גם אחרי ששר ביטחון, בני גנץ, קיבל את ההחלטה הנכונה, לאחר עיכובים ממושכים ותמוהים, לפתוח את מעטפות החברה הזוכה במכרז הפרויקט הקמת קריית המודיעין החדשה בנגב, וגם אחרי שבית המשפט אישר את זכייתה של חברת "שיכון ובינוי" במכרז, הרמטכ"ל אביב כוכבי מסרב לקבל את הדין. לעמותת "ישראל למען הנגב" נודע לאחרונה, כי הצבא מעכב בימים אלה עבודות עפר חיוניות, שבלעדיהן אי אפשר להתחיל בביצוע הפרויקט. מתברר שרב-אלוף כוכבי - נישא על גלי האהדה הציבורית שלאחר מבצע "שומר החומות" - נחוש בדעתו לעשות הכל, אבל הכל, כדי למנוע, או לכל הפחות לעכב משמעותית, את מעבר המודיעין דרומה ולטרפד את אחד הפרויקטים הכי חשובים לנגב מבחינה כלכלית ואנושית. מתברר שבישראל, כמו בישראל, שום דבר לא ממש סגור גם שזה נראה סגור. 

המהלך של העברת בסיסי המודיעין לנגב הוא מהלך בעל משמעות היסטורית מבחינה לאומית. נזכיר כמה עובדות חשובות: העתקת בסיסי המודיעין של צה"ל לנגב - שמפוזרים כיום בקרקעות יקרות במרכז הארץ לקריית מודיעין אחת חדשה באזור לקית-עומר בנגב - אמורה לייצר מנוע צמיחה אדיר של כ-30,000 מקומות עבודה חדשים וכ-60 מיליארד שקלים פעילות כלכלית במהלך שני עשורים. דבר זה יושג הן באמצעות העסקת תושבי המקום, כולל בני הפזורה הבדואית, בפרויקט עצמו, והן, לאחר הקמתו, בחבירה של הצבא לתעשיית ההיי-טק ולאקדמיה, הגעת חברות בינ"ל וסטארט-אפים לאזור וביסוס האקו-סיסטם הטכנולוגי, שמתחיל להיווצר בנגב ועתיד להתחבר לפרויקטים נוספים כמו רובע החדשנות בבאר-שבע.

בימים אלה, שבהם תושבי הנגב סובלים מאבטלה חמורה בעקבות הקורונה, ולאחר תקופה לא קצרה של ירי טילים לאזור - שהביא בתורו לפגיעה כלכלית נוספת - לפרויקט זה נודעת חשיבות מיוחדת. לכולם ברור שהיציאה מהמשבר הכלכלי יכולה לבוא רק באמצעות פרויקטי תשתית לאומיים, כפי שקורה במדינות אחרות וכפי שמוצע על-ידי משרד האוצר אצלנו. במובן זה, פרויקט העברת בסיסי המודיעין לנגב והקמת קריית מודיעין חדשה ומודרנית לצרכי הצבא, עונה במדויק על ההגדרה של פרויקט תשתית לאומי. מדובר בהזדמנות היסטורית לממש, סוף-סוף, את חזון בן-גוריון להפרחת ושגשוג הנגב.

עוד נזכיר, כי הפרויקט אושר כבר לפני כ-20 שנה (שימו לב למשך הזמן בו מתבצעים פרויקטים לאומיים בארץ) כחלק מהמהלך הגדול של העתקת בסיסי צה"ל לנגב. הרציונל היה ברור: צה"ל יושב במחנות צבא מיושנים הנמצאים על קרקעות יקרות באזורי הביקוש במרכז הארץ. העתקם לנגב תשחרר קרקעות חיוניות לבנייה בגוש דן, תביא להקמתם של בסיסים ומחנות חדשים לצה"ל, התואמים את צרכיו של צבא מודרני, תביא לנגב אוכלוסייה חדשה של חיילים, קצינים ומשרתי קבע ותזרים דם חדש לאזור ותייצר בנגב מוקד טכנולוגי חדשני החיוני כל כך לישראל, שבה כל ההיי-טק מרוכז בצפיפות באזור ת"א-הרצליה.

