות רחבות. הפשרה אינה חולשה, אלא עוצמה שמקורה באהבת העם והארץ. זכרון תשעה באב ואיבוד העצמאות המדינית חייב להיות לנגד עינינו. לולא החורבן והגלות היינו נס לעמים יותר מאשר אנחנו עכשיו - עם מאוחד עתיק, בעל תרבות אחידה ומלוכדת, ללא נזקי הגלות. 

הכותב הוא מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון