כמו לקיץ, גם לחורף יש מקצועות ייחודיים משלו, שבעליהם מוצאים את הפרנסה בעיקר בעונה הקרה. הקרמבו-מן, בעל מרקייה יצרן שמיכות הפוך, משווק חופשות הסקי ומתקין דודי השמש מספקים הצצה לתקופה העמוסה של השנה אצלם. 



"קרמבו מתקשר לחורף, אבל אני מנסה לחנך שאפשר לאכול קרמבו לאורך כל השנה"


"זה ממתק הילדות האהוב עלי בעולם", אומר שי גולן (37), קונדיטור וקרמבו־מן, שהקים לפני כשנתיים את הדוכן "הקרמבו של שי גולן" בקניון עזריאלי בתל אביב. הוא גם עושה משלוחים של הקרמבו שהוא מייצר, וגם מספק אותם לאירועים. "היה לי זיכרון טוב ממנו, ומאוד הופתעתי שאף אחד לא לקח את הקרמבו שלב אחד קדימה, והוא נשאר במשך שנים רק בשני הטעמים הקלאסיים: וניל ומוקה. אצל רוב הישראלים קרמבו מתקשר לחורף, אבל אני מנסה לחנך אותם שאפשר לאכול קרמבו לאורך כל השנה".



גולן החליט להפתיע, ובשנתיים האחרונות הוא הספיק להכין כבר יותר מ־100 טעמים, חלקם אפילו קצת "משוגעים", למשל קרמבו "גולדן" (המורכב משלושה סוגי לימונים ממקומות שונים בעולם); קרמבו "סניקרס" למבוגרים - קרמבו קפה קלאסי היושב על ביסקוויט שממולא גנאש שוקולד ובוטנים מלוחים; וקרמבו "קסיס־ליים" - קרמבו שמזולף חצי־חצי ובכל ביס אוכלים גם ליים וגם קסיס ביחד.



שי גולן וקרמבו. צילום: דניאל לילה
שי גולן וקרמבו. צילום: דניאל לילה



כיום, בכל יום אפשר למצוא בדוכן שלו 16 טעמי קרמבו מתחלפים. "הקהל שלי שונה בחורף ובקיץ", מספר גולן, "בחורף אלה אנשים שאוכלים קרמבו כי זה חורף, ובקיץ אלה אנשים שמתגעגעים אליו".



כדי להצליח לחדור ללבם וקיבתם של הלקוחות גם בקיץ, מכין גולן בעונה החמה מהדורות מיוחדות של קרמבו קר. "הלקוח בוחר איזה קרמבו הוא רוצה, אני מקפיא אותו במקום על ידי חנקן נוזלי, וזה יוצא כמו סוג של גלידה", הוא מסביר.



מהו הלהיט שלך לחורף הזה?
"לקראת הסילבסטר, למשל, הכנתי מהדורה מוגבלת של קרמבו עם אלכוהול, וצפויות עוד הפתעות רבות". 



"אנשים לא רגילים לאכול מרק בקיץ, למרות שבירושלים גם בקיץ יש ערבים קרים"


"עונת החורף בעצם מחזיקה את העסק שלי", מספר נועם פרנקפורטר (38), הבעלים של "המרקייה" ברחוב כורש בירושלים. זוהי מסעדה שמושתתת רוב־רובה על מרקים, ומציעה כל יום שישה־שבעה סוגי מרקים משתנים, למשל מרק כתום, מרק עדשים, מרק ארטישוק ירושלמי, מרק שעועית ועוד. כל המרקים צמחוניים וטבעוניים.



"המקום קיים קרוב ל־20 שנה. הוא הוקם על ידי שתי נשים בשם עלמה ואורית, ואני רכשתי אותו בשנת 2002", הוא ממשיך. "מלכתחילה זו הייתה מרקייה ואני שמרתי על הקונספט הזה. אני חושב שמרק זה משהו שאנשים מחפשים בערב ירושלמי קר וגשום. זה משהו חם להתחמם איתו, ומובן שגם אני באופן אישי אוהב מרקים".



נועם פרנקפורטר. צילום: נילי מרקוביץ'
נועם פרנקפורטר. צילום: נילי מרקוביץ'



פרנקפורטר מודה ש"התקופה החזקה שלנו היא לגמרי בעונות החורף. עדיין לא הצלחנו לפענח איך להביא את אותו מספר לקוחות גם בקיץ, למרות שהוספנו לתפריט גם מנות כמו חומוס וסלטים. בישראל אנשים לא רגילים לאכול מרק בקיץ, למרות שבירושלים גם בקיץ יש ערבים קרים, וכן, יש אנשים משוגעים לדבר שמגיעים אלינו".



איך שורדים מבחינה כלכלית כשהפרנסה היא עונתית?
"ניסינו לצמצם את שעות הפעילות שלנו בקיץ האחרון, ואולי השנה אסגור את המקום בחודשים יולי־אוגוסט".



