סקר חדש שנערך בקרב הורים לפעוטות עד גיל שלוש חושף כי רוב גורף של ההורים מתקשים לשלם עבור החינוך לילדים; יותר ממחצית מההורים לא מאמינים שהתוכנית החדשה של הממשלה תשפר את הבעיות בחינוך לגיל הרך; 90% מההורים תומכים בשיפור תנאי ההעסקה של המחנכות-מטפלות במגזר הערבי, וכי השיקול המרכזי בבחירת מסגרת הוא רמת הבטיחות והפיקוח, במגזר החרדי השיקול הוא היחס לילדים.

הסקר נערך על ידי מכון המחקר רושינק לקראת הכנס "לראות את הנולד" – הכנס השני למדיניות החינוך לגיל הרך בישראל, יוזמה משותפת של קרן רש"י, מכללת אורנים, עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, קרן יד הנדיב, קרן ברכה ושותפות ״בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך״.

בכנס, שיתקיים היום במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, ישתתפו סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר, חברי הכנסת יוסף טייב, משה קינלי טור-פז, אלי דלל, אוריאל בוסו, קטי שטרית, צגה מלקו ואימאן ח'טיב יאסין, נציגי הדרג המקצועי הבכיר במשרדי האוצר והחינוך ומחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מומחים מהאקדמיה, נציגי ארגונים חברתיים-חינוכיים, מפעילי מסגרות לגיל הרך, מנהלות מעונות וארגוני הורים. 

354 הורים לפעוטות עד גיל שלוש, המהווים מדגם מייצג של כלל הציבור בישראל, השיבו על הסקר שבדק מהם השיקולים שלהם בבחירת מסגרת חינוכית לילדם, מה מידת שביעות רצונם מהמסגרות הקיימות ומה ההורים חושבים על מאבק המחנכות-מטפלות לשיפור תנאי העסקתן. 

89% מההורים דיווחו כי שכר הלימוד למסגרת לילדם מכביד על ההוצאות החודשיות שלהם והם מתקשים לעמוד בתשלום. הקושי כולל את ההורים בכל רמות ההכנסה ובכל המגזרים. 

נתון נוסף בהקשר זה: בסקר דומה שערכנו בשנה שעברה רק 17% מההורים הצהירו כי העלות היא השיקול המרכזי בבחירת המסגרת, והשנה טיפס שיעורם ל-41%. למעשה, השיקול הכספי גבר על כל שאר הפרמטרים לבחירת מסגרת, כמו היחס לילדים (31%), פיקוח ובטיחות (31%), קרבה לבית (24%), איכות החינוך ומקצועיות הצוותים (20%) ועוד. 

בחלוקה לפי מגזרים נמצא כי במגזר החרדי השיקול המרכזי בבחירת מסגרת חינוכית הוא "היחס לילדים" (52%) והמחיר (50%) בעוד שבמגזר הערבי השיקול המרכזי הוא "פיקוח ובטיחות" (47%).

כמה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, 41% מההורים לפעוטות אמרו כי הם עדיין מתקשים למצוא מסגרת לילדם. הקושי גדול במיוחד בקרב הורים שמחפשים מעונות פרטיים - 48% מהם עדיין לא מצאו מסגרת לשנת הלימודים תשפ"ד. בין ההורים שמחפשים מסגרות מסובסדות, 29% עדיין לא מצאו מסגרת לילדם.

יותר ממחצית מההורים (56%) טענו כי הם אינם מאמינים שהתוכנית החדשה של הממשלה להשקעה בחינוך לגיל הרך תשפר את המצב הקיים במסגרות. בעלי הכנסה מעל הממוצע הביעו שיעור גבוה יחסית (69%) של חוסר אמון בתוכנית. בקרב הורים חרדים דווחו 53% אמון בתכנית החדשה של הממשלה. בנוסף, רוב גורף של ההורים (90%) אמרו כי הם תומכים במאבקם של צוותי החינוך במעונות לשיפור שכרם ותנאי העסקתם. 

נתון מעניין נוסף הוא ירידה מסוימת בחשש ההורים מהתעללויות במסגרות לגיל הרך. בסקר שערכנו בשנה שעברה, כשני-שלישים מההורים הביעו חשש ממצבים במסגרת שעלולים לסכן את ילדם מבחינה פיסית או נפשית, ואילו בסקר הנוכחי 51% הביעו חשש זה - עדיין שיעור גבוה למדי. 

לדברי טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121, המובילה את שותפות ״בידיים טובות״, הכוללת עשרות ארגונים חברתיים וחינוכיים ופועלתם לקידום ההשקעה בחינוך לגיל הרך: ״תוצאות הסקר מצביעות על כך שההורים רואים במחנכות-מטפלות את הדמויות שצריך לחזק כדי להבטיח חינוך איכותי לילדיהם הרכים. עדיין לא מאוחר לשנות את התוכנית שהציגה הממשלה ולהשקיע את התקציב המיועד לסבסוד להורים בהעלאת שכר לכלל המחנכות-מטפלות. השקעה בנשות החינוך תקדם הרבה יותר את הבסיס הנדרש לחינוך איכותי לגיל הרך״. 

לדברי מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך: "למסגרת החינוכית בגיל הרך תפקיד מרכזי בעיצוב אישיותו והתפתחותו של הילד, והמדינה צריכה לאפשר לכל הורה לשלוח את ילדו למסגרת מפוקחת ומוסדרת. יש להעלות את שכר המחנכות-מטפלות, ובמקביל לייצר הכשרות שישפרו את איכות הטיפול וייצרו פרופסיה מקצועית שתמשוך כוח אדם איכותי."

לדברי ד״ר אורית דרור, מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים: ״ממצאי הסקר מעידים על המצוקה והחרדה הכלכלית של הורים לפעוטות. הרכיב הכלכלי הפך להיות השיקול המרכזי בבחירת המסגרת החינוכית. אני מעריכה כי הפנייה למסגרות המסובסדות תגדל, אלא שמסגרות אלה הורעבו לאורך השנים ומצויות במשבר קשה. במקביל תגבר המגמה של פנייה למסגרות 'פיראטיות' זולות, שאינן מפוקחות. לכן, הדרישה מהמדינה לחינוך מסובסד מפוקח ואיכותי צריכה להישמע ביתר שאת".