גם בתקופה האפלה ביותר בתולדות האנושות, גם כאשר השמידו מיליונים מקרבם ואלה שהצליחו לשרוד נעו בין חיים למוות, מי ברעב ומי במגיפה, עדיין היו אלה היהודים שהיוו את נקודת האור לעולם כולו בשמירה, קידום והפצת בשורת הדמוקרטיה ומגילת זכויות האדם, אחרי אימת השואה.
הימים הם סוף מלחמת העולם השניה, העם היהודי כמעט ונכחד, מי ששרד, עשה זאת בתנאים לא אנושיים. משפחות שלמות נמחקו מעל פני האדמה, מוכים וחבולים אלה ששרדו, לא היה להם לאן לחזור. הצורר הנאצי השמיד קהילות שלמות, מסורות שנמשכו מאות שנים. העולם כולו ניסה לעכל את המציאות החדשה והנוראה.
והנה, מנקודת השפל הכי כואבת של העם היהודי מאז ומעולם, שרידי העם היהודי יוצאים לשני מהלכים מגה חשובים שישפיעו מאות שנים מאוחר יותר על העולם כולו בכלל ועם היהודי בפרט: הקמת מדינת ישראל וכינון מגילת זכויות האדם של האו"ם. דווקא אלה שהתנהגו אליהם כמו חיות, ניסו להשמיד ולאבד אותם, דווקא מתוכם בוקעים קולות של תקווה, מבצבצים נקודות אור לרחבי תבל.
סביר להניח שרבים מאיתנו נתקלו בשם רנה קאסן, אותו בית ספר תיכון בירושלים, אבל כמה מאיתנו באמת יודעים על פועלו של האיש שאותו תיכון ירושלמי קרוי על שמו?
ובכן רנה סמואל קאסן או בשמו העברי שמואל קצין היה משפטן יהודי ציוני צרפתי ממשפחה ספרדית. קאסן נלחם ונפצע במלחמת העולם הראשונה. היה נציג צרפת בחבר הלאומיים בין השנים 1924-1938. עם פרוץ מלחמת העולם השניה וכיבוש צרפת, היה בין הראשונים שהצטרפו לממשלת צרפת הגולה ולשארל דה גול, והיה דמות משמעותית עם סיום המלחמה, היה זה רנה קאסן שניסח את הטיוטה הראשונה של ההכרזה בדבר זכויות האדם של האו"ם ואף היה חבר בוועדה לזכויות האדם של האו"ם.
על פועלו בכתיבת 'ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם' זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1968. בשנת 1946 עזר רנה קאסן לייסד ועמד בראש מועצת הארגונים היהודיים העולמיים, ארגון זכויות אדם יהודי. קאסן לחם כל חייו למען זכויות היהודים בצרפת ונחשב לפעיל ציוני חם ואוהב.
כלומר, כל סיפור ייסוד מגילת זכויות האדם של האומות המאוחדות נשאב מהרוח היהודית, אותה רוח שהצורר הנאצי וצוררים אחרים לכל אורך ההיסטוריה לא הצליחו לשבור או לדכא. זו גם החותמת הטובה ביותר לתפיסה לפיה דמוקרטיה וערכים ליברלים הגיעו מהתפיסה היהודית ארוכת השנים.
מאז ומתמיד היהדות החזיקה בערכים לאומיים ואוניברסליים. כך היה בשעתה הקשה של היהודית אחרי אימת השואה וכך גם בימים אלו, אבל לצערנו שכחנו את זה.
בתקופה הזאת יש לנו משימה, לייצר את החיבור המחודש בין יהדות ודמוקרטיה, להזכר שהגישה לפיה יהדות ודמוקרטיה הם ערכים מנוגדים, היא פשוט מוטעית, ולבנו מחדש, מתוך היהדות את החיבור בין יהדות ודמוקרטיה, ובכך את החיבור בין שני חלקי העם שלנו. זאת המורשת של רנה קאסן וחבריו בארגונים היהודיים והציונים שהיו מגדלור של אור ותקווה לעולם כולו, בימים האפלים של סיום מלחמת העולם השניה.