באחרונה אישרה הממשלה את המהלך הראשון שיזמה שרת התפוצות, עומר ינקלביץ': מתווה אסטרטגי להבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות. מדובר בצעד משמעותי, שכן עד לאחרונה ממשלת ישראל כמעט לא התייחסה לעם היהודי שמחוץ לישראל, למעט במתקפות טרור או סביב אירועים אנטישמיים.

למעשה, כל מערכת היחסים עם התפוצות התבססה על מודלים שאבד עליהם הכלח, ובראשם הסכם בלאושטיין־בן גוריון מ־1950. במובן זה, המתווה הוא בשורה מרעננת, שכן הוא מביא לידי ביטוי את השינויים הרבים שעברו ישראל, הקהילה היהודית בארצות הברית ובשאר התפוצות ב־70 השנים שחלפו. בין היתר, המתווה מכיר בכך שישראל כבר אינה מדינה נזקקת, אלא גורם משמעותי שיכול לעזור ולתמוך בקהילות האחרות.

אלא שהחלטת הממשלה היא בעיקר הצהרתית. תוכנית פעולה של ממש לא נלווית אליה. תוכנית כזו תלויה מן הסתם בתקציבים, וספק אם ניתן לבנות על כאלה בתקופת המשבר שבה אנחנו מצויים. אך תקציב אינו חזות הכל, וחשוב שהשרה תקדם כבר עכשיו כמה צעדים שיובילו לשינוי בשטח, שהרי חיזוק הקשר החיוני בין ישראל לתפוצות אינו תלוי כספים ומשאבים.

עומר ינקלביץ' (צילום: נועם ריבקין פאנטון פלאש 90)עומר ינקלביץ' (צילום: נועם ריבקין פאנטון פלאש 90)

לדוגמה, הקורונה הובילה להקמת פורום חירום של הסוכנות היהודית ומשרד התפוצות, יחד עם ארגוני גג יהודיים מארצות הברית וממדינות נוספות. עם כניסת מדינות רבות לשגרת קורונה, יהיה נכון למסד את פורום החירום ולהתאים אותו לימים כתיקונם. כדי שזה יעבוד יש לייצר מחויבות של כלל הגורמים - הממשלתיים, הישראליים ומקרב התפוצות - לשיחה קבועה על נושאים משותפים רבים.

בנוסף, לאורך השנים פיתחה ישראל מודלים לבניית חוסן קהילתי ולהתמודדות חברתית עם משברים. זהו ידע שיכול לעזור לקהילות היהודיות בעולם לבנות רשת ביטחון קהילתית לשעת חירום. אומנם מרבית הקהילות היהודיות התכוננו לאורך השנים לאירועי חירום כגון מתקפות טרור, אך המשבר הוכיח כי הכנות אלה לא סיפקו מענה לאירוע כמו המגיפה. לכן, ועל רקע המשבר המתמשך, משרד התפוצות יכול להוביל את היצוא של הידע הישראלי המצטבר ליהודי התפוצות, באמצעות חיבור אנשי מקצוע וארגונים ישראלים לגורמים הרלוונטיים בקהילות.

לבסוף, במהלך המשבר פיתחו בתי ספר יהודיים בתפוצות תכנים חינוכיים שנועדו להחליף את הלימודים הפיזיים בכיתה, והעלו אותם לרשת. מדובר במאות רבות של שעות הוראה, עם תכנים המותאמים לשלל גילים ורקעים. מדובר באוצר בלום של חינוך יהודי, שניתן להמשיך להעביר לתלמידים יהודים באמצעים דיגיטליים גם ביום שאחרי המשבר. צריך לשמר את הידע, לאחד אותו ולפתח אותו כך שישמש מאות אלפי יהודים מדי שנה. עבודה חכמה של משרד התפוצות והקהילות היהודיות יכולה להניב חינוך איכותי שיהיה נגיש עבור כל משפחה, ללא קשר למקום מגוריה או למצבה הכלכלי.

הקהילה היהודית בניו יורק (צילום: רויטרס)הקהילה היהודית בניו יורק (צילום: רויטרס)

אלו שלוש דוגמאות פשוטות, אך יש אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה בתחומים של שיתוף ידע, קיום שיח וחיזוק תחושת הסולידריות בין הצדדים שלא דורשים סכומי עתק, אלא ראייה מערכתית ותכלול נכון של התוכניות הקיימות. למשרד התפוצות יש את היכולת לספק את הדברים הללו, עוד לפני שהוא מביא איתו משאבים. ככל שישוריינו תקציבים, מנעד האפשרויות רק ילך ויגדל.

תפקידה של מדינת ישראל ומשמעותה לעם היהודי הם שותפות מוסרית ואסטרטגית. החלטת הממשלה יכולה להיות יריית פתיחה לתוכנית עבודה, אך מעתה רק המעשים יקבעו. על רקע משבר הקורונה, לממשלת ישראל יש הזדמנות להוכיח כי הגדרתה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי איננה רק הצהרת כוונות, אלא גם מגובה בתוכנית עבודה מעשית.

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן