לפני כשנתיים התגלתה בבית שר הביטחון דאז בני גנץ פרצת אבטחה חמורה בדמות העסקת עובד ניקיון שעבר "בדיקה ביטחונית" אך התגלה כעבריין מורשע בעל תחביבים מסוכנים של שדידת בנקים וקיום קשר עם גורמי טרור. העובד הועסק בבית השר ולכאורה עבר את כל האישורים והסיווגים והיה מה שנקרא עם אובר מוטיבציה ל"נקות" "הכל" וביסודיות.

אף אחד מהגורמים שטיפלו בהשמה ובהעסקה של העובד לא שרטטו מלכתחילה את איום היחוס הנכון, אף אחד לא טיפל בגורם האנושי, לא קבע כללים מעודכנים להתקשרות והשמה עבור מתקן רגיש בדמות בית שר ביטחון במדינת ישראל. בפברואר השנה פורסמו חשדות אודות הטיית מכרזים שעסקו במתן מענה לבנית ותחזוקת בסיסים ומתקנים של צה"ל ומערכת הביטחון.

ע"פ הפרסומים מאחורי הקבלנים והספקים עמד לכאורה קרטל פשיעה מתוחכם שהקים רשת מסועפת של הגשת מכרזים בנפרד מבלי שמערכת הביטחון מודעת שמאחורי כל זוכה וזוכה עומד "ראש נחש", אחד, משותף ו"בעייתי".

לא יהיה קשה להעריך בסבירות רבה שלגורמים פליליים ככלל היו ויהיו תמיד שיתופי פעולה עם "שותפים עסקיים" הקשורים לארגוני טרור בנושא סחר באמל"ח, סמים ובני אדם. לרוב, חברות וספקים מסוג זה יעסיקו עובדים ופועלים בדמותו ובצלמו של עובד הניקיון "המצטיין" בבית שר הביטחון שיוגדרו לרוב כ"קבוצת סיכון" מעצם השמתם בפרויקטים צבאיים וביטחוניים.

בפרויקטים מן הסוג זה לא תמיד ניתן לבצע השמה רק "לפי הספר" במכרז שבו תזכה החברה "הזולה ביותר" ותבצע את ההשמה "השגויה והפרוצה ביותר". במכרזים בעלי אופי ביטחוני וצבאי חשוב לשרטט את איום היחוס ולערוך מכרז הלוקח בחשבון אלמנטים של אבטחה, מידור, סיווג, אבטחת מידע ושמירה על ערך הפרטיות באופן שונה ממכרזים אזרחיים. אבטחת מידע אינה רק הגבלת גישה של עובדים וספקים אלא השקעת זמן ומחשבה רבים קודם לכן בעצם איתורם ובחירתם.

חברות, ספקים ואיסוף מידע ופגיעה בפרטיות בעידן הגלובלי איסוף מידע מתבצע בשגרה ובאופן קבוע ממניעים רבים ונועד להשיג מטרות שונות ולא חביבות. המוטיבציות לאיסוף המידע על ידי הגורם האנושי במרחב החשאי אדירות ומלוות בנחישות ועקביות רבה. איסוף מידע פוגע בפרטיות ובביטחון האדם, המתקן והמשימה. העידן הגלובלי דיגיטלי המשתנה במהירות כולל את "האינטרנט של הדברים" כאשר בינה מלאכותית באופנה ושיתוף וחשיפה מתרחשים ללא הגבלה.

המשק עובר תהליך של מעבר מחברות וגופים קטנים-בינוניים לקונצרנים ו"קמפוסים" ומתמודד עם תחילתו של משבר בין דורי במשק עובדי התחזוקה והשירותים. בחלל הזה מתקיים תהליך של איסוף וריכוז מידע אדיר בידי גופים גדולים מידי ללא יכולת לשמור עליו בצורה אטומה ומוחלטת. בנוסף, נוצר ריחוק בין חברות, נותני שירות ולקוחות, אובדן מחוייבות ולויאליות ומצב מתמשך של אובדן ערכים מקצועיים הכוללים יכולת ביצוע, בקרה ובטיחות. עם שילוב הטכנולוגיה ב"שרשרת האספקה" מתקיימת הזנחה והתעלמות מהגורם האנושי לשמירה על אבטחה, ביטחון ופרטיות מתקנים נכסים ואמצעים.

איסוף חשאי במרחב האזרחי והתפעולי כשבוע לאחר פרוץ המלחמה פורסמו עדויות ותחקירים ראשונים המצביעים על כך שלמחבלים בשטח ולארגון חמאס היתה היערכות מדוקדקת והכרת שטח מופתית בכל הקשור למיפוי הישובים והתושבים בתוכם ואף היכרות זהה לגבי מתקנים צבאיים בעלי חשיבות אסטרטגית. אכן נמצאו מפות ותצלומי לוויון מסביב לגופות המחבלים אודות מיקומי ותכולות מתקני צבא וישובים אזרחיים אך נדרש מודיעין מדוייק ומתמשך בכדי שהם יוכלו לפענח, להצליב ולאמת את המידע מבעוד מועד.

בשחזור סרטונים של מחבלים שחדרו לאוגדת עזה התברר כי הם ידעו לומר בדיוק היכן ממוקמת בשגרה לשכת מפקד האוגדה, מבנה החדרים ומיקום המפקד בפועל. ההבנה היא שאיסוף המידע הדקדקני לא יכל היה להתבצע רק באמצעות  מפות ומידע גלוי. במקביל סיפרו התושבים עצמם כי במשך שנים הועסקו פועלים רבים תושבי הרצועה כעובדים מן המניין בתוך היישובים עצמם, בתפעול, תחזוקה, שירותים וחקלאות.
יש להניח שחלק משמעותי ואף קריטי מכוח העבודה הזה שימש אם מרצון או מפחד כסוכנים שאספו מודיעין מדוייק ואיכותי עבור ארגוני הטרור במשך שנים.

במקרה הנוכחי, בניגוד לבית שר הביטחון כאשר מדובר בעשרות אלפי פועלים תושבי הרצועה, לא היתה באמת אפשרות לבדוק את כלל העובדים והקבלנים ואפילו לא חלק מדגמי ויחסי, לא באמצעות פוליגרף או מידע גלוי ולא ניתן היה למיין ולסווג אף עובד. המדינה על שלל זרועותיה היתה צריכה לשרטט מראש את איום הייחוס ולהבין שכוח עבודה, ספקים, לוגיסטיקה, חקלאות ותחזוקה הם חלק משגרת ביטחון ואבטחה ובמקרה הזה היתה צריכה להתקבל החלטה שפועלים פלסטינים אסור שיעבדו מעבר לגדר ובאותה נשימה לתת לתושבי הדרום וכלל משק העבודה בארץ פתרונות חלופיים בדיוק כפי שמצאו פתרון באופן ציני שבועיים אחרי המלחמה בדמות אפשרות של ייבוא עשרות אלפי עובדים מהודו.

מסתבר שגם לשר בכיר בממשלה הנחשב ל"לקוח" מאובטח ברמה הגבוהה ביותר בכל המעגלים האפשריים הכוללים אבטחה, סיגינט, סייבר, חומות, מצלמות וצעצועים נוספים ויקרים וגם למתקן צבאי בעל מערך ביטחון שדה מפותח ניתן לחדור באמצעות מערך רכש ולוגיסטיקה בסיסי ולאסוף מידע ומודיעין ערכי ומתמשך לעיתות קרב ומלחמה.

אנשי רכש ומכרזים אינם מודעים לאיומי הייחוס הנמצאים בין מעגלי האבטחה והמודיעין השונים ואנשי אבטחה לבדם אינם יכולים לתת פתרונות שירותים ולוגיסטיקה אטומים מבלי להכיר את עולם הרכש והמכרזים, פרטיות אבטחה וביטחון תלויים בגורם האנושי ובשילוב תהליכי רכש ולוגיסטיקה בפתרונות אבטחה, מודיעין וביטחון.

במקרה של יישובי הדרום וכלל משק העובדים, המדינה לא שרטטה את איום הייחוס, לא טיפלה בגורם האנושי במרחב החשאי ולא הבינה שאבטחה לוגיסטית היא חלק מתפיסת אבטחה וביטחון כולל. המדינה ומערכת הביטחון לא השכילה להבין שאיסוף מידע מתבצע בשגרה גם בעורף ובמרחב האזרחי תפעולי והוא הבסיס לאיום עתידי ממשי. לחלל הזה נכנסו במהרה ולפני שנים רבות ארגוני הטרור ובראשם חמאס שעסק באיסוף מידע עקבי, שיטתי ונחוש.

מודיעין זה לא רק סרטי ג'יימס בונד חביבים עם סוף טוב לגיבור הראשי שתמיד בצד של הטובים. מודיעין זה איסוף אפור, עקבי ומתמשך גם במרחבים אזרחיים ותפעוליים שבמסגרתם נאספים פרטים רבים במשך תקופת זמן ארוכה, כפי שנעשה ע"י ארגוני הטרור באמצעות כוח העבודה שהועסק ברישיון בליבה של מדינת ישראל.

הכותב הוא יועץ ומרצה בתחומי איסוף מודיעין ואבטחה סמויה המתמחה בגורם האנושי בממד החשאי ובשמירה על פרטיות אנשים ונכסים.