היחסים עם ארצות הברית, אבן ראשה בביטחון הלאומי שלנו, הולכים ומידרדרים מאז הקמת ממשלת הימין הקיצוני. שני יהודים עומדים כיום בראש מדינות: מבין שניהם בחר הנשיא ביידן לבקר את המנהיג היהודי זלנסקי שנאבק בעד הדמוקרטיה של ארצו אוקראינה, ולא להזמין את המנהיג היהודי נתניהו שפוגע בדמוקרטיה של ישראל ובדיוקנה המוסרי. זו המחשה להידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל בשל המהפכה המשטרית ושאיפות הסיפוח.

בזמן ששרים בממשלה מאשימים את האופוזיציה בעידוד BDS, אותם שרים עושים שמות במה שנותר מקלסתרה של ישראל: כך למשל, שר התפוצות עמיחי שיקלי מרשה לעצמו לנזוף באמריקאים וקורא להם לעסוק בענייניהם מבלי להבין איזו עזות מצח גלומה בדבריו. את הגפרור שזרק שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ למדורת יחסיה הבינלאומיים של ישראל בדמות האמירה כי על ישראל “למחוק את חווארה”, גם אלף הסברים ותירוצים לא יצליחו לכבות. קשה לזכור מתי זכתה התבטאות של שר בכיר לכזו שאט נפש מהממשל האמריקאי. ההתפתלות של סמוטריץ’ ושל נתניהו אחריו לנוכח התגובה האמריקאית מלמדות עד כמה היא משפיעה ואפקטיבית.

בחודשים שעברו מאז הקמתה, הצליחה הממשלה להבעיר את הרחובות, לפגוע בלכידות החברתית ולהחריף את העימות עם הפלסטינים, אבל לא פחות, הממשלה הצליחה לייצר נזק היקפי חסר תקדים למעמדה וליחסיה הבינלאומיים של ישראל. הסימנים נערמים מדי יום: דחיית הביקור של ראש הממשלה באיחוד האמירויות; יותר מחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד, נתניהו עדיין לא קיבל את ההזמנה המסורתית להגיע לבית הלבן; בנוסף, הממשל האמריקאי מחרים את שר האוצר סמוטריץ’ שלא יזכה להיפגש עם גורמי ממשל בביקורו בוושינגטון. יתר על כן, בכירי הממשל מגיעים לכאן בזה אחר זה לעשות סדרת חינוך לממשלת ישראל. אותם בכירים לא משאירים את הביקורת מאחורי דלתות סגורות, אלא דואגים להשמיע אותה.

נתניהו המקורקע מחפש בנרות הזדמנויות טיסה. תחילה לנשיא צרפת מקרון. אחר כך סידר לעצמו סוף שבוע אצל ראשת ממשלת איטליה ג’ורג’ה מלוני, וניתן להניח שבקרוב יירשמו ביקורים בבודפשט אצל החבר אורבן ואולי בוורשה, שתי הבירות שנותנות לנתניהו השראה בבואו לפגוע בדמוקרטיה.

הבידוד המדיני בא לידי ביטוי לא רק בצמצום אפשרויות הטיסה של משפחת נתניהו, אלא גם בנזיפות פומביות בממשלת ישראל מהאיחוד האירופי וממדינות בעולם. אפילו פולין ואיטליה הצטרפו לגינויי האלימות “משני הצדדים”. סימן שלא לעולם חוסן גם כשמדובר במי שנתניהו מחשיב כשותפים לדרך. ככל שבן גביר יגשים את שאיפתו להפוך את המשטרה לכלי פוליטי, משעה שסמוטריץ’ יספח את הגדה וימשיך בדבריו מעוררי החלחלה, וכאשר חברי כנסת מהקואליציה ימשיכו להריע לטרוריסטים יהודים בחווארה ובמקומות אחרים, כך תהפוך ישראל למבודדת ומצורעת יותר ויותר.

ישראל תלויה ביחסן של מדינות העולם החופשי. אם היא תנסה לחקות את שיטת המשטר במדינות בעלות משטר סמכותני, סופנו שנעמוד בפינת הענישה הבינלאומית, עם ויקטור אורבן שהצליח להרוס את הכלכלה ההונגרית ולהביא להגירה המונית. לפינת הענישה, ובהיעדר גיבוי אמריקאי, יש משמעויות מוסריות, מדיניות, כלכליות וביטחוניות שקשה להפריז בכוחן. מי שמערער את מעמדה הבינלאומי של ישראל פוגע בביטחונה בכל היבט אפשרי. כרגע, קואליציית הקיצונים עושה את זה טוב יותר מכל שונאינו. 

הכותב הוא מנכ"ל J Street ישראל