איזה מרק הישראלים הכי אוהבים?
"את המרק הכתום, העשוי בעיקר מבטטה, וגם מדלעת ומגזר. אנחנו מוכרים ממנו הכי הרבה. כל מרק אצלנו מגיע עם לחם שחור, פסטו, חמאה או טחינה, ועולה 30 שקלים".



הכנסתם מרק חדש כלשהו לתפריט לרגל החורף?
"מרק דלעת וכרישה עם חומוס ולימון. הכנסנו אותו ממש עכשיו, ואנשים מאוד אהבו". 



"מחדשים שמיכות פוך לפני החורף או אחרי הקיץ. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת"


"אנשים באים אלינו עם שמיכת הפוך הישנה שלהם, אנחנו פורמים את השמיכה, מכבסים את הפוך במים וסבון, מייבשים, שמים בד חדש, מוסיפים קצת פוך ויש להם שמיכה חדשה לגמרי", מספר שלום הירש, הבעלים של "אולגה - מוצרי פוך טבעי".



הירש (65), הוא דור שני לעסק שהקימה אמו, אולגה ז"ל, בפתח תקווה בשנת 1970. "אמא עלתה ארצה מרומניה בשנת 1961, ועוד ברומניה היא תפרה שמיכות פוך בבית", הוא מספר, "כיום עיקר העסק שלנו הוא מוצרי פוך טבעי: חידוש שמיכות פוך ישנות וקניית מוצרי פוך".



הירש מסביר שתהליך חידוש שמיכת הפוך נעשה בנוכחות הלקוח, "ולוקח בסביבות שעה וחצי לשמיכה. העלות היא כ־350־500 שקלים, תלוי כמה פוך שמים בפנים. "זה בעצם חצי מהעלות של שמיכה חדשה שקונים, ואנשים מקבלים שמיכה חדשה במחיר נמוך".



שמיכות אולגה. צילום פרטי
שמיכות אולגה. צילום פרטי



למה שלא אכבס בעצמי את שמיכת הפוך במכונת כביסה?
"לכבס אין בעיה, אבל לא תצליחי לייבש פוך בתוך בד אטום. אצלי יש מכונת ייבוש מיוחדת לפוך שמשלבת חום עם קרני מיקרו, שמוציאים את הרטיבות בצורה מושלמת מתוך הפוך עצמו".



איך אדע לבחור בחנות שמיכת פוך טובה?
"קודם כל, כשמדברים על פוך, בדרך כלל מתכוונים לפוך טבעי, למרות שגם לשמיכות סינתטיות קוראים בטעות שמיכות פוך. אבל, כאמור, אין קשר בין שמיכת פוך טבעי לבין שמיכה סינתטית. אם את מחפשת שמיכת פוך איכותית, את צריכה לחפש את התווית. על התוית צריך להיות רשום כמה אחוז של מוך או פוך יש בפנים, וכמה אחוז נוצות. ככל שאחוז הפוך או המוך יותר גבוה, כך השמיכה איכותית יותר. כלומר, ככל שהשמיכה שוקלת פחות, אך מצד שני היא תפוחה יותר, היא נחשבת איכותית יותר".



איך בעצם מתנהלים בעסק עונתי?
"בדרך כלל, אנשים מחדשים את שמיכות הפוך לפני החורף או אחרי הקיץ. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. זה נכון שבקיץ יש כמה חודשים חלשים יותר, אבל אנחנו מוכרים גם מצעים ועושים דברים נוספים". 



"אנחנו משווקים 13 אתרי סקי בצרפת, וחושבים מה לעשות בעונת הקיץ"


"אנחנו מנסים למצוא פתרונות גם לחופשות בחודשי הקיץ, כי בטווח הארוך אי אפשר להתפרנס רק מהחורף", אומר יותם עידן (31), ממייסדי המיזם התיירותי־טכנולוגי WeSki (עם דוד בן זימרה, בן לנג ורועי צין). "יש צוות של עובדים שאתה בונה אותו לחורף. חלק מהצוות נהיה פשוט לא רלוונטי לקיץ, ואז צריך למצוא פתרונות אחרים, גם כדי לשמר את הצוות ולא לאבד אותו".



המיזם, המתעתד לעשות מהפכה בשוק חופשות הסקי בארץ ובעולם, הושק באוקטובר האחרון, והוא מאפשר לחובבי סקי אפשרויות של חופשות מותאמות אישית. מדובר בעצם בחופשות Tailor Made ייחודיות עבור משתמש או קבוצה, הנבנות באמצעות אלגוריתם מיוחד וכוללות טיסות, העברות, לינה וסקי פס (כרטיס למעליות הסקי). כמו כן, כל אחד מחברי הקבוצה יכול גם לבחור אם להביא ציוד מהבית או להשכירו במקום, או להחליט אם לקחת שיעורי סקי עם מדריך, או לגלוש באופן חופשי במתחם ללא שיעורים. בהתאם לבחירה, מחיר החופשה מתעדכן לכל אחד מחברי הקבוצה בנפרד.



