לראשונה בתולדות ישראל הבחירות לכנסת ה-21 לא הובילו לכינון ממשלה, והכנסת פיזרה את עצמה כחודש לאחר השבעתה. בשלוש וחצי השנים מאז, התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות, שהובילו להקמת שתי ממשלות שכיהנו פרק זמן קצר. בתקופת כהונתן ריחף סימן שאלה תמידי על המשך קיומן.
אירועים אלו הובילו את מדינת ישראל למשבר פוליטי מתמשך שהוביל לחוסר יציבות שלטונית.
עם כתיבת שורות אלו, מתגבשת ממשלת ישראל ה-37, ממשלה שעל פי התחזיות צפויה לכהן לכל הפחות ארבע שנים. רבות כבר נכתב על הצורך בממשלה יציבה. ראשי המפלגות שהתמודדו בבחירות האחרונות זיהו את הרצון של העם ביציבות, והדגישו את המסר הזה כמרכזי בקמפיין הבחירות.
זה אכן השפיע על הבוחרים, שהצביעו ברגליים ליציבות! העם רוצה יציבות, בין היתר, כי מערכות הבחירות התכופות מייצרות שיח ציבורי רעיל, שמרבית האנשים סולדים ממנו.
העם צריך יציבות, כי אנו מתמודדים עם בעיות רבות, שעל מנת לפתור אותן, יש צורך בממשלה יציבה ומדיניות סדורה. יוקר המחיה, צורך בהגברת הבטחון האישי ומשבר התחבורה אלו רק דוגמאות.היציבות הזו חשובה גם למגזר נוסף שנפקד מהשיח, המגזר העסקי.
מאז נכנסנו למשבר הפוליטי במדינת ישראל, ישנו חוסר ודאות ביחס למדיניות הממשלה בנושאים כלכליים. ממשלות המעבר במדינת ישראל, באופן מסורתי, מוגבלות מאוד בפעילות שלהן ומרבית הפעילות השוטפת שלהן תלויה באישור החשכ"ל והיועצים המשפטיים.
לאור רצף ממשלות המעבר, אלו האחרונות דווקא הצליחו לקדם נושאים שונים, ואף ניתן להן מעט יותר חופש פעולה ליישם ולבצע תוכניות שונות.
על אף זאת, אין דין יישום תוכניות המשכיות כדין מדיניות חדשה, קוהרנטית, משולבת ומתואמת עם יתר משרדי הממשלה. מדיניות כזו מבהירה לכל בעלי העניין מהם הנושאים הבוערים, וכיצד הממשלה מתכננת לטפל בהם. בין אם במגזר העסקי יאהבו תוכניות כאלו, אחרות, או בין אם לאו, הוא יידע כיצד להיערך לכך בצורה המתאימה.
תקציב המדינה לשנים 2024-2023 יאושר כ-145 יום ממועד השבעת הממשלה, ואישורו מלווה בחקיקת חוק ההסדרים, המביא לידי ביטוי את סדרי העדיפויות של הממשלה.
מעבר לכך שתחושת הוודאות לגבי יציבות הממשלה תאותת זאת למגזר העסקי, היא גם תאותת זאת לדרגי המקצוע במשרדים הממשלתיים. אוירה שכזו תוביל לכך שהדרג המקצועי יוכל להציג בפני השרים תוכניות ויוזמות ארוכות טווח, שפירותיהן ייקצרו בעתיד.
ישנן סוגיות כלכליות רבות שדורשות החלטת מדיניות לפתחה של הממשלה החדשה, ביניהן הערכות ליישום תכנית המטרו, מדיניות הממשלה בנוגע למשבר בענף ההייטק, מדיניות משרד התחבורה לתיעדוף התחבורה הציבורית, מדיניות משרד להגנה״ס בנוגע לעמידה ביעדי האקלים, מדיניות בנוגע לעובדים זרים ולהיתרי עבודה לפלסטינים מעזה, הקמת שדה תעופה משלים ומיקומו ועוד.
הפחתת העיסוק בסוגיות הפוליטיות, עיסוק שהוא הכרחי בחמישה סבבי בחירות, ועצם הקמת הממשלה החדשה - יסייעו בהכרח ליצירת וודאות ויציבות. האתגר של הממשלה החדשה יהיה לחזק את האמון של המגזר העסקי בכך שיש ממשלה בירושלים, ממשלה שבכוונתה להשלים את ימיה, ולפעול בהקדם לגיבוש מדיניות ויישומה לאורך זמן.
הכותבת הינה מנכ"לית גלעד לובינג