הדיון סביב גיוס חרדים לצה"ל וחובת השירות הצבאי מעורר מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית. חוסר השוויון בנטל הביטחוני הוא סוגיה טעונה חברתית ופוליטית שלצדו מתקיים, אך הרבה פחות מדובר, גם חוסר שוויון בנטל הכלכלי.   

תיקוני החקיקה שעלו על שולחנה של הכנסת, הארכת שירות החובה, הגדלת מספר ימי המילואים, הגברת התכיפות של התעסוקה המבצעית והעלאת גיל השחרור, מגדלים את הפער בנשיאת הנטל הביטחוני וצפויים לקומם את הציבור הנושא בו, שגם ככה נמצא על הקצה. אני מציעה להתייחס לצורך לאזן את הנשיאה בנטל בצורה צודקת יותר,  מזווית ראייה רחבה יותר ובאופן פרגמטית, תוך בחינת ההזדמנויות הטמונות בעת הנוכחית.

כיום, כ-200 אלף צעירים חרדים בגיל גיוס אינם משרתים בצה"ל. מצב זה פוגע הן בביטחון המדינה והן בפוטנציאל הכלכלי שלה. גיוסם של צעירים אלו, תוך הקניית ידע ומיומנויות רלוונטיות, יהווה תרומה משמעותית לשני המישורים. אולם, הדיון אינו עוסק רק בשאלה "האם לגייס אותם" שנמצא לפתחו של הדרג הפוליטי, אלא גם בשאלה "איך ולאן לגייס אותם" בה עוסק צה"ל.  

קרבי? לא בטוח שצה"ל רוצה אותם;  סיוע לוגיסטי ומפקדה? לא בטוח שצה"ל צריך אותם; תקשוב, טכנולוגיה ומודיעין - לא בטוח שצה"ל יכול לגייס אותם. למה לא יכול? כל עוד לא אין חובה על לימודי ליבה, מרבית הצעירים אינם עומדים בתנאי הסף להשתלבות התפקידים במערכים  הרלוונטיים. לימודי ליבה יעניקו לחרדים כלים נדרשים לשירות משמעותי בצה"ל ולנגישות לידע שיאפשר להם להשתלב בהצלחה בשוק העבודה האזרחי ולהגדלת פוטנציאל ההשתכרות שלהם.

כיום רק 54% מכלל הגברים החרדים עובדים, לעומת 86% מכלל הגברים היהודיים הלא חרדים וגובה ההכנסה הממוצעת שלהם היא  53% בלבד מגברים יהודים לא חרדים. מתמונה זו נגזר גם ההסבר לשיעור העוני בחברה החרדית, שעמדו בשנת 2019 על 44%, פי שניים מכלל האוכלוסייה בישראל.

עכשיו הזמן ל"עסקת החבילה" לאיזון בנטל הביטחוני והכלכלי! מאמץ משותף של הממשלה, צה"ל והמגזר החרדי להכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך החרדית ובהמשך שירות בצה"ל בסדיר ובמילואים במערכי המודיעין, התקשוב והטכנולוגיה. מודלים שונים לשילוב חרדים בצה"ל כבר קיימים ומוכיחים את יעילותם. מסלולים ייעודיים, תוך התחשבות בצרכים הדתיים והתרבותיים של החרדים, מאפשרים להם להשתלב בשירות הצבאי ולרכוש מיומנויות רלוונטיות לענפים מובילים בשוק התעסוקה. 

הגדלת ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה תביא להגדלת היצע העובדים, תתרום לצמצום היקפי העוני ותאפשר צמיחה כלכלית רחבה יותר, שמדינת ישראל זקוקה לה יותר מתמיד. מחקרים מראים כי שילוב כזה יביא להגדלת התל"ג הישראלי בכ-10 מיליארד ש"ח בשנה. ענפים מרכזיים במשק, כגון הייטק, מחשבים ותקשורת, סובלים ממחסור בכוח אדם מיומן. קליטת חרדים בתחומים אלו יתרום לצמצום הפערים, לקידום הכלכלה, לצמצום פערים חברתיים וליצירת חברה ישראלית מגוונת ושוויונית יותר.

כך ניתן להפוך את הסיכון שבהגדלת אי השוויון בנטל הביטחוני להזדמנות היסטורית לחיזוק חוסנה הביטחוני, הכלכלי ולא פחות חשוב החברתי, של מדינת ישראל. אין לנו את המותרות לוותר עליה!

עו"ד גייל שורש, לשעבר בכירה במוסד וחברת הועד המנהל של "פורום דבורה"