"החודשים דצמבר־אפריל הם העונה שבה מתבצעות חופשות הסקי בפועל", מספר עידן. "כבר באוגוסט רואים טפטופי הזמנות, אבל המסה הקריטית של אנשים מזמינה את חופשות הסקי החל מאוקטובר ועד ינואר".



למה בעצם מראש בחרתם לעסוק בענף שממוקד בחורף?
"כי בתור חובבי סקי וכלקוחות של המוצר במשך שנים, זיהינו בעיה שמשותפת לרבים מהמזמינים את החופשות הללו. מבחינת השוק, התאים לנו להתחיל מהמקום הזה של הקושי שמצאנו, שקיים גם במדינות אחרות".



מהו הקושי הזה?
"לארגן חופשת סקי מלאה שכוללת טיסה, העברות, לינה, סקי פס, ציוד סקי ושיעורים - זו עבודה שדורשת המון זמן, ידע ואנרגיות. אנחנו בעצם נותנים מקום אחד שמפשט את כל התהליך. החלום שלנו היה לסייע לקבוצות בכל העולם לבנות חופשות סקי בקלות ובגמישות מקסימלית. אני מאמין שהמיזם ישנה את הדרך שבה גולשי סקי מזמינים את החופשה שלהם, ויחסוך מהם את הצורך לדבר בטלפון עם סוכני נסיעות".



האם מיזם שמתמקד רק בסקי הוא אכן מוצדק?
"יחסית למרחק שלנו מהרי האלפים והעובדה שאין לנו בתרבות בעצם חיבור לעולם הסקי כמו שיש באירופה, הישראלים בהחלט יוצאי דופן באהבה שלהם לסקי. בישראל יש בשנה כ־50 אלף גולשי סקי וסנובורד. כרגע אנחנו משווקים 13 אתרי סקי בצרפת, וכאמור חושבים מה לעשות בעונת הקיץ". 



"אנשים בפאניקה לקראת החורף. רוצים 'כאן ועכשיו', חייבים שיהיו להם מים חמים"


"בחורף ישנה עלייה בתיקונים ובהחלפות דודים וקולטים כתוצאה משימוש מוגבר, מפני שמדליקים המון את הדוד באמצעות חשמל, וגם כתוצאה מכך שמאוד קר", מספר ליאור דדון (32), הבעלים של "עוצמה - דודי שמש ומערכות סולריות". "שינויי הטמפרטורה מחלישים את המוצר וגורמים לו או להתפוצץ או לנזול, או שקורה בלאי כזה או אחר. לכל עונה יש תיקונים משלה, והדברים הנפוצים ביותר בחורף הם החלפה של גופי חימום, החלפה של מאיץ חימום מהיר וניקוי והסרת אבנית מתוך הדוד".



דדון מעיד שהתקופה הנוכחית עמוסה במיוחד: "אנשים נמצאים בפאניקה לקראת החורף. הם לחוצים, רוצים 'כאן ועכשיו', חייבים שיהיו להם מים חמים להתקלח".



ליאור דדון. צילום: פרטי
ליאור דדון. צילום: פרטי



תעשה לי קצת סדר בכל הקשור לדודים.
"בדודי שמש, מאז ומתמיד הייתה מערכת חשמלית שמאפשרת בימים ללא שמש להדליק את הדוד על ידי חשמל. הפעולה המתבצעת היא בעצם חימום המים על ידי גוף חימום שנמצא בתוך הדוד. אופציה נוספת הם דודי חשמל בלבד, שקיימים בדרך כלל ברבי־קומות בתוך הבית עצמו או מחוצה לו באותה קומה. בדרך כלל, אילוץ התקנת דוד חשמל בלבד נובע או מחוסר מקום בגג, או שאנשים מחפשים להוזיל עלויות, כי דוד שמש וקולטים עולים לרוב יותר".



איך בעצם אדע שמשהו לא בסדר בדוד שלי?
"או שיש קצר בדוד, או שאת מדליקה את הדוד שעות ואין לך מים חמים בכלל, או שיש מעט מאוד מים חמים שמספיקים לדקה וחצי. אפשרויות נוספות הן שיש נזילה מהדוד והקולטים, ואז המים החמים פשוט בורחים לך, או שיש לך מוצר יותר מעשר שנים, שנחשב ישן ושחוק, ואת מחליטה שאת מחליפה אותו. תיקונים יכולים לנוע בין 250 ל־700 שקלים, תלוי בבעיה עצמה, ואילו החלפה של דוד יכולה להגיע ל־ 1,800־2,600 שקלים, תלוי בסוג הדוד".