לאחרונה סיפר לנו בני בן ה־15 שהוא רכש סיגריה אלקטרונית. אנחנו מאוד מתנגדים לזה בבית, ולא יודעים מהי הדרך המדויקת להגיב לאירוע. איך נגרום לילד להפסיק לעשן?
"כשילדים עושים פעולה שלא נמצאת בסולם הערכים של הבית, והם מרגישים שהם לא מתנהגים בצורה תקינה ביחס למה שלימדו אותם, אני רוצה שיהיה להם ערוץ פתוח של פנייה להורים. יש מתח גדול מאוד בין הערכים שהילד ספג בבית והרצון שלו להיות ילד טוב ובין לחץ חברתי שהוא חווה בחוץ. זה בדיוק הגיל להסתכלות חברתית: איך אני בהשוואה למישהו אחר? על פי מה אני נמדד? אם אני רוצה להשתייך לקבוצה ההיא, מה אני צריך לעשות? אמרת לנער הזה: 'אצלנו בבית זה לא יהיה', אבל אנחנו יודעים מצוין שאין לנו באמת שליטה על מה שהילדים עושים או לא עושים. קל וחומר כשהם נמצאים בשיאו של גיל ההתבגרות".
"בגיל הזה מה שעובד הכי טוב הוא להמשיך ולשמור על מערכת יחסים תקינה. לכן אתה צריך לקחת בחשבון שאולי באמת הוא לא יכניס סיגריה אלקטרונית הביתה, אבל אתה לא יכול למנוע ממנו לעשן אצל חבר. נניח שאתה עובר ברחוב ובמקרה רואה אותו עם עוד חברים מעשן סיגריה אלקטרונית, אל תבייש אותו מולם. כשהוא יחזור הביתה תגיד לו שראית אותו, ושאתה מאוכזב. חלילה אל תגיד לו שאתה מאוכזב ממנו - תעשה את ההפרדה בין העושה למעשה. תגיד לו שחשבת שהוא יכול להתמודד עם לחץ חברתי, אבל כנראה שלא, וזה לגמרי שלו. ככה אתה לא עובר על זה בשתיקה, אבל אתה כן מעלה את הנושא כי לשמור על מערכת יחסים תקינה בגיל הזה זה שם המשחק".
אני אב לשתיים, בנות 7 ו־3. בתי בת ה־7 מרטיבה במיטה דרך קבע. בשבועיים האחרונים, בתי בת ה־3 שהצליחה להתאפק יפה ולא הרטיבה במיטה במשך תקופה ארוכה - שבה להרטיב במיטה מדי פעם. איך לנהוג?
"הרבה פעמים הורים אומרים 'אני לא מצליח להבין מאיפה זה מגיע'. ילדים מתנהגים בכל מיני אופנים שאנחנו לא מצליחים להבין מה עומד מאחוריהם. זה יכול להיות קשור לכל מיני שינויים קטנים בחיי היומיום שלהם. למשל, גננת חדשה בגן, ילדה חדשה שמערערת את מקומי בכיתה, מורה שיוצאת לחופשת לידה. ילדים לא נמצאים איתנו בבית לפחות חצי מהיום. לכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אילו חוויות הילדים שלנו עוברים בגן ובבית הספר. גמילה תלויה בשני דברים: הראשון הוא שהילדה תרגיש לחץ בשלפוחית, והשני הוא שהיא תשתף פעולה עם המבוגרים בחייה ותבין שברגע שהיא מרגישה את הלחץ בשלפוחית, היא תלך לשירותים לעשות פיפי. בלילה קורה משהו אחר - הילדה ישנה, היא כבר לא מרגישה את הלחץ בשלפוחית. בדרך כלל מופרש הורמון שמעיר אותה, אבל לא אצל כולם הוא מיד מופרש, ויש כאלה שישנים כל כך חזק, ופשוט לא מצליחים להתעורר".
"לגבי הילדה הגדולה, אני מציעה לקנות לה תחתוני לילה ולא לדבר איתה על זה יותר. היא צריכה להרגיש שזה לא אומר עליה כלום שבורח לה פיפי במיטה, צריך לחזק את הלב שלה, להעלות את הערך שלה בעיני עצמה. בו זמנית, אני מציעה שתעירו אותה בלילה לשירותים לפחות פעם אחת. היא לא הולכת לישון אצל חברות בגלל זה, וזה הרבה יותר מפריע לי. מצעים אפשר לכבס, ואם נמאס לכם לכבס, תקנו לה תחתוני לילה. לגבי הילדה הקטנה יותר - אולי היא שותה יותר מים? אולי היה לה קר בשבועות האחרונים, ולכן היא חזרה להרטיב במיטה? תוכלו להציע גם לה תחתוני לילה, לקחת אותה לשירותים בלילה לפחות פעם אחת ולראות איך היא תרגיש".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM