בשיא תקופת הטילים ב־2006, הממשלה החליטה למגן באופן חלקי בלבד את בתי הספר של ילדי עוטף עזה משיקולים של חיסכון תקציבי, וזאת אחרי שרקטה נפלה בסמוך לבית ספר בשדרות. המדינה אמרה באופן מפורש לילדי העוטף שהם לא מספיק חשובים על מנת שהיא תשקיע במיגון בתי הספר.

היה זה בג”ץ שקבע שההחלטה הזו חורגת מתחום הסבירות, ושהממשלה מחויבת לשמור על ביטחון אזרחיה ולמגן באופן מלא את בתי הספר בעוטף עזה. ומה אם הממשלה הייתה פשוט פוסלת את הפסיקה החשובה הזו של בג”ץ?

כולנו למדנו בשיעורי אזרחות על החשיבות של שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. ברגע ששוללים מאחת מהן את הכוח לבקר או לאזן, היכולת שלנו להתנהל כדמוקרטיה נפגעת, היכולת לרמוס ולדרוס קבוצות מסוימות גוברת.

בג”ץ הכריע באופן שאכזב אותי לא פעם, וגם אני מאמינה שלמערכת המשפט בישראל יש הרבה מקום להשתפר, אבל מלבד שמירה על מבנה הדמוקרטיה, לבג”ץ יש גם ערך סגולי כקו ההגנה האחרון של האוכלוסיות המוחלשות במדינה. פגיעה בו היא פגיעה באותן אוכלוסיות.

רק לאחרונה בג”ץ אסר על ניתוקי חשמל לכ־300 אלף משפחות הנמצאות במצב כלכלי קשה - מה שבית המחוקקים הישראלי לא הצליח לעשות. ב־2012 ביטל סעיף שאפשר לביטוח לאומי לא להעניק גמלת הבטחת הכנסה לאזרחים שמחזיקים ברכב, וב־2009 הוא ביטל את הפרטת בתי הסוהר ומנע מאיתנו להפוך לארצות הברית, שבה בתי הסוהר וכליאה מוגברת הפכו לאינטרס כלכלי של בעלי הון.

אנחנו לא יכולים לשכוח מה תפקידו של בג”ץ בכל הקשור לסוגיות חברתיות: כשהמדינה מפקירה את אזרחיה המוחלשים, בג”ץ מהווה קרש הצלה. כשהמדינה מפלה בין קבוצות, בג”ץ דואג לאזן ולקדם שוויון.

המשמעות של פסקת ההתגברות תקפה לא רק לבג”ץ, אלא לציבור כולו - התגברות של החזקים על חשבון החלשים, התגברות של הרוב על פני המיעוט, התגברות של אילי ההון על גבי העובדים. היא גם תבוא על חשבון נשים, ילדים ומי שגם ככה החיים פה קשים להם, והמדינה והמערכות שכחו אותם מאחור.

כמעט לכל חוק אפשר להשיג 61 בקונסטלציה פוליטית כלשהי. יכול להיות חוק שיבטל חובת שכר מינימום לאוכלוסייה מסוימת או שיאסור שביתה של עובדות ועובדים באופן מוחלט; יכול להיות חוק שיאפשר להכריח נשים לשבת בספסלים האחוריים של האוטובוס או כזה שיאשר הפרדה על רקע אתני בבתי ספר. ולא מדובר ברעיונות תלושים, אלא בסוגיות קיימות ונוכחות.

הממשלה העתידה מציבה לה כמטרה לקדם ערכים שמרניים כמו קידום הפרדה על בסיס מין, תקצוב מפלה, פגיעה בזכויות נשים ואזרחים ערבים או להט”בים. אסור לנו לעצום עיניים, דמוקרטיות לא נופלות ברגע אחד.

המלחמה על בג”ץ היא מלחמה על לבה של הדמוקרטיה הישראלית, אבל לא פחות, היא סוגיה חברתית מובהקת. היא מלחמה למען האוכלוסיות המוחלשות, העניים והמיעוטים, למען הילדות והילדים שלנו. במשך שנים עשו דה לגיטימציה למערכת המשפט, לבג”ץ, ובמקום לתקן ולשפר החליטו להחריב הכל. לא ניתן שישנו את פני המדינה שלנו, אנחנו ניאבק בהם בכל הכוח ונתגבר. 

הכותבת היא ח"כ מטעם מפלגת העבודה