המשרד להגנת הסביבה יוצא בתמיכה בהיקף של כמיליון שקל במלגות לסטודנטים מצטיינים בתואר שני ושלישי עבור מחקרים אקדמיים בתחומי הסביבה ומשבר האקלים, בהובלת המדענית הראשית של המשרד פרופ' נגה קרונפלד־שור.
סטודנטים יוכלו לקבל סכומים של בין 50־130 אלף שקל למלגה למשך שנתיים עד ארבע שנים בתחומי מחקר כמו היערכות למשבר האקלים, טיפול בפסולת וקידום כלכלה מעגלית ושמירת השטחים הפתוחים. מטרת תוכנית התמיכה, שמובילה המדענית הראשית של המשרד, היא להעשיר את הידע וההון האנושי בישראל, ולהביא להגדלת מספר הבוגרים האקדמאים העוסקים במחקר בתחומי הסביבה.
"הענקת המלגות תגביר את מיצוי הפוטנציאל הקיים במוסדות ואצל החוקרים לפיתוח תחומי ידע אלו", אומרת פרופ' קרונפלד־שור. "אני קוראת לחוקרות וחוקרי הסביבה להמשיך את העשייה החשובה שמסייעת לנו כמשרד וכחברה להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים העומדים לפתחנו".
התמיכה תאפשר מלגות בסכום של עד 25 אלף שקל לתואר שני למשך שנתיים (עד 50 אלף שקל), ו־32.5 אלף שקל לתואר שלישי למשך ארבע שנים (עד 130 אלף שקל). המשרד להגנת הסביבה קורא לסטודנטיות ולסטודנטים להגיש מועמדות לקבלת התמיכה דרך מוסדות הלימוד עד ל־3 בספטמבר הקרוב.
השרה להגנת הסביבה מטעם הליכוד עידית סילמן מוסיפה: "שיתוף הפעולה של המשרד עם האקדמיה הוא חיוני להיערכות מדינת ישראל למשבר האקלים ולמדיניות הטיפול בפסולת. באמצעות התמיכה נעלה את מספר אנשי המחקר שעוסקים בתחומים סביבתיים משמעותיים".
מדובר בהשקעה ניכרת של המשרד להעשרת בסיס הידע הקיים בישראל בנושאים סביבתיים, אבל לצדה גם ביקורת לא פשוטה. בישיבת הממשלה בתחילת השבוע אישרו השרים גם תקציב ייעודי של לא פחות מ־9 מיליון שקל ל"היערכות משרדי החוץ והגנת הסביבה לוועידת האקלים השנתית של האו"ם", שתיערך השנה בנובמבר.
בלשון ההחלטה נכללה הבטחה אמורפית להשלים את חקיקת חוק האקלים שמקדם המשרד להגנת הסביבה כבר מהממשלה הקודמת, ומטרתו לחייב את המשק בחוק בהפחתת פליטות גזי חממה כפי שנעשה זה מכבר ברוב האומות המפותחות, צעד שזוכה להתנגדות עזה מצד משרדי האנרגיה, האוצר וראש הממשלה.
בארגון אדם, טבע ודין אומרים: "מדובר בבזבוז אדיר של כסף ובלא יותר מאשר הכשרת המחדלים האקלימיים החמורים של הממשלה, שעם הקמתה התחייבה להעלות חוק אקלים בתוך שישה חודשים, ובפועל נשארנו עם מילים ריקות מתוכן כשאין אפילו מועד ונוסח לחוק שאפתני עם שיניים. במקביל נוקטת הממשלה צעדים אנטי־סביבתיים כמו ביטול המיסוי על הפלסטיק החד־פעמי או פתיחת הים לחיפושי גז ונפט נוספים".