חמישה שרי ביטחון, ארבעה רמטכ"לים, שלושה ראשי ממשלה - כולם תמכו בפרויקט חשוב זה. 

הרמטכ"ל הנוכחי מתנגד לפרויקט עוד מימיו כראש אמ"ן וממשיך בהתנגדותו גם כיום. הנימוקים מתחלפים מעת לעת. פעם זה היעדר פתרון תחבורתי לקציני המודיעין, ש"יאלצו" להגיע לדרום מהמרכז, פעם זה היעדר תשתית תומכת בקצינים ופעם זה חשש שקציני 8220 יעזבו את הצבא לטובת פרויקטים מפתים באזרחות. הטון משתנה, המוזיקה היא אותה מוזיקה. הרמטכ"ל - ונימוקיו עימו - רואה בנגב ארץ גזירה, או מושבת עונשין, משל הייתה סיביר. מי שחי בנגב יודע עד כמה האזור מציע היום רמת חיים ואיכות חיים שאיננה נופלת מזו של המרכז, ויעידו על כך אלפי המשפחות שנוהרות לכאן בעידן שלאחר הקורונה. 

במקום לגלות מנהיגות ערכית-ציונית - ברוח החזון שהתווה בן גוריון - ולקרוא לקציני המודיעין לרדת דרומה, הפך כוכבי למתנגד לפרויקט ועושה הכל כדי למסמס אותו. 

הדמיית קריית המודיעין (צילום: דוברות משרד הביטחון)הדמיית קריית המודיעין (צילום: דוברות משרד הביטחון)

הטיעונים שלו מקוממים. ראשית, משרד התחבורה הוציא לפועל את התכנון לקו מסילת הרכבת ת"א-ב"ש מתחנת להבים הקיימת לפתח הקרייה החדשה. מדובר על תוספת של 7 ק"מ בלבד של מסילת ברזל, שביצועה צריך להסתיים בזמן הקמת הפרויקט. הן האוצר, הן משרד התחבורה והן ראש הממשלה מחויבים לפרויקט זה, כאשר בנוסף יוקם קו רכבת קלה מתחנת הרכבת ב"ש-צפון ישירות לבסיס המודיעין.

טיעון אחר הרמטכ"ל על "היעדר מעטפת תומכת לאנשי הקבע" לא היה תקף גם ביום שכוכבי שחרר אותו לאוויר. המדינה, צה"ל, עיריית באר-שבע ואוניברסיטת בן-גוריון מתכוונים להעטיר על ראשם של קציני אמ"ן שפע של הטבות - רק שיבואו. דיור באיכות גבוהה אך בעלויות נמוכות, השכלה גבוהה במסלולים מיוחדים, תשתיות חינוך, תרבות, בריאות ורווחה מתקדמות, אפשרויות תעסוקה לבני הזוג, שת"פ טכנולוגי עם האוניברסיטה והתעשייה בפארק ההיי-טק המתקדם של באר-שבע - המוגדרת כאחת משבע ערי העתיד של ההיי-טק העולמי ע"פ מחקר של אוניברסיטת ברנדייס -  ועוד שפע של תנאים מיטיבים. 

אוניברסיטת בן-גוריון, למשל, השקיעה אלפי שעות אדם בהכנת תשתיות ומסלולים לימוד מיוחדים לקציני המודיעין. בין היתר מדובר על גיוס חברי סגל חדשים בתחומים רלוונטיים, בניית תוכניות לימודים מותאמות - עם התחשבות בצרכי הלומדים תוך כדי שירות - פעילות להגדלת תקציבי מחקר בתחומים רלוונטיים, תוך הידוק הקשר עם היחידות הטכנולוגיות של צה"ל והקמת מרכזי מחקר משותפים עם צה"ל, חיזוק מסלול תואר שני ייחודי באבטחת המרחב ובניית תואר שני ייחודי בכריית נתונים וביג-דאטה בהנדסת מערכות מידע. זאת בנוסף לתואר שני מותאם לאנשי צה"ל בהנדסת תעשיה וניהול, מדעי המחשב, הנדסת בניין ועוד ועוד.

