ח״כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הגיש הבוקר בקשה לפסילתה של חברת הכנסת חנין זועבי מהתמודדות בבחירות 

״אני שמח לבשר כי הושגה הסכמה בין סיעות המחנה הלאומי על הגשת בקשות לפסילת ח״כ חנין זועבי מהתמודדות לכנסת ה-20 וכבר הבוקר הונחה בקשה שכזאת לוועדת הבחירות המרכזית מסיעת ״ישראל ביתנו״, אשר מטעמה אני משמש כסגן יו״ר וועדת הבחירות המרכזית".

מילר הוסיף כי "לאור ריבוי המקרים הקיצוניים ובלתי נסבלים בהם עוכרת ישראל, ח״כ זועבי, רומסת את ערכיה וסמליה של מדינתנו, מסיתה כנגדה ולאור תמיכתה בארגוני הטרור במאבקם המזוין כנגד מדינת ישראל, אני פונה בזאת לחברי וועדת הבחירות להיעתר לבקשתי ולפסול את זועבי". אל הבקשה הצטרפו המפלגות מהצד הימני של המפה הפוליטית: ש"ס, הליכוד והבית היהודי.  

בתגובה לבקשת הפסילה שהגיש ח"כ מילר, נמסר מטעמה של ח"כ זועבי: "אף אחד לא עושה לי או לכל ח"כ ערבי טובה על שאנו בכנסת, זה נגזר מזכותנו על מולדתנו. הגזענות היא זו שצריכה להיות מחוץ לחוק, תוך חיזוק המאבק הדמוקרטי למען אזרחות שווה לכולם". לגופו של עותר, היא אינה מעוניינת להגיב לחברי כנסת ממפלגות נגועות בשחיתות שככל הנראה תעלמנה מהמפה הפוליטית בבחירות הקרובות.

ח"כ דני דנון (ליכוד), שהצטרף לעתירת ישראל ביתנו לפסול את ח"כ זועבי, והיה בין יוזמי העתירה, אמר כי "משנתה הקיצונית והמסוכנת של חנין זועבי נגד מדינת ישראל מחייבת אותנו למנוע ממנה להתמודד לכנסת. זועבי היא מנהיגת המסיתים נגד המדינה, מוסדותיה ואזרחיה ועל כן יש לפסול את התמודדותה בבחירות הקרובות. במעשיה הנפשעים לאורך השנים מפגינה תמיכה בוטה בטרור ובהשמדת ישראל. במדינת ישראל קיימת הסכמה רחבה שמקומה של חנין זועבי אינו בכנסת ישראל אלא מאחורי סורג ובריח" .

הפסילה: שלב אחר שלב

את ההחלטה בדבר פסילה של חבר כנסת או סיעה מקבלת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף פוליטי המורכב מנציגי הרשימות בכנסת ויש בה רוב לימין. על כן נראה כי מובטח רוב לפסילתה של זועבי, אלא שחוק יסוד: הכנסת קובע שכאשר נפסל מועמד בודד, נדרש אישור של בית המשפט העליון לכך. 

בעוד שבמקרה של פסילת מפלגה יכולה זו לערער לבית המשפט העליון, הרי שפסילת מועמד עוברת אוטומטית לאישור בית המשפט, שדן בנושא בהרכב של תשעה שופטים ועל כן הכדור, במקרה של זועבי, יתגלגל בכל מקרה לפתחו של בית המשפט העליון.

יצויין כי  בשלהי דצמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הגיש ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) בקשה לוועדת הבחירות המרכזית לפסילת התמודדותה בבחירות של חה"כ חנין זועבי. 
 

בבקשה, עליה היו חתומים 13 חברי כנסת נוספים, נטען כי חברת הכנסת זועבי מנועה מהשתתפות בבחירות בשל עילות שעניינן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה, וזאת בעקבות השתתפותה במשט המרמרה. 

לאחר דיון בבקשה, ובבקשות נוספות לפסילת רשימות, החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של חה"כ זועבי ברוב של 19 מחברי הוועדה מול תשעה מתנגדים ונמנע אחד. בית המשפט העליון, שדן בהחלטה בהרכב של תשעה שופטים, החליט פה אחד שלא לאשר את בקשת הפסילה.

הנשיא גרוניס, אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב, קבע אז כי אין לאשר את פסילת התמודדותה של חה"כ זועבי בבחירות לכנסת ה-19. הנשיא ציין כי מניעת השתתפותן של רשימות בבחירות מעוררת את מה שמכונה "הפרדוקס הדמוקרטי", המתקבל בעקבות הפגיעה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה על ידי שלילת הזכות להיבחר כדי להגן על הדמוקרטיה מפני הרס מבפנים על ידי רשימות המאתגרות את עצם קיומה או את אופיה של המדינה כמדינה דמוקרטית.

המקרה של זועבי, כך צוין בהחלטת בית המשפט העליון, היה השני בלבד שבו נדרש בית המשפט העליון לאשר החלטה של וועדת הבחירות לפסול מועמד מהתמודדות בבחירות, כאשר הפעם הראשונה הייתה בבחירות לכנסת ה-16, אז עמדה על הפרק שאלת מועמדותם של ח"כ אחמד טיבי ועזמי בשארה. בעניינם של טיבי ובשארה, קבע הנשיא דאז אהרן ברק כי יש לפרש את סמכות הפסילה באופן מצמצם ואימץ שורה של אמות מידה פרשניות להפעלתה, המשקפות את חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר.