כמעט שנה חלפה מאז נכנסה הקורונה לחיינו, ואחד האתגרים המרכזיים שאיתם נאלצה מערכת החינוך להתמודד הוא נושא הלמידה מרחוק.
מחקר חדש בחן כיצד מורות שהן גם אמהות הצליחו להתמודד עם משבר הקורונה והממצאים אומנם לא מפתיעים, אך שופכים אור על חוסר היכולת של מערכת החינוך להתאים את עצמה לעולם המשתנה.
40% העידו על כך שמקום העבודה לא תומך ונעדר תמיכה ארגונית, טכנית ופסיכולוגית. כך לדוגמה העידה אחת המורות שהשתתפו במחקר: "אני לא עובדת טוב על מחשב ואין לי ניסיון בעניין ואני צריכה מישהו שיעזור לי. המנהל כל הזמן אומר 'תעבדי בבית'. איך אני אעבוד בבית
אם אין לי אף אחד שיעזור לי? הייתי צריכה לקחת קורס מחשבים".
70% אמרו שלא הצליחו לייצר שעות עבודה מוגדרות ונותרו ללא זמן למשפחה. 96% מהן דיווחו כי התקשורת עם התלמידים וההורים היא רב-ערוצית ומתרחשת לאחר שעות הלימודים הרשמיות. מחצית מהמורות העידו על כשלים טכניים. 43% העידו שקהילת המורים מסייעת להם להתמודד עם האתגרים.
מי שערכה את המחקר היא פרופ' אינה בלאו, ראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, וראש התוכנית לתואר שני בחינוך טכנולוגיות למידה, עם ד"ר יעל גרינשטיין ממכללת תלחי ומוריה ויסברג מהאוניברסיטה הפתוחה. המחקר נערך לקראת כנס צ'ייס ה-16, "האדם הלומד בעידן הדיגיטלי", שנערך באוניברסיטה הפתוחה ב-16.2.2021. הכנס ידגיש השנה חקר חדשנות וטכנולוגיות למידה והוראה מרחוק בהתמודדות עם משבר הקורונה.
פרופ' בלאו מספרת: "מורות נאלצו להתמודד גם עם האתגרים משפחתיים לצד האתגרים הפדגוגיים. מצאנו שזמן פנוי של המשתתפות נתפס כמשאב ציבורי העומד לרשות אחרים. מורות שהן אמהות העידו על טשטוש הגבול בין הבית לעבודה והתנהלות מול תלמידים והוריהם גם לאחר שעות הלימודים".