אולי יצא לכם לראות משאית חולפת בכבישים ולהשתאות לנוכח הציורים הענקיים שבשני צידיה. ובכן, אלה הם ציורים אמיתיים, ולא צילום או פוסטר. בפרויקט ייחודי מסוגו, ששמו "אמנות בדרכים", משתתפים עשרות אמנים, מהבולטים מבין אמני ישראל, שמציירים ישירות על המשאיות של חברת הלוגיסטיקה 'פליינג קרגו'. מי שיזמה את הפרויקט היא האוצרת רונית רייק, והיא המרואיינת לחודש זה.
"בשלב הזה פניתי לשלושה אמנים והחלטתי שזה יהיה הפיילוט. הגדרתי שזה לא פרויקט המיועד לאמני רחוב, רציתי דווקא ללכת הפוך על הפוך, להוציא את האמנים של המוזיאונים והגלריות לרחוב, לשלב אמנים שלא רגילים לצייר ברחוב, לא רגילים לשטח, לא רגילים שאנשים מסתכלים עליהם כשהם יוצרים. הרי בסטודיו זה מאוד אינטימי וסגור, וכאן הם חשופים".
"הוא הזמין אותי למדריד. כשהגעתי המתין לי בחור נחמד מאוד שהיה נכון לחלוק איתי רעיונות. הוא הביא אותי לחברת ההפקה שלו והראה לי את המשאיות. הוא עבד עם אמני רחוב, ואני אמרתי לו שאני רוצה להוציא דווקא את אמני המוזיאונים החוצה. לאחר מכן התחלתי להניע את זה בפועל בישראל, והיום יש כבר יותר מ-30 אמנים עם יותר מ-60 יצירות אמנות, שתיים על כל משאית".
"הוא שאל אם להשאיר את זה ואמרתי לו שזה לא בעייתי ושישאיר. אחרי שבוע מתקשר אלי מנכ"ל החברה ואומר שהנהגים לא עולים על המשאית הזו כי כתוב משיח והוא לא לבוש, והם חוששים להיכנס עם דימוי כזה לבני ברק או לירושלים וצריך לשנות את זה. התקשרתי לאמן ואמרתי לו שאין ברירה וצריך "להלביש" את המשיח. הוא קיבל את זה מאד יפה ואמר לי שאין בעיה ושלא אתרגש. אז הוא 'הלביש' את המשיח בשטיח תפילה מוסלמי, מחק את הכיתוב שהיה ובמקומו כתב: "חמור חדש". מזה הבנתי שזה צריך להיות ללא עירום וללא פוליטיקה".
"אתן עוד דוגמאות, אמן נוסף אמר לי שבזכותי נפתחה לו צ'אקרה והוא הולך לקנות לעצמו סולמות לסטודיו ולעשות קנבסים עצומים. אמנית אחרת פנתה לגלריסט שלה ואמרה לו שהיא רוצה בתערוכה הבאה לצייר על קנבסים של חמישה מטרים. היוצר שי אזולאי אמר לי לאחר שבוע שהוא מרגיש שהוא חזר ממחנה עבודה, גדנ"ע של פעם או צופים, וזה ממש כיף, כי תנאי השטח נתנו לו את התחושה הזאת. אז אני באופן אישי שמחה שזה גורם לאמנים לחשיבה מחוץ לקופסה".
"אקח לדוגמה את האמן אלי שמיר, אז בספר שגדעון עפרת כתב עליו הוא ביקש שיהיה פרק רק על המשאית. אלי שמיר היה בהתחלה חשדן כשבאתי אליו. הוא היה האמן הרביעי ו'פליינג קרגו', הביאו לו את המשאית עם הרמפות והצבעים לסטודיו שלו בכפר יהושע וכל עמק יזרעאל עלה אליו לרגל לעזור לו. ביום האחרון, כשהוא כתב על המשאית שירים מכתביו, מאיר שלו בא לנקד את המילים".
"למשל, אל שי אזולאי בא אחד הנהגים ואמר: 'או, זו אמנות!', או מישהי כתבה בפייסבוק: 'יצאתי מהפילאטיס באזור התעשייה של קריית שמונה, ואיזה כיף - משאית של כרים אבו שקרה'. והיא הוסיפה צילום של המשאית. אני קוראת לזה מוזיאון ללא קירות, כי זה משוטט לו בכל הארץ: דימונה, יבנה, קריית שמונה, באר שבע – בכל מקום. גם האמנים שומרים איתי על קשר ומדי פעם מתעניינים במשאית, היכן היא נוסעת ומה התגובות אליה".
"באחד הימים הגעתי לחברה, ואחד הנהגים שאל אותי אם אני יודעת מי היתה אסכולת הברביזון במאה ה-19 בצרפת. הוא שאל אותי כי על משאית שצוירה כתבו האמניות 'הברביזון החדש', וזה סקרן אותו, אז הוא קרא על זה בוויקיפדיה. מבחינתי השגתי את המטרה. נהג אחר סיפר לי שעוצרים אותו ושואלים מה מצויר על המשאית, אז הוא משיב להם שיתארו לו מה הם רואים. זה עשה מעין גאוות יחידה בקרב הנהגים".
האמנים המשתתפים ביצירות של "אמנות בדרכים" (לפי סדר הא"ב): כרים אבו שקרה, לארי אברמסון, שי אזולאי, נועה אירוניק, איה אליאב, אלה אמיתי סדובסקי, אניסה אשקר, בויאן, מתן בן טולילה, יונתן גולד, דודו גרשטיין, רותי דה פריס, הברביזון החדש - נטליה זורובובה, אנה לוקשבסקי, אולגה קונדינה, נעם ונקרט, רותי הלביץ-כהן, שי יחזקאלי, עלמה יצחקי, שי יחזקאלי, טל ירושלמי, מרים כבסה, יזהר כהן, עידו מרקוס, מריה סלאח מחמיד, טלי נבון, בעז נוי, אסד עזי, אורן פישר, איתמר פלוג'ה, מיכאל קובנר, אלעד רוזן, אלי שמיר.
התרעות פיקוד העורף