אני מזכירה את כל ההטבות והתמריצים הללו עוד לפני שהזכרנו את הרציונל המבצעי של הפרויקט - שממנו ייהנו גם הקצינים עצמם - לרכז את כל יחידות המודיעין של צה"ל בקריה אחת, אחודה, חדשה ומודרנית, המותאמת לצרכי הצבא במאה ה-21. שפע כזה של תנאים אפילו טייסי חיל האוויר לא זוכים לו. 

אשר להון האנושי, אשר לפי איומי הרמטכ"ל עשוי לעזוב את המודיעין, כדאי לדעת שמרבית הקצינים ומשרתי הקבע ב-8200 ובאמ"ן מוכנים לרדת דרומה. הם מבינים את חשיבות המהלך למדינה ולנגב וגם עֵרים מאוד לתנאים המפתים שצה"ל מציע להם. אגב, מבלי לחשוף סודות מדינה, חלק מהעוסקים בעשייה מודיעינית, כבר פועל מבסיסים מרוחקים - ממוצב החרמון שבצפון ועד למקומות ברחבי הנגב שבדרום.

אינני מאמינה כי הקצינים הצעירים שרואים ביחידות המודיעין הטכנולוגיות של צה"ל, ובמיוחד 8200, מקפצה חשובה לאזרחות ייפרשו מהן רק בשל המעבר לנגב. אין לזלזל כמובן בתחרות העזה על הטאלנטים מצד השוק האזרחי. היא קיימת ודיון בה חורג ממסגרת מאמר זה, אך פיתוח הנגב הוא משימה לאומית ממדרגה ראשונה ולכן חשיבותה עולה גם על אפשרות, לא גדולה, של עזיבת כוח אדם את צה"ל. אגב, מרבית הקצונה הבכירה בחיל האוויר משרתת בנגב מזה שנים רבות ומעולם לא הועלתה טענה שבגלל שירותם בנגב הם מעדיפים פרישה. קביעה זו של הרמטכ"ל כוכבי מעוררת תמיהה. 

אני קוראת מכאן לרמטכ"ל כוכבי - שאני מניחה שהוא רואה את עצמו מנהיג פוליטי בעתיד - לא להכתים את הקריירה המפוארת שלו בהתנגדות לפיתוח הנגב. עליו להפגין מנהיגות ולהכריז "אחריי לנגב" לכל קציניו ופקודיו מהצבא בכלל ומהמודיעין בפרט. אני קוראת שלא לאפשר לאיש אחד, חשוב ככל שיהיה, להחזיק את הנגב כבן ערובה. אנחנו, תושבי הנגב, לא נרשה זאת ואני מתחייבת כאן שפעילי עמותת "ישראל למען הנגב" ייצאו למאבק חזיתי כדי לבטל את החסם שהניח הרמטכ"ל בפני מימוש הפרויקט. יותר מזה, הנגב הוא כבר לא אזור נידח מבחינה פוליטית שאיש לא איכפת לו ממנו. מדובר היום במחוז בחירה של מאות אלפי בוחרים היודעים לתגמל ולהעניש על עשייה או אי-עשייה ויעיד על כך הביקוש לתיק הנגב והגליל. 

לנגב יש כיום הנהגה אזרחית חזקה ולמודת קרבות והיא נחושה שלא לאפשר את המשך הזנחת הנגב מבחינה חברתית וכלכלית. לא נסכים להתגודד בסוף התור. נפעל בכל האמצעים האפשריים במדינה דמוקרטית על מנת להשמיע את קולנו ונפעיל את הלחצים על מקבלי ההחלטות למען יוגשם, סוף-סוף, הפרויקט החשוב ביותר בנגב מאז הקמת המדינה, שעיני כל תושבי הנגב נשואות אליו.

הכותבת היא יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב"