בעוד כשבוע נציין את יום העצמאות ה־73 של מדינת ישראל. על פי מיטב המסורת, יתקיימו בוודאי הרבה אירועים וטקסים ומפגשים משמחים. אבל דומה כי בין המוני החוגגים תבלוט משתתפת אחת שתחגוג קצת פחות: מגילת העצמאות שלנו, זו שהקראתה וחתימתה סימלו את מעמד ההכרזה על הקמת המדינה, ושבהיעדר חוקה בישראל, היא הבסיס וההשראה לזכויות היסוד שלנו.
מבט משווה קצר מהצהרות המגילה אל המציאות היום יבליט מיד את החסר במימוש רבות מהבטחותיה:
"תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"? שאלתם את קהילת הממתינים באתיופיה, הנמקים שם שנים רבות עקב אי־קיום החלטת ממשלה מפורשת להעלותם?
"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה"? מתי ביקרתם בכפרים הערביים או הבדואיים בדרום?
"תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל"? שאלו את הנשים המוכות, העובדים הסוציאליים, המתמחים ברפואה, הצרכנים שנעשקו, הקשישים שנעקצו או נשכחו בקורונה. בִדקו את האכיפה הבררנית של הנחיות הקורונה, את הטלת הסגר הלא דיפרנציאלי משיקולים לא ענייניים, את היעדר דמי האבטלה לעצמאים או את אי־השוויון בנטל הגיוס לצה"ל.
"תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"? קראתם את חוק הלאום, ששכח את החצי השני של מגילת העצמאות? מצאתם נשים במפלגות האורתודוקסיות? בדקתם את שכר הנשים לעומת שכר הגברים באותם התפקידים? והאם הגזענות לא ביקרה בארץ בשנים האחרונות?
"תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"? שאלו את היהודים הרפורמיים ואת הזוגות שרצו להתחתן בנישואים אזרחיים. והאם גילויי איבה על רקע שונות אידיאולוגית או פוליטית התרחשו רק במדינות רחוקות?
אלה היו דוגמאות מועטות בלבד לערכי המגילה הנוכחים־נפקדים לא אחת במדינת ישראל של שנת 2021. המרחק בין הערכים המוצהרים ובין הערכים הממומשים הוא מה שמגדיר בפועל את דמותה של מדינה. בישראל דומה כי הפער הזה גדול מדי, לעתים גם בהתנהלות רשויות המדינה, אך בוודאי בהתנהלותם של לא מעטים מבין אזרחיה.
הכשרת הלבבות
מה ניתן לעשות כדי להחזיר את מדינת ישראל לייעודה? דומה כי החסר המורגש במימוש ערכי מגילת העצמאות במציאות הישראלית מתחיל בחסרונם בלבבות של הישראלים. ברחבת בניין אונסק"ו בפריז חקוק על לוח אבן בעשר שפות המשפט הבא: "מכיוון שמלחמות מתחילות במוחם של אנשים, במוחם של האנשים יש לבנות את הגנות השלום". אולי גם את המהלך למימוש הבטחות המגילה צריך להתחיל במוחותיהם של הישראלים, בהכשרת הלבבות. לצורך זה שוקד המרכז לקידום ההגינות בישראל על הכנת הצעה לקבוע בלוח האירועים הרשמי של מדינת ישראל, בשבוע שאחרי יום העצמאות, את יום מגילת העצמאות.
לאחר ששבוע קודם לכן מתקיים יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המזכיר לנו את המחיר היקר מכל ששילמו משפחות רבות כדי שמדינת ישראל תצליח לשרוד, לאחר שחגגנו בצדק את קיומה של המדינה ואת הישגיה ביום העצמאות עצמו - ראוי שיוקדש יום מיוחד לציון ערכי מגילת העצמאות, למהות שאותה רצינו ליצוק לתוך דמותה של מדינת ישראל על פי כוונת מייסדיה.
מצווה עלינו "להגות יומם ולילה" בעיקרי האמונה היהודית המופיעים בספר התנ"ך, כדי שיהיו תמיד על לוח לבנו, כך שאת מגילת העצמאות, ובעיקר את הערכים שנועדו לאפיין את דמותה של המדינה, ראוי לשנן ולהפנים לפחות פעם אחת בשנה. ביום זה יעסקו כל מערכות החינוך, התקשורת והמוסדות הציבוריים והממלכתיים בישראל בבירור המשמעויות וההשלכות של ערכי המגילה, וידאגו לקיים שיח ציבורי בנושא. באותה ההזדמנות, מומלץ גם לבחון את הפער הקיים בין הערכים המובטחים לבין המציאות היומיומית באותה השנה, תוך התוויית הדרך לצמצומו.
אם עצמאות היא קודם כל אחריות, תסייע דרך זו לבטא את אחריותנו להגשמת החזון הציוני במלואו, לתפארת מדינת ישראל.
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל