כששרי אריסון, פילנתרופית ישראלית בעלת השפעה, יזמה בשנת 2007 את יום המעשים הטובים, ספק אם היא חלמה שכעבור עשור וחצי ישתתפו ביוזמה הזו מיליוני בני באדם ביותר מ־110 מדינות. זהו יום שמזכיר לכולנו, כקהילה וכאנשים, את החלשים בחברה ומעודד אותנו לפעול כדי לעשות להם טוב. אך בישראל שנת 2024, יום אחד כזה בשנה לא מספיק.
עצמאי, אבל לא לבד: ההסכם שמביא הטבות כלכליות לבעלי עסקים בישראל
הציבור החלש משלם את מחיר הריבית הגבוהה
בישראל 2024 יום אחד בשנה שבו מבוצע אקט התנדבותי נחמד ומעורר השראה לא מספיק לאנשים שנלחמים בכל יום מחדש במלחמה הכי קריטית עבורם, לא בירי ומטוסים, אלא במלחמת הקיום. בכל יום הם נאלצים לרדוף אחרי מזון לילדים, תשלומים לשכר הדירה, למעון ולחשמל, מלחמה שקטה שבה הורים צריכים לבחור בין מזון נצרך למזון קריטי, בין לחם לקרטון חלב.
ישראל שנת 2024 יקרה מדי. יקרה עד כדי מלחמת הישרדות יומיומית למאות אלפי משפחות. נבחרי הציבור וקובעי המדיניות צריכים לאמץ בדחיפות את יום המעשים הטובים ולבחור להיטיב עם הציבור בכל יום בשנה: להפחית מסי יבוא, מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, להוריד את מחירי המזון ולעשות הכל כדי להקל על המחיה כאן. להקל על העמותות שמנסות גם הן לשרוד במציאות זו. העמותות שנותנות אוכל וסיוע כל השנה, לא רק יום אחד בשנה. הפער במדינת ישראל בין הציבור הנזקק לבין העשירונים העליונים מעולם לא היה עמוק יותר.
הישראלים לא זקוקים לנציגי ציבור שמגיעים אחת לשנה לארוז ארגז מזון בעמותה כזו או אחרת על מנת לקבל תמונת יח"צ ולאחר מכן מסבירים עד כמה חשובה הערבות ההדדית ועד כמה חשוב לתרום, ובהזדמנות זאת להציג כיצד השר או חבר הכנסת התנדב למען הקהילה. הציבור צריך מנהיגים שיראו בכל השנה כיצד הם נלחמים ביוקר המחיה.
הישראלים, הנזקקים, החלשים שבחברה, האמהות והילדים, התינוקות הרעבים של מדינת ישראל היקרה צריכים דבר אחד: יום מעשים טובים בכל יום. שיהיה טוב כאן. שיהיה טוב לכולם.
מדי יום ישנם מאות ילדים מכל קשת החברה הישראלית שהולכים לישון רעבים. תינוקות שצורחים בלילה ומשוועים לתמ"ל ודמעותיהם מתערבבות בדמעות נואשות של האם שאין לה כסף לקנות אוכל לתינוקות. אין מקום למשפחות רעבות במדינת ישראל, לא ביום המעשים הטובים ולא בכל יתר ימות השנה.
הכותבת היא מנכ"לית בית לחם יהודה