ממשל ביידן עולה מדרגה במאמצים למיגור האלימות נגד תושבים פלסטינים באיו"ש ומוכיח את נכונותו להסיר את הכפפות להשגת המטרה. כך, העיתונאי ברק רביד דיווח, כי בכוונת שר החוץ בלינקן להודיע על הטלת סנקציות נגד גדוד "נצח יהודה" בעקבות מספר תקריות של הפרת זכויות אדם של פלסטינים באיו"ש שבוצעו ע"י חיילי הגדוד.

מדינה לא שלמה: זה לא הזמן לחזית שלישית מול איראן
מזימה חדשה: חמינאי מבין שלא ניתן לחסל את ישראל במכה אחת | דעה

עפ"י הדיווח, הסנקציות יכללו, בין היתר, איסור על העברת סיוע צבאי אמריקני לגדוד ושיתוף-פעולה בינו לבין צבא ארה"ב. מדובר בהתפתחות רבת חשיבות, שכן עד כה הממשל הטיל סנקציות נגד אישים וארגונים ישראלים קיצוניים ולא נגד גורמים מדינתיים, בוודאי לא גורמים צבאיים. 

הסנקציות הצפויות משקפות, הלכה למעשה, את הגישה המורכבת של הממשל כלפי ישראל מאז הקמת ממשלת נתניהו בכלל ובימים האחרונים בפרט. מצד אחד, הממשל הטיל וטו במועצת הביטחון על ההצעה להכיר במדינה פלסטינית (ארה"ב הייתה המדינה היחידה שהתנגדה להצעה) ופעל במלוא הכוח לאישור חבילת הסיוע הצבאי והאזרחי בבית הנבחרים. מהצד האחר, הממשל אינו מהסס להטיל, בפעם הראשונה, סנקציות על יחידה צבאית. זאת, באופן הממחיש כי בראייתו אין פרות קדושות, וחרף מחויבותו העמוקה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל, נגמרה לו הסבלנות והוא לא יהיה מוכן יותר לעבור בשתיקה על המשך התופעה. יתרה מכך, התרעומת של הממשל על האלימות כנגד פלסטינים באיו"ש מצטרפת לתסכול הגובר שלו מהפגיעה הרחבה באוכלוסייה בעזה ומהקשיים בהעברת הסיוע ההומניטארי לתושבי הרצועה.

ראוי לציין, כי הנשיא ביידן מייחס אישית חשיבות רבה לנושא ואף מרבה להתייחס אליו בשנה האחרונה. לגישתו לצד הפגיעה בזכויות אדם, מדובר באיום משמעותי, העלול להוביל למעשי תגמול מצד הפלסטינים ולהתלקחות אלימות רחבה באיו"ש, שיהיו לה השלכות אזוריות שליליות.

לתפיסתו של ביידן, ממשלת ישראל חייבת לנקוט ביד קשה כנגד הגורמים האחראים לאלימות ולמצות איתם את הדין. למעשה, ביידן מציב בפני ראש הממשלה נתניהו את הבחירה בין שתי אפשרויות - לטפל בעצמו בנחישות למיגור התופעה או שהממשל יאלץ לעשות את העבודה. בפועל, הסנקציות שהממשל הטיל בחודשים האחרונים משקפות את חוסר האמון וחוסר שביעות הרצון מהצעדים שהממשלה נקטה עד כה.

בהקשר זה יש להזכיר את אמירתו של ביידן, כי הממשלה הנוכחית בישראל הינה הקיצונית ביותר מאז ימי גולדה, ואת הגינויים החריפים מצד הממשל לאמירתו של השר סמוטריץ כי יש למחוק את חווארה. הממשל כידוע אף נמנע, באופן חריג, מלקיים מפגשים עם השרים סמוטריץ' ובן גביר. 

נוכח זאת, נראה כי הסנקציות הצפויות נגד גדוד "נצח יהודה" לא מהוות את אקורד הסיום, אלא שלב נוסף במערכה. על כן, סביר להניח, כי אם לא יחול שינוי בתמונת המצב ובאופן הטיפול מצד הממשלה, ממשל ביידן לא יהסס להטיל סנקציות נוספות וכואבות אף יותר. חשוב להדגיש כי לסנקציות של הממשל האמריקני יש משמעויות רחבות, וגופים ומוסדות שיואשמו כמי שלא קיימו אותן, עלולים בעצמם להיות נתונים לסנקציות. 

לסנקציות נגד יחידה צבאית עלולות להיות משמעויות שליליות רחבות. כך, לצד הנזק התודעתי, הן עלולות לשמש כתחמושת בידי גורמי דה-לגיטימציה להצדקת טענותיהם נגד פעילות צה"ל ולהעצים את הקריאות מצדם להטלת חרמות על שיתופי פעולה ביטחוניים וצבאיים עם ישראל.

נוכח זאת, ממשלת ישראל צריכה לפעול באופן מידי כדי למזער את הנזקים הפוטנציאליים. בראש ובראשונה, נדרש ממנה להמחיש במעשים, כי היא נוקטת בעצמה את הצעדים הדרושים למיגור התופעה. מדובר באינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל לסכל את המשך האלימות. זאת, משום שיש בתופעה סכנה להצית אלימות באיו"ש, שגם כך הינה זירה נפיצה; לפגוע בלגיטימציה ובתפיסה של ישראל כמדינה שומרת חוק; להוביל להטלת סנקציות נוספות; ולשאוב את כוחות הביטחון להשקעת תשומות מיותרות, באופן העלול לפגוע במשימות המרכזיות לסיכול הטרור הפלסטיני באיו"ש. 

המתקפה האיראנית נתנה לישראל הזדמנות לגבש קואליציה בינלאומית רחבה כנגד האיום האיראני המתעצם. ראש הממשלה נתניהו צריך לנצל זאת כדי לשקם את מערכת היחסים של ישראל עם בעלות בריתה בזירה הגלובאלית והאזורית, ובייחוד עם ממשל ביידן, ובוודאי להימנע מהתנצחויות פומביות עמו. יש למצוא את הדרכים ללבן את המחלוקות, קשות ככל שיהיו, באופן שלא יחריף עוד יותר את המתיחות, הקיימת ממילא בין הממשלים, וישרת דווקא את אויבינו.