ב־14 באוקטובר 2023 ביקש ממשל ביידן מהקונגרס לאשר לישראל מכירת 45 אלף פגזי טנקים במלחמתה נגד חמאס ברצועת עזה; כך דוּוח בסוכנות הידיעות "רויטרס". ב־9 בדצמבר 2023 אישרה ארה"ב בהמשך לבקשת ביידן מכירה של 14 אלף פגזי טנקים לישראל. עלות התחמושת – 106.5 מיליון דולר. ב־9 בנובמבר 2023 נודע ל־ynet כי אונייה אמריקאית השלימה לפרוק עשרות אלפי פגזי ארטילריה 155 מ״מ, המיועדים ללחימה בעזה ובלבנון, שבה משתמש חיל התותחנים בירי לעבר מקורות שיגור, בעיקר לאחר תקיפות טילי נ"ט.

זכור לכולנו שבמבצע "שומר החומות" חש שר הביטחון דאז, בני גנץ, לארה״ב לבקש מיליארד דולר להשלמת מלאי רקטות של "כיפת ברזל" שהלך ואזל. גם חימוש המטוסים בפצצות ובטילים הוא בתלות מוחלטת של אספקה מארה״ב. כפי שכל אחד מכם מבין, ישראל תלויה בארה"ב תלות מוחלטת בכל הנוגע לתספוק תחמושת לזרועות הצבא ביבשה, באוויר ובים. תלות זו שוללת מישראל כל גמישות ואינה מאפשרת לה להחליט החלטות עצמאיות; היא גם גוררת שליטה מוחלטת של ארה״ב על כל החלטה שלנו.

פעילות צה''ל בעזה, מבצע חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)
פעילות צה''ל בעזה, מבצע חרבות ברזל (צילום: דובר צה''ל)

צריך לזכור שלא לעולם חוסן ולא תמיד יהיה לנו נשיא כמו ביידן. אסור לנו לסמוך על עזרתה של ארה״ב בכל מצב ובכל עת, אלא אנו חייבים להשליט מינימום עצמאות וגמישות בהחלטותינו הצבאיות. המדהים בסיפור הזה שכל דרישות ישראל לתחמושת מארה״ב נוגעות רק ללחימה בעזה, שהיא קצה הקרחון, לעומת מלחמה אזורית רב־זירתית שבה הייתה צריכה ישראל לבקש תחמושת בכמויות גדולות עשרות מונים ממה שביקשה למלחמה בעזה.

נשאלת אפוא שאלת מיליון הדולר, כיצד לא רכש הפיקוד הבכיר בצה״ל בשנים האחרונות מלאי תחמושת למספר ימי הלחימה הנדרשים במלחמה רב־זירתית ולא דאג שיְיַצרו את חלקה בארץ? איך ייתכן שהפיקוד הבכיר של צה״ל לא הבין שצבא שאין לו תחמושת במחסניו הוא צבא שלא יכול להילחם. היאך ייתכן שבתקציב שנתי של 70 מיליארד שקל (כולל סיוע החוץ האמריקאי) לא מחזיקים מלאי תחמושת המאפשר לצה"ל לצאת למלחמה על אויביה? כשיש תלות מוחלטת בתספוקה של ארה״ב בשעת מלחמה, ברצותה תספק תחמושת וברצותה לא תספק.

למה להשקיע הון עתֵק בביטחון המדינה שבסעיף העיקרי של תחמושת לא משקיעים? כך יוצרים מצב שאין שום תכלית לתקציב הביטחון העצום כשהפריט החשוב ביותר – התחמושת – לא קיים, וכך פוגעים פגיעה אנושה ביכולת הצבא להילחם. זה מזכיר לי את המערכון של הגשש החיוור: ״המכונית המגויסת – סע לשלום המפתחות בפנים, אין מנוע, היה מנוע? לא אין מנוע, מה לא הבאת גרר?״

ישיבת הקבינט החברתי-כלכלי (צילום: חיים צח / לע״מ)
ישיבת הקבינט החברתי-כלכלי (צילום: חיים צח / לע״מ)

תשובתי לשאלות הקשות ששאלתי שמדובר בקונספצייה הרת אסון של הדרג המדיני והביטחוני בעשרים השנים האחרונות. לפי תפיסה זו המלחמות הגדולות הסתיימו, יש שלום עם מצרים ועם ירדן, והסורים לא רלוונטיים. לכן מקצצים את הצבא באלפי טנקים, בחמישים אחוז של אגדי ארטילריה, בחטיבות חי״ר מרחביות, בגדודי מודיעין קרבי ועוד, ובדרך זו גם איש אינו חושב שצריך להשקיע במלאים של תחמושת. הדבר דומה לרץ מרתון היוצא לריצה בלי רגליים, וכל זה קורה כשאויבי ישראל סביבה מתעצמים לממדים שהם איום קיומי על ישראל.

רק עכשיו, לאחר התקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 על יישובי עוטף עזה, שבעקבותיה פרצה המלחמה, נתפכחו עיני הממונים, הדרג המדיני והביטחוני, והם מתחילים להבין את מה שאמרתי והתרעתי עליו בשנים האחרונות. לצערי, המצב שמבינים רק אחרי אסונות קורה גם הפעם.

כדי להחזיר את צה״ל לכושרו להילחם במלחמה אזורית רב־זירתית, יעברו שנים אחדות – הכול בהנחה שנתחיל לשקם את הצבא בכל המרץ, וצה״ל יְיַשם את ההמלצות שהגשתי עם חמישה צוותי מומחים לכל מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני. אף שהדוּח שלנו אוּמץ, טרם יושם.