אף על פי שמשרד הבריאות פועל להפחתת מספר המעשנים במגזר הערבי בישראל, נדמה כי המאבק אינו שווה כוחות. מעבר לעובדה כי באופן עקבי מספר המעשנים במגזר גבוה יותר מאשר במגזר היהודי, הרי שבכל הנוגע למחלת הריאות החסימתית COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), המודעות בקרב האוכלוסייה במגזר זה אליה שואפת לאפס. רוב המעשנים כלל אינם יודעים כי מדובר במחלה קטלנית, שנחשבת לגורם התמותה השלישי בעולם.

על פי מחקר שנערך על ידי מכבי שירותי בריאות, עולה כי אחד מכל חמישה מעשנים שגילם 45 או יותר צפוי ללקות במחלה, שמובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד הריאות. קושי בנשימה, קוצר נשימה במאמץ, שיעול כרוני, צפצופים ולחצים בחזה הם מסימני ה־COPD שגורמת למותם של כ־3,000 ישראלים מדי שנה.

על פי נתוני משרד הבריאות, תקציב בסך מיליון שקלים הועבר לטובת "התוכנית לצמצום העישון ולעידוד גמילה מעישון בחברה הערבית". בתחילת השנה הועלה מסע הסברה במדיה החברתית, כש־200 אלף שקלים הופנו עבור "תוכנית התערבות מפורטת" ו־300 אלף יוקצו לטובת הנושא בשנה הבאה.

מבחינת מומחי הריאות בישראל, מדובר בטיפה בים. "95% מהחולים עם COPD הם מעשנים. רק בקרב חלק זעום מהם, המחלה נגרמת מסיבות אחרות, כמו אבק וחשיפה תעסוקתית", אומר ד"ר האשם בשארה, מומחה למחלות ריאה ומנהל יחידת ריאות במרכז הרפואי לגליל. לדבריו, על פי הנתונים הקיימים, כ־15% מהמעשנים מפתחים COPD, שנחשבת למחלה חשוכת מרפא ומסכנת חיים הגורמת ייסורים רבים לחולים בה, ובמסגרתה ישנה הידרדרות מתמדת בתפקודי הריאות והחרפה בסימפטומים.

ד"ר בשארה מצביע על דוח של משרד הבריאות בנושא העישון בישראל שהתפרסם בחודש מאי האחרון. מהנתונים עולה כי אף שבעשור האחרון נרשמת ירידה עקבית בשיעור המעשנים בקרב גברים במגזר היהודי, במגזר הערבי היא לא קיימת. "העישון הוא בעיקר בעיה של מדינות מתפתחות ושל קהילות מסוימות, כמו המגזר הערבי בישראל", אומר ד"ר בשארה. "לפי הדוח, שיעור המעשנים בקרב גברים ערבים הוא 38% ואומנם זו ירידה מסוימת מהשנה הקודמת, אבל לא ברור אם זו ירידה אמיתית או ממצא חד־פעמי של טעות סטטיסטית. זה לעומת 22% מעשנים בקרב הגברים היהודים.

"לא רק ששיעור הגברים המעשנים במגזר הערבי יותר גדול, גם מספר הסיגריות שהם מעשנים גדול יותר, ואפילו משמעותית. על פי הדוח, שיעור המעשנים קופסה ויותר הוא 24% במגזר הערבי, מול 8% אצל מעשנים יהודים".


לא מוכרת

למרות המספרים הקשים, ד"ר בשארה מנסה למצוא מקור לעידוד בעובדה כי בקרב הרופאים במגזר הערבי דווקא נרשמת ירידה באחוז המעשנים: "במחקר שעשיתי ב־2016 שיעור הרופאים המעשנים במגזר עמד על כ־25%, וזאת לעומת 44% מעשנים באוכלוסייה הכללית במגזר. זה מתחיל בקרב רופאים שמגלים מודעות לנושא, מיישמים זאת ומלמדים את הקהילה שלהם. נכון שמשרד הבריאות נקט שורה ארוכה של צעדים, כולל חקיקה ופרסומות וסדנאות, אבל זה לא מחלחל למגזר הערבי. העובדה היא שאחוז המעשנים פשוט לא יורד. צריך להשקיע יותר".

גם פרופ' נוויל ברקמן, מנהל מכון הריאה במרכז הרפואי הדסה, יודע כי אחת הבעיות המרכזיות במגזר הערבי בנוגע ל־COPD הנה המודעות הנמוכה. "COPD זו מחלה עיקרית בקרב מעשנים, ובכל יום אני מזועזע מחדש מכך שזו מחלה מאוד לא מוכרת מצד האוכלוסייה הכללית. נתוני משרד הבריאות בעשור האחרון הם לא סיפור של הצלחה, לצערי. אומנם משנת 2000 ועד 2015 נרשמה ירידה קלה במספר המעשנים, מ־22% ל־20%, אבל במדינות אחרות במערב הירידה הייתה משמעותית הרבה יותר. כמובן, הנתון המזעזע ביותר פה הוא אחוז הגברים המעשנים במגזר הערבי בישראל, שנע בין 43% ל־45%, וזה לא משתנה עם השנים".

לדברי פרופ' ברקמן, מעט החולים שמגיעים לרופאי הריאות כדי להתמודד עם המחלה הקשה, זוכים לקבל הערכה מלאה במרכז לטיפול ב־COPD. "במסגרת הטיפול, הם נכנסים לסדנה לגמילה מעישון, עוברים הדרכה בנוגע לתזונה נכונה, הערכה של מרכיבים פסיכולוגיים, פעילות גופנית וחינוך לגבי המחלה והדרכה על שימוש בטיפול התרופתי".

בדומה לד"ר בשארה, גם פרופ' ברקמן משתדל לשמור על אופטימיות וקורא לגיבוש תוכנית ייעודית שתרכז את המשאבים והמאמצים לעזור לאוכלוסייה הספציפית במגזר הערבי, "שגם אינה מודעת לכך וגם אינה מטופלת כמו שצריך", הוא חוזר ומזכיר. "ברור לחלוטין כי יש כאן גם מרכיבים תרבותיים, ולכן החינוך בבתי הספר חשוב. כדי ליצור שינוי אמיתי, אנחנו חייבים להעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה כבר עכשיו, ולא לחכות עד שאדם יגיע אלינו כשהוא כבר חולה מאוד". 

חשופים לעשן 

שיעור המעשנים בקרב גברים בישראל גבוה יותר מהממוצע הכולל בקרב הגברים במדינות ה־OECD ועומד על 25.9% לעומת 22.9%. כך עולה מנתוני משרד הבריאות. צעירי המגזר הערבי בגילי 21־34 מעשנים יותר מפי 1.3 מקבוצת גיל זו באוכלוסייה היהודית, והמעשנים במגזר הערבי בגיל 65 ומעלה מעשנים יותר מפי 2.3 מחבריהם במגזר היהודי.
 

שלא במפתיע, שיעור המעשנים נמוך יותר בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, ועומד על 17.4% לעומת 23.7% בקרב המעשנים בעלי השכלה נמוכה ובינונית. 

אחת הבעיות המרכזיות טמונה גם בקרב אלו שלא מעשנים, אולם מספרים כי הם חשופים לעישון סביבתי. 30% מהיהודים מדווחים כי הם חשופים לעישון כפוי, ולא פחות מ־50% מתושבי המגזר הערבי טוענים לחשיפה לעישון זה, הנמצא לרוב בבתי מגורים ובמקומות ציבוריים סגורים כמו אולמות אירועים.

הנתונים בנוגע לבני הנוער בגילי 12־16 לא מעודדים בהרבה: אחוז התלמידים שמעשנים סיגריות לפחות פעם בשבוע במגזר היהודי עומד על 5.3%, לעומת 14.4% במגזר הערבי.