היסטוריה, הן בהישגיה הגדולים והן ברגעיה החשוכים, היא חלק חשוב ואינטגרלי לא רק בהנצחת העבר, אלא גם כמעצבת פני עתיד. למידה והפנמה של תובנות ולקחים מאירועי העבר, אגב השוואתם אל ימינו אנו, ראוי שייעשו בצורה הנכונה, תוך התייחסות לגורמי שוני רלוונטיים שהם תולדת הזמן, המקום והסיטואציה.
לצערנו, ככרוניקה שחוזרת על עצמה בעשורים האחרונים, בוחר בג"ץ, בדחיפתם של גופי שמאל חסרי כל הבנה בסיסית, להתמודד עם חוק הגיוס באמצעות הטלת סנקציות על מוסדות חרדיים, צעד שלא רק שלא יקדם את תהליך ההשתלבות בחברה והשוויון בנטל, אלא יוביל בהכרח לריאקציה חברתית ותרבותית ולציפוף שורות בקרב אוכלוסייה שבעשור האחרון עברה תהליכי התקרבות ופתיחות חסרי תקדים לחברה הישראלית.
כשמנסים לכפות שינויים ולחתוך בבשר החי ללא הרדמה, מדובר בצעד שהוא בוודאי לא חכם, אך גם לא צודק. אם מדברים על פלורליזם ועל קבלת השונה, הרי ששינוי אמיתי מצריך תהליכי חִבְרוּת אמיתיים ולא חיפוש אחר פתרונות שטחיים לסוגיות שמצריכות היערכויות והתאמות נדרשות. אנו זוכרים את הניסיון בתקופת ממשלת האחים ב־2014, כשייבשו את תקציבי הישיבות החרדיות, הליך שתוצאותיו הכושלות היו ידועות מראש. ניסיונות דומים בממשלת בנט־לפיד הובילו לתוצאות דומות. גם כעת, מי שחושב שיצליח להוביל לשינוי מהותי בסוגיית השוויון בנטל באמצעות שלילת תקציב של 900 שקלים מאברך שממילא גזר על עצמו חיי צניעות וסגפנות, טועה ובעיקר מטעה בגדול.
אין עוררין על כך שישנה אחדות דעים שסוגיית גיוס החרדים ראויה לדיון אמיתי, אך בפועל היא כבר הפכה מזמן לקרדום פוליטי לחפור בו, שיכול להוביל לפירוק ממשלות. במקום לחזק ולעודד את התמורות החברתיות והתרבותיות החיוביות שעוברות על המגזר וביתר שאת בחודשים האחרונים, הרי שגורמים פוליטיים חסרי אחריות ונטולי אופק מחשבתי מובילים שיח ניצי, אלים ומנוכר שמוביל בפועל לרגרסיה תרבותית ולציפוף השורות אף בקרב הגורמים המתונים ביותר במגזר החרדי.
בהיבט התעסוקתי, רבבות חרדים הצטרפו בשנים האחרונות למעגל התעסוקה, לא בשל חוקים דרקוניים ולא כתוצאה מפטרונות פוליטית של פוליטיקאים שבטוחים שהם יודעים טוב יותר מהחרדים מה נכון עבורם. העובדות בשטח מוכיחות כי רק תהליך השתלבות אטי ומבוקר, מבלי לנסות לשנות את דפוסי המגזר ואורחות חייו, יכול להוביל לשינוי אמיתי לאורך זמן. השינויים הברוכים שלהם אנו עדים בכל הנוגע להשתלבות החברה החרדית באקדמיה ובענפי התעשייה השונים מתקיימים בזכות תהליכי עומק משמעותיים שנעשו בשנים האחרונות בעידוד ממשלתי על מנת להתאים את מסגרות הלימוד והתעסוקה לאורח החיים החרדי. ואכן, אנו עדים לחרדים, בהם גם אברכים מישיבות הליבה החרדיות הנחשבות ביותר בעולם החרדי, שלא רק שמשתלבים בשוק התעסוקה, אלא משתלבים בחלקם הגדול במקצועות ההנדסה, ההייטק והמשפט היוקרתיים.
עוד לפני ששופטי בג"ץ דוחפים לשילוב מיידי של רבבות חרדים בצבא, מן הראוי שהממשלה תייצר תשתיות מותאמות לקליטה מסיבית של חרדים מהזרמים השונים כדי להפחית חששות, סטריאוטיפים ומחסומים פסיכולוגיים מוקדמים. על המדינה לייצר פלטפורמות מותאמות שישמשו כקטליזטור תודעתי ותרבותי לגיוס חרדים, תוך התייחסות לגדרי הצניעות האדוקים הנדרשים, בסיסים ומטבחים נפרדים, מנעד כשרויות מותאם לזרמים השונים ונגישות לצורכי דת בסיסיים.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל