ממבט קצר על מדורי הנדל"ן בחודשים האחרונים ניתן להבין שהנושא החם בעולם הנדל"ן בישראל הוא התחדשות עירונית. יותר ויותר שכונות ותיקות עוברות מתיחת פנים מואצת, ומשכונות מנומנמות הן הופכות בן רגע לשכונות אטרקטיביות המושכות יזמים, משקיעים ואוכלוסיות חדשות שלעתים דוחקות החוצה את האוכלוסייה הוותיקה. נשאלת השאלה: האם לא הגיע הזמן שנדבר על התחדשות עירונית גם במונחים חברתיים ולא רק כלכליים?

בישראל התחדשות עירונית היא צורך לאומי לפתרון מצוקת הדיור. על פי נתונים של מכון הגר ואוניברסיטת תל אביב, עד שנת 2040 הציבה המדינה יעד של יותר מחצי מיליון יחידות דיור באמצעות התחדשות עירונית. שנים רבות העבודה הקהילתית נעדרה כמעט מעולם הבינוי והתכנון, אשר מבוסס על עקרונות תכנוניים ארוכי טווח ומנוהל לרוב על ידי שיקולים כלכליים.

אולם לאחרונה אנו מבינים את ההשלכות של מהלך זה המתבטא כאמור בתהליכי דחיקה של האוכלוסייה הוותיקה. כלומר, מצד אחד תהליך ההתחדשות מביא אוכלוסיות צעירות המכניסות כוח רענן אל השכונה, ומנגד האוכלוסייה הוותיקה נדחקת החוצה בתהליך של ג'נטריפיקציה.

לרוב מדובר בשכונות עם אוכלוסייה במצב סוציו־אקונומי לא גבוה. על המדינה, היזמים והרשויות המקומיות להבין שתהליך זה מחייב התייחסות מעמיקה להיבטים הקהילתיים תוך שיתוף ומעורבות האוכלוסייה המקורית. ההתחדשות העירונית המסיבית בשנים האחרונות היא הזדמנות לשילוב כוחות ולשיתופי פעולה נרחבים בין כלל השחקנים בזירה. המשוואה חייבת להשתנות - היתכנות פרויקט להתחדשות עירונית צריכה להיות מותנית גם בהתחדשות קהילתית.

כך למשל, לראשונה בישראל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי יצאה בקול קורא אשר מחייב יזמים במכרז התחדשות עירונית לחבור לארגון חברתי ולרשות המקומית. היזמיות "אפריקה התחדשות עירונית" ו"קבוצת ביתא" זכו בשיתוף עם ארגון "ארץעיר" במכרז למתחם התחדשות עירונית חברתית בקריית אליעזר שבחיפה. מדובר בפרויקט חדשני שבו הממשלה הבינה כי לצד התכנון הפיזי, יש חובה בבניית תשתית קהילתית לתהליכי השינוי הרחבים שעתידים להתרחש.

גם בשכונות חדשות שאינן במסגרת תהליכי התחדשות של פינוי ובינוי, ניכר כי הצרכים הקהילתיים מעוררים עניין בקרב יזמי נדל"ן, שמבינים שעליהם לייצר ערך מוסף עבור הדיירים. אותם יזמים משקיעים חלק מתקציב השיווק באלמנטים של בינוי קהילה כמו העסקת רכזת קהילה, השקעה במועדוני דיירים משותפים ובניית תשתיות קהילתיות נוספות. הרעיון הוא לחזק יוזמות של תושבים להגברת תחושת השייכות והחיבור למקום.

בשנים האחרונות, אנחנו בארגון "ארץעיר" מעורבים בליווי תושבים בחמישה מוקדים בארץ המצויים בתהליכי התחדשות. לאחר עבודה עם אלפי תושבים אנו יודעים לומר כי נדרשת עבודה קהילתית כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט. כדי להבטיח זאת, על המדינה לחייב כל מכרז להתחדשות עירונית בתוכנית התחדשות קהילתית, שתפעל לחיזוק יכולת ההתארגנות של התושבים, לחיבור ביניהם לבין הרשות ושחקנים נוספים בזירה, ותשכיל לנצל את הידע הרב שנצבר בעבודה הקהילתית לתכנון השכונה על מנת להביא לתכנון עירוני שמיטיב יותר עם כולם.

הכותבת היא מנהלת תחום התחדשות עירונית קהילתית בארגון "ארץעיר" אשר יקיים ב־1 במאי את כנס "קהילה.בניין.עיר" בחיפה.